ליקוטי חבר בן חיים ח קכה

נתחייבתי פטור דהיינו האב אינו יודע אם פרעתי חייב דהיינו הבן כי מקמי דהוה רבו הי' חייב: בע"ה הנותן ליעף כח בענין מע"ש הז"ג קידושין פ"ק. מתני' כל מ"ע כשהז"ג יל"ד מ"ט קרי לה תנא שהזמן גרמא וכי מפאת הזמן באה הש"י גזר שתהא מצוה זו דווקא בזמן זה אבל אין הזמן גורם חוץ ממיעוט שבהם כגון פסח וכיוצא תלוי בזמן הו"ל לתנא לקרותה כמו לקמן תלוי בארץ וראיתי ברמב' פי"ב מהל' עכו"ם שינה באמת ל' המשנה וכ' שאינה תדירה לקמן אי"ה נבא לבאר מדוע בחר הרמב' בשם זה ולענין משנתינו נ' דהתנא בא ליישב לן קו' תוס' לקמן דהרי שביתת יו"ט ג"כ עשה שתלוי בזמן וע"כ עשה זו נוהגת בנשים דאל"כ תדליק אשה בשמן שריפה ביו"ט ואמנם ליישב זה רמז לן תנא דהנה יש ב' מיני מצות התלויות בזמן תלויות במעשה ג"כ ככל מ"ע שהז"ג חוץ מיו"ט אלש שמעשה זה צריך להיות אזמן זה דווקא ומצוה תלויה רק בזמן ואין בה מעשה כלל כשביתת יו"ט והנה אנן הא דנשים פטורות אי ממצה והקהל או מתפילין גמרי' וכולם אית בהו מעשה וא"כ אין לדמות להן שביתת יו"ט כלל והנה ידוע דל' גורם ר"ל הזמן גורם ואמנם מלבד הזמן יש עוד ענין ומעתה אלו תנא תנא התלוי בזמן הוה שביתת יו"ט ג"כ בכלל דהרי תלוי בזמן להכי נקט תנא שהזמן גרמא לומר אבל יש עוד מעשה מצוה מלבד הזמן לאפוקי שביתת יו"ט שאינה תלויה כ"א בזמן לבד: וכל מ"ע שאין הזמן גרמא והנה הרמב' פי"ב מה' עכו"ם שביק להך סיפא וכ' בהג"ה לח"מ דמרישא שמעי' ולא אצטריך וק' אתנא דידן מ"ט גרסה ונ' דהנה מסקי' לקמן דכללא דמתני' לאו דווקא ולזה נ' דנקיט תנא להך סיפא דהנה הא דכללא דסיפא לאו דווקא מרישא דרישא דמתני' שמעי' לה דתנן כל מצות הבן על האב נשים פטורות והיינו ת"ח פה"ב וכיוצא דהוה מ"ע שאין הזמן גרמא ופטורות הרי דל"ד קתני ומעתה קתני סיפא לגלוי רישא דגם כללא דרישא לאו דווקא ואמנם הרמב"ם כ' בפירוש חוץ ממצה וכו' א"כ לא אצטריך תו לגלוי ע"י משנה יתירא: והביא הלח"מ גי' מקצת ס' הרמב"ם קידוש שבת ויו"ט ודחה הלח"מ כיון דקידוש יו"ט דרבנן אין חילוק בין זמן גרמא או לא והתימא שלא זכר ד' תוס' פ' מי שמתו גבי הא דפריך הש"ס תפלה פשיטא כ' תוס' דאפי' בדרבנן יש חילוק ואולי מ' להלח"מ דהרמב' כרש"י דהתם ס"ל דבדרבנן אין חילוק וזה דהנה הרמב' פסק דתפלה מ"ע מן התורה ונ' דקו' רש"י דחקו או"ו דתפלה גופא דאוריי' אלא דזמן תפלה דרבנן ושפיר כ' הלח"מ: וכ' עוד הלח"מ ואין לומר דקאי אשביתת יו"ט דהא שביתת יו"ט ל"ת היא וגם ע"ז יש לפקפק מד' תוס' לקמן די"ל אל"ת מצווין ואעשה אין מצווין ולזה כ' הרמב' דגם אעשה מצווין וכמ"ש לעיל מלתא בטעמא: בגמ' איזיהו מ"ע ע' בר"ן ומ"מ יל"ד למאי נ"מ נקט תנא דוגמות הרבה ונ' דכל חדא לגופא אצטריך סוכה כדאמרי' לקמן דס"ד הואיל וכ' תשבו כעין תדורו וכו' לולב הואיל ובא לרצות ושופר להעלות זכרון וס"ד ע"ד דאמרי' לקמן אטו נשי לא בעי חיי ציצית לאפוקי ממ"ד כסות לילה יחייב ותפילין לאפוקי ממ"ד לילה ושבת זמן תפילין: וכ' רש"י וקסבר לילה לאו זמן תפילין א"נ שבת ויו"ט וכו' הלכך כיון וכו' כוונת רש"י דפשטא דברייתא מ' דסברא לילה לאו זמן תפילין דעד"ז שפיר מקרי תפילין זמן גרמא דהיינו היום גורם קיום מ"ע זו משא"כ אי רק שבת ויו"ט לאו זמן תפילין א"כ אדרבא המצוה נוהגת תדיר אלא דשבת ויו"ט גורם ביטולה ואמנם מאחר דקיי"ל דנשים פטורות מתפלין אף דקיי"ל לילה זמן תפלין כ' רש"י א"נ וסיים אף דל' זמן גרמא לא א"ש עד"ז מ"מ קרי לה כך ור"ל כיון דבשאר מצות א"ש הל' כייל נמי תפלין אף דבתפלין אין הל' מדוקדק: וז"נ טעם הרמב' דשני הל' וכ' מצוה שאינה תדירה לכלול תפלין עמה אף דלולה זמן תפלין ומ' לי' דתנא דידן סבר לילה לאו זמן תפלי' ולהכי קרי לה זמן גרמא: כגון מזוזה וכו' נ' ג"כ דבכולהו אשמועי' רבותא במזוזה דלא נקיש לת"ת ובאינך דסד"א כיון דחזי' דמחצות שאינן תדיר פטרה תורה לנשים וא"כ ס"ד ה"ה ממצות הראות לפרקים ע"י מקרה כגון מעקה למי שבנה בית אבידה למי שנזדמנה לו שילוח הקן למי שנזדמן לו קמ"ל דלא היא כ"א זמן גרמא דווקא בעי' ולהכי שינה תנא סדרא דקרא ונקט מעקה קודם אבידה ואבידה בפ' משפטי' כ' ומעקה בכי תצא אחר שילוח הקן משום דלא זו אף זו לא מבעי' דרוב בני אדם יש להם בתים ה"ה אבידה דלא שכיחא כ"כ וה"ה שילוח הקן דלא שכיח כלל: וכ' רש"י אבידה השבת אבידה נ' כוונתו ליישב קו' תוס' הרי אבידה עשה ול"ת היא ולזה כ' רש"י