ליקוטי חבר בן חיים ח קצד

תוס' ד"ה חמשה קהלי ע' רש"א ויש עוד להוסיף קו' ע"ד הא האי בקהל ה' אדידן קאי ומאי גבי דהו שכ' תוס' ואמנם כוונת תוס' נ' פשוט דהנה הנך בקהל אתי למילף עד"ז דאי לא הוה כ' כ"א חדא הו"א בכהני' הוא דלא יבא דאנהו קהל ה' מקרי וכן כולהו ואמנם התינח בממזר ועמוני ומואבי שהן מין בפ"ע משא"כ פצוע דכא שיוכל להיות כהן ובן לוי וכו' ומהי"ת נימא דגלי לן קרא דלא נימא בכהני' הוא דלא יבא אם הוא כהן כשם שמותר בישראל מותר בכהני' והיינו דל"ש קהל לגביי' דלא מסתבר דאתא האי קהל לגלויי מידי, וע' בריטב"א: נושא כהנת ע' בריטב"א דכ' בני אהרן ולא בנות אהרן ויל"ד מהי"ת נימא דכהנת אסורה לינשא לפסול כיון דבנה עכ"פ לאו כהן דהלך אחר הזכר ואפשר משום דגבי בת כהן כי תהי' לאיש זר כ' כי תהי' אלמנה ושבה אל בית אביה מלחם אביה תאכל והיינו אם לא נבעלה לפסול לה ס"ד דקפיד קרא בהכי לכתחלה מיהת קמ"ל דלא: רש"י ד"ה חד נ' דכצ"ל לא יבא עד עולם ולא בקהל: כהני ולויי מחד קהל נפקא כ' רש"י דשבט א' אקרי קהל עד"ז י"ל דר"י לטעמי' דס"ל במס' הוריות דשבט א' אקרי קהל א"כ מסתבר לאוקמי קרא אכהני ולויי ולא אכהני לחוד דניהוי האי קהל כפשוטו משא"כ לדידן לרבנן התם דגם שבט א' לא אקרי קהל וא"כ גם אי קאי אכולא שבט לוי ג"כ קהל לאו דווקא וא"כ גם אי קאי אכולא שבט לוי ג"כ קהל לאו דווקא וא"כ שפיר מוקמי' לי' אכהני' לחודיי': ולאידך לישנא י"ל דפלוגי אי בעי' בהיקש מופנה דלמ"ש תו"י האי קהל רק להיקישא אתא: רש"י ד"ה תרי קהלי כוונתו דבתי' דלעיל א"ש ל' תרי קהל, דקאי אכהני ולויי ואמנם בתי' זה הכוונה רק דאצטריך תרי קרא: רש"י ד"ה לא הוזהרו כשירות כוונתו רק לפ' ל' כשירו' ופסולות ואמנם לא בא למעט אלמנה לכ"ג דאף דלא נפקא מהשוה הכ' כדאמרי' ביבמות מ"מ ילפי' לה מלא יקחו: וע' בי"ש סי' ד' מ"ש ליישב ד' הרמב' דגבי גר ל"ש האי כללא דהלך אחר הזכר ויש לדחות דהתם משו' לו הלך אחר פסולו הוא וכן מ"ש לעיל סימן ב' ליישב דלא הוה ס' ממזר משום די"ל בשעה שנולד נודע שהוא ממזר ואמנם בדורותי' מאי איכא למימר הרי בניו שנולדו במקום שאין מכירין אותו לא נודעו לעולם וצ"ע: בענין שתוקי בישראל ר"פ י' יוחסין. מתני' כהני לויי וכו' ק' פשיטא הרי קרא בכו"ג בתולה מעמיו יקח וכל ישראל בכלל ונ' דתנא ארישא קאי די' יוחסין עלו מבבל והנה ייחוס הכהן עד המזבח דממזבח ולמעלה אין בודקין ייחוס לוי על הדוכן וייחו' ישראל אסטרטיא של מלך וסד"א דלגבי ייחוס ללוי ייחוס לישראל לא חשיב וכן גבי ייחוס כהני ייחוס לווי לא חשיב קמ"ל דלא היא כ"א כהני וכו' מותרין לבא זה בזה: ולויי וכו' ע' רש"י כוונתו דכולא מתניתן בזה לדיוקא אתא דכהני' אסורי' בגיורת ומשוחרר' וכ"ת אמאי לא תני לה בהדיה והוה מקצר ושונה י"ל דבגיורת ומשוחררת פחותות מבנות ג' איכא פלוגתא ביבמות ואי הוה תני לה סתמא בהדי' הוה סתמא דלא כר"ש ולא בעי תנא למנחת נפשי' לפלוגתא ולהכי שבקא אדיוקא וממילא למר כדאי' לי' ולמר כמאי' ליה: ודע דמ"ש רש"י בחזקת זונה למ"ד כדקיי"ל נמי דאפי' פחותות מבנות ג' לאו דווקא זונה כ"א הכ' עשאה זונה ובזה א"ש הא דלא אמרינן לענין זה גר שנתגייר כקטן שנולד דכאן גזיה"כ הוא כך: רש"י ד"ה אינו מכיר את אביו כוונתו דלאו דאבא שאול דסיפא פליג את"ח כ"א ברישא מיירי שאמו אינה רוצה לפרסם ממי הוא ולהכי הו"ל שתיקי: רש"י ד"ה רוב כשרי' לכאורה יל"ד למ"ד רוב וקרוב הולכין אחר הקרוב א"כ כיון דעל הרוב קרובי האשה מצויין אתה בבית דהיינו אחים ואחיות ולמה אהני בזה מיעוט פסולין כיון דהמיעוט קרובים אצלה א"כ ניזל בתר קרוב וצ"ל דמ"מ הקרובים אינן מצויי' אצל קרובותי' בזנות ואפי' רובא כה"ג לדידן לא מפסדי וה"ה קרוב למאן דאית לי' הא למה זה דומה למאי דאמרי' רוב מצויין אצל שחיטה מומחין אף דרוב העול' אינם מומחין כיון דאינם מצויין אצל שחיטה לית לן בהו ה"נ כיון דאינם מצויין לגבה בזנות לית לן בהו: וז"נ ג"כ כוונת רש"י שכ' מיעוט פסולין ממזרי' וקרובי' ר"ל דקרובי' לחודיי' אפי' למיעוט לא יחשבו דאל"כ ק' כמ"ש למ"ד הולכי' אחר קרוב ולא בהדי ממזרים הוה מיעוט וממזרי' לחודיי' שוב הוה מיעוטא דמיעוטא ומ"מ נ' כוונת רש"י דנתני' אינם בכלל האי מיעוט דרש"י לטעמיה דס"ל נתני' דוד גזר עלי' וכאן בד"ת מיירי ואין להק' הרי עמון ומואב לא הות מיעוט כיון דלא פסלי כ"א לאחר שנתגיירו דקוד' לכן הו"ל כשאר עכו"ם וגרי' עכ"פ הוו מיעוטא: