ליקוטי חבר בן חיים ח יג

סימן קל"ה מג"א בריש הסימן פרק ד' דמגילה נ"ב עיי' פירש רש"י שם ומזה לא תירץ מג"א כלום: שם סק"ז וכבוד התורה נ"ב עיי' תשובותי. חלק או"ח סי' כ"ה: שם סעיף י"ד מחבר בני אדם נ"ב עיי' פר"ח: סימן קל"ז מג"א ס"ק ב' תלתי גברי נינהו נ"ב פירוש משום הכי אמרי' ראשון או אמצעי ג"כ משובח אבל בלי טעם בודאי אמרי' אפי' בחמש גברי מעלין בקודש ולא מורידין ובפרשת האזינו קורין ג' ששה ששה פסוקים והרביעי שהוא אמצעו משובח קירא י' פסוקים ושוב החמישי ז' והששי ח' היינו מעלין בקודש נגד הראשונים שקרא ששה פסוקים אבל האמצעי המשובח הוא קרא י' פסוקים ועיי' מ"ש בתשו' זכרון יוסף סימן ט"ז בזה ועיו"ש ומ"ש הוא נכון בעהי"ת ועיי' לעיל סימן כ"ה ומש"כ שם על הגליון: סימן ק"מ מג"א ס"ק ב' אפי' לא שהה כנ"ל: שם ס"ק ד' שלא יגרם ברכה לבטלה נ"ב פיר' לדעתם דצריך לחזור ולברך בלא התחיל א"כ לא הו"ל לגרום ברכה שאינה צריכ' אבל אם התחיל כבר פסיק א' בשל חנוכה דאז לכ"ע אין צריך לחזור ולברך אז בודאי וחזור ויקרא בר"ח ובהכי מיירי ש"ע ומג"א לקמן ס"ס תרפ"ד ודלא כד"מ שם וק"ל: סי' קמ"א מחבר סעי' ב' עם ש"ץ נ"ב וכן משמע במשנה פ"ג דביכורים מקרין אותו ולא תנן קורין לפניו כמו פ"ק דיומא אע"כ הוא עצמו קורא וכבפ"ב דר"ה מתקוע והראשון מקריא וכמ"ש תוי"ט כנלפע"ד ראי': שם מחבר סעי' ז' נ"ב ובמ"ג פ"ז דזבחים משמע דימין עדיף מדרך קצרה והראיות מהר' איסרל צע"ק וק"ל: סי' קמ"ז מג"א סק"ה ממראות הצובאות ניב עיי' חו"י סי' קס"א קס"ב ומ"ש שם דמשו"ה קבל מרע"ה כומז בנדבת המשכן מפני שנשתנה ע"י היתוך משא"כ מראות הצובאות וצ"ע דגם הם הודחו אבל הרמב"ן סוף ויקהל כ' כי הם בטלו ברוב משא"כ המראות שלא נתערב עמהם דבר בעשיית הכיור ע"ש ומשו"ה לא רצה משה לקבל כ"א ע"פ הדיבור: סי' ק"נ בגליון עיי' בח"מ נ"ב ועמ"ש סמ"ע רסי' קס"ג: שם סעי' ג' בהג"ה הגהו' מיימונו נ"ב צ"ע דמבואר שם דהי' גני משופע ומעיקור הדין לא הי' צריך תיקן כצל ולחומרא בעלמא אמר ר"ת להגביה קרן א' מבה"כ אבל היכא שהעלי' גבוה מבה"כ אינו מועיל הגבהות קרן א' ע"ש ודע דלפע"ד יש כאן ג' שיטות לר"ח כופין להשפיל ביתו הואיל ונבנה באי' ולא יועיל מה שמגביה הבה"כ אח"כ ולהרא"ש בעי' דוקא שיגביה בה"כ כדכתי' לרומם בית אלקינו ולא מועיל מה שמשפיל הבית שאינו עושה מעשה בגוף בהכ"נ ולרש"י זה וזה לא יתכן והוי מעוות שאינו יוכל לתקן דאי דעבד בשעת בנין עבד נקט לי' בעונש שסופו להחרב אלא כי צריך שלא יבנה לכתחלה גבוה מבה"כ ואי עבר אינו מועיל בתיקינו להנצל מעונש הנ"ל דו"ק יתשכח: שם מג"א סק"ד נ"ב בחלונות נ"ב ושיטת ר"י בתוס' ב"ב ד' ע"א ד"ה אמר לי' ע"ש שמשם הוציא האגודה דינו וכ' בכה"ג בהגהת' טוח"מ סי' קנ"ד סקע"ח דאם בלא"ה אורה של בה"כ רב אזי סגי בהרחק כשארי בתים ע"ש: שם מחבר ססעי' ד' נ"ב ומיהו בח' אמות סגי עמ"ש דגול מרבבה: שם סעי' ה' בהגה באמצע בה"כ עיי' תשובותי סי' אלף צ"ד: שם מג"א סק"ה יקוב הדין נ"ב ועיין תשובותי סי' אלף קי"ד ובמ"ש מג"א לקמן ססי' קנ"ד ובמ"ש רמ"א בח"מ סי' קי"א סעי' א' וע"ש סי' קס"ב סעיף ז' בהגה ועיי' משאות בנימין סי' ד' ומדכ' מג"א וחומרת בה"כ וכו' משמע דבלא"ה הי' אסור לינתוץ דבר מבה"כ אפי' כדי לתקן הפתח במק"א וכל דברי מג"א מבוארים היטב בתשובותי סי' אלף רע"ג ע"ש: סי' קנ"א מג"א סקט"ו תוס' נ"ב עיי' תשובותי סי' אלף ע"ח: שם סק"ז נמחק ונ"ב בפסקי' שבסוף ס' מהריו סי' נ"א: סי' קנ"ב מג"א ססי' נ"ב אבל בתשובות מהר"ם בר ברוך סי' מ"ה אוסר: עו"ש נ"ב אבל להסיר ספסלי' תלושים מבה"כ שפיר דמי אבל פשיטא שאסור לשבור את הספסלי' אע"פ שהם תלושי' כדמוכח במכות כ"ב ע"א: סי' קנ"ג מחבר סעי' ב' שמניחים בו נ"ב עיי' תשובותי סי' תתמ"ח: שם מג"א סק"ב וצ"ע נ"ב ובמתני' נמי קשי' שלא הזכיר החילוק שבין חומשי לספרים וכן תמה בטורי אבן שם ולפענ"ד דג' חילוקים יש א' ענין אמירת הפסוקי' דבר נביאים קדושים טפי כמ"ש הר"ן בר"ה אמנם מ"מ לענין קדושת הספר אין שום חילוק דאותו קדושה שמתקדש הגויל ע"י דברי נביאים מתקדש נמי ע"י כתובים דמ"ש ומש"ה כ' הר"ן ב"פ בני העיר