ליקוטי חבר בן חיים ח קל

האי חוץ מדאוריי' קאמר להכי תנא לה בבא בפ"ע למימרא דלא הוה כ"א מהלכה וד"ס ולאו דאוריי' ממש: תוס' ד"ה כל בעיקר דברי' ע' לעיל אמנם שם העליתי דע"כ ד' תוס' כר"ב דחדש בחו"ל דרבנן ואמנם לפי"ז יל"ד מה זה שכ' בסו"ד כיון שהרוב נזרע קודם ניסן ל"ל רוב הרי בס' סגי ונ' כוונתם היכא דיש שעורי' שבוודאי נזרעו אחר ט"ז אלא דהוו מיעוטא ואמנם אחרי דגם הנזרעי' קודם העומר סמיך לעומר ספיקא הוה תוך י"ד יום א"כ נצרף האי מיעוטא דוודאי לס' ולתסרי השעורי' ופ"ז כ' דהאי מיעוט כמאן דליתא כיון דהרוב נזרע קודם העומר: ואמנם מ"ש תוס' ונ' היינו מדר"א הוסיף חדש אערלה וכלאי' מ' דכשם שערלה וכלאי' בשל נכרי' ה"נ חדש דשל נכרי': מאי תלוי' ומאי חינה תלוי' יש ליישב עוד ע"ד אחר דהש"ס בא ליישב קו' תוס' מכלאי' ולה"ק כיון דמתני' תרתי קתני י"ל דה"ק ערלה אף דכ' בה ביאה נוהגת בחו"ל כלאי' אף דלא כ' בה ביאה אינה נוהגת בחו"ל והא דנוהגת מד"ס לא חשוב תנא ולזה הוצרך להביא גם אינה תלוי': ונ' דגם תוס' אסקו זה אדעתיי' ומה"ט הוכיחו מערלה גופא דאינה אלא מדרבנן ולא הוכיחו מכלאי' דתנן בהדי' כלאי' מד"ס דדלמא הא דתנן כלאי' ר"ל אפכא כלאי' אינו נוהג וכח"ש ואמנם בתר דהוכיחו דגם ערלה אינו אלא דרבנן ובערלה ע"כ הפי' חוץ מערלה דנוהגת א"כ ע"כ גם גבי כלאי' ה"פ והיינו דלבתר הכי הוא דהק' תוס' קושיי' ובל"ז לא ק' להו מידי ועד"ז כ"כ לעיל: ואמנם הוכחתם מערלה תמוהה לכאורה הרי לקחן פליגי בה אמוראי ונ' כוונת תוס' דהמק' דהכי מ' לי' דערלה הלכה דתנן ר"ל דרבנן מדתנן יורד ולוקח ואי הל"מ למה שרי וכמו דמק' הש"ס לקמן ומתי' הש"ס דהכי נאמרה הל' לא עלה על לב המק': רש"י דכ' בה ביאה כי תבאו כי יביאך כוונת רש"י אף דלקמן מ' דבתפילין משום דכ' כי יביאך ה' דרשי' עשה מצוה זו וכו' משא"כ בכי תבאו דאינך דלא דרשי' הכי א"כ מאי פריך הכא מתפילין נימא ג"כ שאני תפילין דכ' כי יביאך ולאו היינו ביאה דאמרי' לזה כ' רש"י דהשתא לא שני לן בין כי תבאו לכי יביאך דדווקא למסקנא דלדרשא אתי דרשי' התם עשה מצוה זו משא"כ עכשיו דנקטי' לכללא דביאה לגופא אתא מהי"ת נחלק בין כי תבאו לכי יביאך: והרי תפלין ויל"ד הרי אמרי' לעיל אין למדין מן הכללות אפי' במקו' שנאמר בהן חוץ וצ"ל דא"כ מנ"ל לר"א דת"ק לא שייר חדש ג"כ כיון דשייר תפילין או"ו דהאי חוו דווקא הוא: רש"י ד"ה והרי תפילין ע' תוס' וריטב"א ולי נ' לישב בענין אחר כוונת רש"י דהנה אם נימא ג"כ דאין תפילין בחו"ל ע"כ דווקא הני ב' פרשיות דכ' בהו כי יביאך משא"כ שמע והי' אם שמוע מהי"ת לא ינהגו בחו"ל והנה קיי"ל ד' פרשיות שבתפילין מעכבין זא"ז אמנם דווקא אם צריכין כל הד' פרשיות ומעתה אי בחו"ל סגי מדאוריי' בב' פרשיות למה ינהגו רבנן ד' הרי זה חומרא דאתי לידי קולא דאם לא ימצא ד' יהא יושב ובטל וה"ז דומה למה שאמרו חכמי' לא מצא עצים לשורפו יהא יושב ובטל אע"כ מדאורייתא נוהגין כל הד' פרשיות בחו"ל: ופטר חמור ע' רש"י וע' רש"א אמנם הריטב"א ושאר ראשוני' גרסי לי' ברש"י והקשו באמת קו' רש"א ונ' פשט ד' רש"י דלכאורה מ"ט לא נקט הש"ס פדיון הבן או בכור בהמה וי"ל דקרא גלי גבי ישראל במדבר דהני נוהגי' בחו"ל דהוצרך לפדות בין בני' בין בהמתם אף דבהמתם היינו פטרי חמורי' היינו למסקנא א"כ ביאה דכ' בפ' קדש והי' כי יביאך למאי אתא לתפילין הרי נוהג בחו"ל לפה"ב ובכור בהמה הרי נוהג מאי אמרת לפטר חמור הרי קרא כללא כייל קדש לי כל בכור והדר מפ' מאי כל בכור וא"כ אם פה"ב ובכור בהמה נוהג ע"כ גם פטר חמור דגם זה בכלל כל בכור פטר רחם וז"נ כוונת רש"י: מח"מ ע' רש"י דל' הני מילי מ' דאחרוויי' פריך ענ"ל דהני מיחייבי והני פטירי וכ"ת קרא לחיובא ל"ל מהי"ת יהי' פטירי נ' דאהני דכ' בהן ביאה קמבעי: מע"א ע' רש"י רמז לד' הרמב"ן דלאו מאבד תאבדון יליף ונ' להוסיף דאדרבא כיון דבהאי קרא בהדי' כ' אשר אתם יורשי' וא"כ ע"כ לפטורא אתא אפי' חובת הגוף ושוב כל הימים ל"ל אלא ש"מ דאם איני לענין לגופא דאבד תאבדון תנהי ענין לע"א עצמה: תוס' לרקיש אלי' כוונתם דאין לפ' מדבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל דע"כ הוצרך לצאת לחדש דבר זה דאבד תאבדון: חוץ מערלה וכלאי' דהל' גמירי לה יל"ד בשלמא להאי לישנא דת"ק אית לי' תקש ושבק לה במכ"ש ע"כ ערלה וכלאי' הל' דאי לא מאי כ"ש משא"כ להאי לישנא דת"ק לית לי' חדש נימא דערלה וכלאי' דאוריי' ונ' דאי ערלה וכלאי' דאוריי' היינו מק"ו דרשב"י לקמן