ליקוטי חבר בן חיים ח יח

שם מחבר סעי' י"ג שיברך על לחם אחר נ"ב והוא מה שקורין פמכטיש שבלילתן עבה ומתבשלין בקדרה ונראים כגלוסקאות: שם קס"ט מג"א סק"א בבן חורין בפרך נ"ב צע"ג ב"מ ע"ג ע"ב רב סעורם וכו' עי"ש וי"ל דעכ"פ אסור לשעבד בחנם כלל אלא גרע מממונו שלא מדעתו שאסור להשתמש בו אלא שאם השכיר עצמו לשמש אז מותר אפי' בפרך והתם גבי רב סעורם הכי קאמר גבי עבד עברי אסור עבודת פרך ש"מ שאינו נמכר לכך מעיקרא ואפ"ה אם אינו נוהג כשורה מותר וע"כ לא משום שהוא עבד אלא משום שאינו נוהג כשורה א"כ ה"ה לבן חורין גמור נמי קאמר וק"ל מיה' בב"ק כ"ח ע"א לא משמע קצת כן דהוי ס"ד למימר וקצותה כפה משום דלא עביד אינש דינא לנפשי' וק' הא הוי לאפרושי מאיסורא דפן יוסיף להכותו ולאפרושא מאיסורא עביד דינא לנפשי' כמבואר לעיל שם גבי הי' מסרהב בו ע"ש וע"כ צ"ל דהוי ס"ד דמיירי בשאין בעלה עושה מעשה עמך ולא עבר המכה על לאו דמכה חברו ומ"מ ממונו בעי לשלומא אי הוי אזלי לב"ד ש"מ אפי' אינו עושה מעשה עמך מ"מ לא אפטרי' רחמנא ודוחק לחלק בין מכה למיעבד בי' עבידתא ואולי בב"ק הומז"ל ולטעמך עיי' היטב בכ"ז: סי' קע"א מג"א סק"א שיאסרו בהנאה נ"ב ועיי' ע"ז י"א ברש"י אסור לגרום טריפות: באו'"ד בסוה"ד נ"ב ובא"ר כ' מדאמר ש"ס שם קסבר כל אדם וכו' משמע אנן לא ס"ל הכי וכן משמע קצת ס"פ מקום שנהגו ופ"ק דביצה גבי מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלב דמשמע ליכא איסור וכן עמא דבר: סי' קע"ג מג"א רהס""י לא קיל הכי נ"ב וכ"כ ט"ז שם סקכ"ט: סי' קע"ד מג"א סק"ט כמ"ש תוס' דכשבירך נ"ב עיי' תשובותי סי' תרנ"א: סי' קפ"ב מג"א סק"ו דומי' דפגימת המזבח צ"ע פגימת המזבח מטעם חסרון הוא והרי נתמלא חסרונו אבל הכא לא מטעם חסרון הכוס הוא שהרי אפי' כוס, מלא על כל גדותיו אם נתמלא מכלי שטעם הימנו פסול וכן אם שפך ממנו בידו ולא טעם בפיו נמי אין פסול נמצא עיקר פסולו מטעם הטעימא ואיך יתוקן זה ע"י שנותן לתוכן מעט יין ומ"מ כבר הזכיר כן בירושלמי אך למלאות במים דבר שאינו ראוי' לברך עליו לבדו בהמ"ז והוי אינו מינו לא דמי למזבח כלל מיהו בזמניהם שהי' יין צריך למזוג במים והוי במינו אבל ביין שלנו שהמים פוגם נהי שעדיין ראוי' לברך עליו מ"מ מנ"ל שמתקן הוא ע"כ לא נ"ל: סי' קפ"ג מג"א סק"ו נ"ב עמ"ש בזה בחי' למס' שבת צ"ג ע"א: שם סק"ז פי' בסוכה נ"ב עיי' ירושלמי פ"ק דשקלי' ובסוכה: סי' קפ"ט מג"א סק"א הט"ז ביו"יד נ"ב סי' רל"ב סקי"ד וע"ש: באו""ד סנהדרי' דף ע"ב נ"ב ולפע"ד דתרומתו אין תרומה כי היכא דליתא בתרומת המשכן כמ"ש מג"א לעיל סי' קנ"ד סקי"ח ועיי' ר"ש ור"מ ורע"ב רמס' תרומות דילפי' מהתם לתרומת גירן ועיי' זבחי' מ"ה ע"ב מייתי רשי' קרא אחרינא ממעט גוי מתרומה ככר ישבו היטב בס' טה"ק ומ"מ האמת כמו שכתבתי ולק"מ קו' האבן עוזר בכאן מרפ"ק דקדושי' וק"ל ועיי' לשון רש"י גיטין כ"ג ע"ב ד"ה שתרומה וכו' מאיש איש וכו' עי"ש וק"ל, ועיי' סנהדרין מ"ז ע'"א אכל חלב וכו' ק"ל עיי' תשובותי סי' תתר"כ: באו"ד שנתברכו אבותינו נ"ב אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל כן הנוסחא בשו"ת מהרש"ל סי' ס"ד: סי' ק"צ מג"א סק"ד ויש רוצין נ"ב עט"ז רסי' רי"י ועמ"ש לקמן סי' רע"ב ססי' ק"ו: סי' קצ"א מג"א סק"א לאכול עם חבירו נ"ב יל"ד במתני' ר"פ ג' שאכלו אכל דמאי מזמני' עליו משמע ששנים האחרים הם המברכים על זה שאכל דמאי וכן בדין דאיך יתכן שאוכל דמאי באיסור יברך וא"כ ק' מאי פסקא דלמא א"נ הוי מפקרי נכסיי' כל הני תלתא מ"מ הא הני תרי נזהרים מלאכול דמאי בעני' ולא הוי מצי למיכל עם האי גברא דומי' דהנזהרי' מפת בגם נמצא דאינהו לא הוי מצי לברך והשתא נמי איך יברכו וי"ל דאי הוי מפקרי נכסיי' אסור להחמיר על עצמי מלאכול דמאי כיון דב"ש ס"ל אין מאכילי' עניי' דמאי אסור לעשות כדברי ב"ש כידוע השתא נמי כיון דלא אפקרי נכסיי' כדאפקרו דמי ומברכי' חד מהני תרי ובזה מיושב היטב קו' תוס' שם מ"ז ע"א ד"ה ואמר רב הונא תנא ב"ש אומרי' אין מאכילי' עניי' דמאי והקשו תוס' ר"ה טעמא דב"ש אתא לאשמועי' והא"ש כצ'"ל ודו"ק: סי' ר"א מג"א סק"ד הי' לוי קודם נ"ב ע"ש בפי' הירושלמי שבגליון ש"ס פי' אחר ובפני' שם עוד פי' אחר: סי' ר"ב מג"א סקל"א קליפי מראנ"ץ נ"ב ובא"ר סי' ר"ג סק"ב העלה לברך שהכל וכן נראה: