ליקוטי חבר בן חיים ח קעג

בארעא דין אחר יש וכמ"ש לעיל בשם הרא"ש א"ש אמנם להרמב' דמשוה להו לגמרי צ"ל משום סיפא אכפל תנא דברישא אשמעי' דמי בעסקא ובסיפא אשמעי' אריסות והיינו אריסי בתי אבות כמ"ש הראשוני': והנה ע' בראש בפי' לתוספתא שהביא וע' בק"נ דהפי' בדברי' דלמסקנא חזר הראש ממ"ש תחלה דפליגו ר"מ וחכמי' אי ע"מ כמעכשיו או לא ולס"ד הו"מ להק' מהא דאר"י הכל מודים בע"מ דכמעכשו דמי ואמנם למ"ש הראש במסקנא בפי' פלוגתת ר"מ וחכמי' א"כ פליגו ר"מ וחכמי' בפלוגתת הרמב"ן והרשב"א אם הבעל נאמן לומר שקיים התנאי ומהתימא שלא הביאו הב"י ושאר אחרוני' מד' הרא"ש אלו: וראיתי עוד לדקדק מדוע שינה הטור ל' המשנה דנקט מנה תחת מאתים דמתני' ונ' דתנא נקט מאתים בהוה דמי שאין לו מאתים זוז לא תשא אותו בתולה דהרי אין לו לפרוע כתובתה ואגב קידושין נקט גם גבי גיטין מאתים ואמנם הטור חש לטועון שיסברו דדווקא מאתים הוה קפידא ומטעם שכ' אבל מנה לא לזה שינה הטור ונקט מנה: ח"ת בסוגי' דתנאי כפול עיין חבר בן חיים חלק ראשון בענין מקדש ומקנה דשלב"ל פ' האומר מתני' כסבור הייתי ע' בר"ן ועדן יל"ד כ"כ למה דנקט תנא ונ' דעיקר רבותא לאשמועי' דלא אזלי' בתר אומדנא ולהכי נקט כל הני דבכל חד איכא אומדנא אחרינא בכהנת מיירי בכהן דסתמא מהדר בתר ייחוסו כהונה בלויה מיירי בזר דסכנתא למנסב כהנת כדאמרי' בעלמא או מת או גולה בענוי' מיירי בגברא שאינו נותן עיניו בממון דעשירה פחיתות היא לגבי' ובעניי' מיירי בגברא שנותן עיניו בממון: ודנקט כאן הא דדשלב"ל נ' לאשמיעי' אף דאמר לאחר דעדיף מכל ל' תנאי כדאמר בירושלמי לעיל מ"מ בדשלב"ל לא מהני להתנאי גם המעשה בטל: לאחר שאתגייר יל"ד כיון דבאותה שעה גוי הוה א"כ הכסף קידושין שנותן לה גזל גוי בידה עכשו והיכא דבהיתירא אתא לידה לכאורה לכ"ע שרי ובמה תתקדש לו לאחר מכן ולכאורה הי' מוכח דמיירי שקדשה בשטר ודלא כתוס' לקמן אמנם נ' דמצי מיירי שקדשה בקרקע וקרקע אינה וגזלת: לאחר שאשתחרר יל"ד פשיטא השתא גר דבידו מ"מ אינה מקודשת שחרור דלא הוה כלל בידו לא כ"ש ותו סיפא לאחר שימות בעליך ל"ל השתא שחרור דמ"מ אפשר דמפייס למחרי' ומפיק לי' אינה מקודשת הכא לא כ"ש ונ' דתנא הא קמ"ל ל"מ גוי דליתא בקידושין כלל וודאי אינה מקודשת אפי' עבד דאיתא קצת בקידושין גבי שפחה חריפה דהבא עלי' באשם מ"מ אינה מקודשת ואפי' בת ישראל דלעלמא איתא בקידושין והכא חיי בעלה ואחותה מעכב מ"מ אינה מקודשת: וכן אם ילדה ע' רש"א לקמן ולד' החולקי' על תוס' יש ג"כ ליישב דר"מ לפמ"ש הרשב"א מודה בהא משום דלא עבידי דאתא לכך חלקה כ' בפ"ע למסתמא להא אליבא דר"מ: רש"י מחובר אינו חייב וכו' ע' ריטב"א מ"ש ליישב ד' רש"י ואמנם ל' שנאסף בכרי שכ' רש"י ל"מ כן ולי נ' דד' רש"י דה"ט דבתלוש קודם שנתמרח דיעבד תרומתו תרומה משום כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו משא"כ במחובר דל"ש זה אפי' דיעבד אין תרומתו תרומה: א"נ י"ל דד' רש"י דבתלוש מה"ט דיעבד תרומתו תרומה דהך גמר מלאכה בתלוש לא מבעי' שאינו שוה בכל המינין כדתנן במס' מעשרות אפי' במין א' אינו שוה למשל תולש חטין לאכו' קליות התלישה גמר מלאכה וכן ענבים וזתים לאכילה אמנם חטין לטחון וענבים לגת אחר המרוח בחטין אין תרומתו תרומה כיון דזמנין הוה תרומתו תרומה משא"כ במחובר דלעולם לא חזי לתרומה ואפשר דמה"ט ג"כ לא הק' התוס' מיד מהך דתרומות משנה שלימה משום דנ' להו דאיכא למימר התם מיירי כה"ג שכ' דתורם מענבי על ענבי' אלא דאלו עומדי' לדרוך ואלו לא ול"ק להו כ"כ: וע' בר"ן מה שהק' ממיקף לאו אחלת חו"ל קאי דאוכל ואח"כ מפריש כ"א אגופא דדינא דמיירי בחלת א"י דשייך בה טהרה: איתיבי' ל' איתיבי מ' דרב אסי גופי' מק' דאל"כ מתיבי הו"ל וא"כ קשה מעיקרא מ"ט לא פשיט ממתני' ונ' דרב אסי איבעי' לי' אי ילפי' תרומה מקידושין או לא ע"ד הסוגי' ר"פ האיש מקדש ואמנם ר"י דשני לי' כל שבידו לאו כמחוסר וכו' א"כ כללא הוא דנקיט ול"ש א"כ פריך לי' רב אסי שפיר: משפט כ' בי' ע' רש"י והראשוני' נקטי קרא דושפטתם צדק ובתוס' יבמות מייתי תרוויי' ונ' ד' רש"י ע"ד שכ' הוא בפי' החומש ע"פ ושפטתם צדק דהאי