ליקוטי חבר בן חיים ח קצ

מת קודם שגירשה אין העד יכול להחזיקה לזונה שתהא אסורה לכהונה: והנה כ' הרי"ף דגם לרבא דוקא בבא לצאת י"ש חייב לגרשה ול' הרמב' שהיא אסורה עלי' אי מהימן כבי תרי ונרא' דק' לי' להרי"ף לרבא ל"ל לאהדורי כולא מלתא דשמואל הוו"ל בקיצור אי מהימן לך כבי תרי א"וו דרבא הביא ראי' לדברי' מד' שמואל בשלמא לדידי ס"ד אפי' אי לא מהימן כבי תרי מ"מ חייב לצאת י"ש קמ"ל אי לא לא תיפוק אפי' לצאת י"ש אבל לאביי אי גזלנא הוה פשיטא דלא תיפוק: והנה נחלקו הב"י והרש"ל היכא דשותקת אי מדינא אסורה והנה בתשו' הרשב"א סי' אלף רל"ז שכ' דסוגיין מיירי שאינה מכחישתו ואהא כ' הרי"ף דאם בא לצאש י"ש יוציא ש"מ כהב"י: ואמנם לכאורה מדכ' הטור סי' קע"ח דיתן כתובה ואי בשותקת מאי כתובה וצ"ל דאח"כ חזרה בה ואמרה דשתקה שלא חששה לד' העד ולענין כתובה מהני משא"כ לעניין אי' והנה בענין סתירת תשו' מהר"ם בר"ב אי גם לדידן דאיכא חר"ג שייך האי דינא דמהימן כבי תרי אולי י"ל ג"כ דהיכא דשותקת גם עכשיו יוכל לומר דמהימן לי' כבי תרי הואיל ואיכא בלא"ה רגלים לדבר והיכא דהיא מכחישתו אינו יכול לומר דמהימן כבי תרי וצ"ע בשנים: והנה מ"ש ה"ה דטעם שבועה זו שכ' הרמב' הוא משו' דאשכחן שגם סוטה אמרה תורה להשביע שלא זנתה יל"ד הא התם לאחר קינוי וי"ל כיון דמשקה עפ"י עצמו א"כ קינוי לא מעלה ולא מוריד דאדרבא אמרי' דודאי שמעה לקולו ולא נסתרה אמנם מיושב בסברה זו קו' הב"ח האיך נאמין לה בשבועה והנה הח"מ יישב בעוברת ע"ד ואכתי שלא זנתה ק' ואמנם אחרי שמצינו שבועה זו בתורה שפיר משבעי' לה: והנה מה שדימו האחרונים זנתה לאמנה וריבי' אין הנדון דומה דהתם לא חתמי סהדי אעולה משא"כ הכי השטר בתקפו אלא שנמחל שעבודו ע"י זנותה: תוס' ד"ה הקם בסו"ד וינאי כהן מבית חשמונאי הי' אפשר כ"כ לדחות ד' הראשונים דבאמת ינאי עשה שלא כהוגן וע"ז כ' כיון דמבית חשמונאי ובאותה שעה עדן לא נזרקה לו מינות וודאי כהוגן עשה: בענין יש קידושין ויש עבירה פ' האומר. כ' רש"י ואין עבירה בנישואין ר"ל דלאו עבירה בקידושין קאמר דא"כ בסיפא דקתני ויש עבירה בקידושין תינח פסולי כהונה ממזרת ונתינה לישראל א"ל הא התם עיקר הלאו בנישואין אלא ש"מ אנישואין קאי: רש"י אלמנה לכ"ג קסבר קידושין תופסין וכו' יל"ד אסיפא הו"ל לרש"י לפ' כן דבאלמנה שפיר י"ל הטעם כר' סימאי ונ' דק' לי' לרש"י לאיזו ענין נקט תנא כלל פסולי כהונה דלענין שהולד חלל קרא כ' וע"כ לאשמעי' דיש קידושין אדרב' להא לא אצטרי' דהשתא בשאר חייבי לאוין יש קידושין בפסולי כהונה מבעי' אלא ש"מ תנא דידן כר' ישבב ס"ל דגם באלמנה לכ"ג הטעם משום קידושין תופסין בחייבי לאוין: רש"י ד"ה הוולד כמוה יל"ד מ"ט הקדי' רש"י נכרי לשפחה ותו פשיטא דלאחר שנתגייר כשר הוא כיון דכקטן שנולד דמי ונ' דרש"י בא לאשמועי' כי היכי דבנכרית ע"כ הוולד כשר דכקטן שנולד ה"ה בשפחה הדין כן אף דבשפחה אם בא עליה ישראל והיתה חרופה בקרת תהי' וס"ד דעכ"פ וולד פגום משום דעברו שני' על לא יהי' קדש משא"כ בנכרי' קמ"ל מדכללינהו תנא גבי הדדי ש"מ שרווייהו חד דינא אית להו: רש"י ד"ה מצרי שני ע' רש"א אפשר ליישב מאחר דמבואר דאפי' בעמוני שנשא מצרי' דינא הכי והתם אין עבירה דגר מותר בממזרת וא"כ אין שייך לומר דכ"מ דסיפא בא לאתויי הא דתינח ישראל שנשא מצרית דיש עבירה עמוני שנשא מצרית מהיכן ידעי: בענין כל שאין לה עלי' קידושין פ' האומר שם. והיתה לאיש אחר יל"ד למה כ' לן קרא זה בנישואין שניים ונ' דה"ט דאף בקרובי הבע' אין קידושין תופסין ובזה מיושב קו' תוס' רי"ד דלמא ולא לבן האשה קאמר דא"כ למה נכתב האי קרא בנישואין שניי' תוס' ד"ה מה"מ ע' רש"א בענין קו' תוס' מהכל מודי' אמנם כוונת תוס' ע"ד קו' הריטב"א דאי פשיטא להש"ס דהא בהא תלי' א"כ מ"פ מה"מ ובענין קו' רש"א לתי' התוס' דסוגיין קאי לר' יושע אמ"פ מהכל מודים דקאי לשמעון התמני נ' דלק"מ דמ"מ האי היקישא ע"כ גם שמעון התמני דריש ואמאי מודה בנדה ואי ק' הא קשיא למה לא פריך הש"ס כדמשני דמאחות אשה יליף ג"כ מהכל מודי' ונ' דלהכי קאמר הש"ס מה אחות אשה שהיא ערוה לאפוקי נדה דלא מקריא ערוה משא"כ לקמן דכ' תועבה וגם נדה בכלל: