ליקוטי חבר בן חיים ח קצג

בסוגי' דלכאורה מאי קאמר ר"נ ע"י שליח א"כ יהא בשליח קול באשה ערוה אלא דאם גם תאמר להשליח שישוב שלם לר"י מ"מ ר"י הרי לא ישמע קול אשה ובשליח כיון שאין השלם שלו לא הוה גבי' קול דיבור ערוה ואולי יש לדחות דשליח אשה קטנה קאמר ודוחק ומ"ש א"ש טפי: ע' ב"י סי' ב' מ"ש לדחות ד' הא"ז בהגמ"ר פ"ב דיבמות והד"מ יישב כי כוונת הא"ז לד' הר"ן דהיודע עכ"פ יתרחק ואמנם כיון שהא"ז דייק למלתי' ממה דאמר רבא ספ"ק דיבמות ועמוקה משאול א"כ ש"מ דלא אמרי' כיון שנטמעה נטמעו א"כ אין לדבק כ"א במשפחות ידועות לא זולת: והנה הרמ"ה שהביא הטור סי' ב' ק' ג"כ עליו קו' ר"ת מהא דאמרי' או גלי א"כ ש"מ דאדם שאינו ידוע כלל מותר ג"כ להשיאו וצ"ע: ממזרי ונתיני יש לדקדק פתח בתרתי וסיים בחדא דמתני' לא אשתעי כלל בתר הכי ואמנם לד' הרמב' שכ' דנתיני' דרבנן א"כ וודאי לא אצטריך קרא וכן לד' הריטב"א דדור ראשון דאוריי' א"כ כ"כ לעיל למאי דבא סנחריב ובלבל האומות ל"ש דור ראשון ממילא ג"כ לא אצטריך קרא אמנם לד' ר"ת דכל נתיני' דאוריי' ק' וי"ל דמ"מ כיון דבממזרי' כ' בהדי' עד עולם ואפ"ה שרי מכ"ש נתיני' דלא כ' בה' בהדי' עד עולם כמו בעמוני ומואבי: ואמנם אי ק' הא ק' מנ"ל לר' יוסי בשטת ר"ת דאטהר אתכם קאי אממזרי' דלמא דווקא אנתיני' דקילי ולא אממזרי' כלל ונ' דכיון דכ' ומכל גילולי' אטהר אתכם ובשלמא ממזר דע"י זנות קאתי הוא בכלל גילולי' משא"כ נתיני' מאי גילולי' שייך ותלמיד א' השיב דל' אטהר אתכם לא שייך כ"א אמי שהוא מאתנו משא"כ נתיני' שאינו מאתנו: והנה הש"ס לא הק' ר"מ האי אתכם מאי עביד לי' ונ' דדרוש לה לדר"ע בשלהי יומא מי מטהר אתכם אביכ' שבשמים והכוונה לר"ע נ' דקאי על וטהרתם כשאתם מטהרין עצמכם אף הקב"ה מטהר אתכם ע"ד אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה: כדמתרגם רב יוסף ע' רש"י דהאי ממזר ר"ל נטרד כממזר ואמנם למ"ש רמב"ן פ' תצא דל' ממזר הוא ע"ד מוזר הייתי לאחר יען כי הוא מוזר גם לאבותי' ועכשו בגולה נתקיים בנו מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי אתא האי ממזר כפשטא אלא שיל"ד לפי"ז הקורא לחבירו ממזר היאיך סופג מ' דלמא למוזר נתכוין ע"ד וישב ממזר באשדוד ולרש"י א"ש דאין ממזר יוצא מידי פשיטו: הל' כר' יוסי הנה בתוס' זבחי' הקשו הל' למשיחא ותי' דנ"מ דא"צ להתרחק ממשפחות שאינם ידועי' ולפ"ז שטתם כשטת הריטב"א והר"ן בשם הר' יונתן דבאינם ידועי' פליגי והר' חיים שתי' שם בתוס' באופן אחר י"ל דכהרמב"ן ס"ל דאודועי' קאי וי"ל פרפרת לאה דהא דא"ר יוסף אי לאו דאר"י א"ש הל' כר"י הוה אתי אלי' וכו' ה"ק הנה לפי פשיטו מ' דבידועי' פליגו כד' הרמב"ן אא"כ הל' למשיחי' ומאי קאמר ר"י א"ש הל' כר' יוסי ורב יוסף הוא דקמותיב כן כד' התוס' שם בזבחי' לפי גרסתם שם ש"מ דר"י א"ש ס"ל דבאינם ידועי' פליגי וא"כ אי לאו דאמר הל' כר' יוסי כ"א ה' אומר הל' כר"מ הוה אתי אלי' ומפיק מינן וכו' ולזה לא קאמר רב יוסף לר"מ אתא אלי' וכו' דמר"מ לא ידעי' מידי באינם ידועי' ובידועי' ל"ש אתא אלי' וכמ"ש הר"ן ולהכי אצטריך רב יוסף לדר"י א"ש: והנה הרי"ף שהביא ג"כ להא דהל' כר' יוסי ואין דרכו כלל להביא הל' למשוחא א"כ מ' ג"כ דחולק על הרמב"ן וס"ל דבאינם ידועי' פליגי וכגון דא לכאורה הו"ל לפ' ולזה נ' דלעולם כהרמב"ן מב"ן ס"ל ומ"מ נ"מ בזה"ז אם לע"ל גם ידועי' טהורי' א"כ בזה"ז ע"כ אינם ידועי' טהורי' דקרא והי' לה' מגישי מנחה בצדקה ג"כ אזה"ז דלע"ל לא אצטריך דהרי גם ידועי' טהורי' ואמנם א"כ ק' קו' הר"ן האי כסף דקאי לע"ל וישב מצרף ואי גם ידועי' טהורי' כסף ל"ל ונ' דזו כוונת הרי"ף שב' לעיל גבי ר"ט והיינו דאמרי' כסף מטהר ממזרי' והק' הר"ן הרי אנן למשפחה שנטמעה מוקמי' להאי דריב"ל אמנם ד' הרי"ף דהיינו לר"מ דווקא דידועי' לא יטהרו לע"ל ואצטריך קרא למשפחה שנטמעה שתהא טהורה לע"ל ואצטריך כסף שפיר אבל למאי דקיי"ל כר' יוסי ע"כ האי כסף מוקמי לדר"ט דממזר נושא שפחה נמצא דהא דאר"י אמר שמואל הל' כר"ט תלי' בהא דאר"י א"ש הל' כר"י וכמ"ש: והנה יל"ד בד' הר"ן דהכא מק' אד' הרמב"ן דהא האי קרא דוישב מצרף בלע"ל משתמו והרי גם לדידן הק' הר"ן לעיל הך קו' ונ' כוונתו דלדידן מ"מ יש ליישב דמדלא כ' האי בצדקה גבי וישב מצרף דנדע דלע"ל יעשה הש"י צדקה זו וכ' בפ"ע בסיפא דקרא ש"מ דה"ק דיהי' מגישי מנחה בצדקה שעשה הש"י עכשו משא"כ להרמב"ן דלא מוקמי' הא קרא לעבדות אלא משום דלממזרות לא אצטריך ואמנם אימתי לא אצטריך לע"ל א"כ גם עבדות די לע"ל: