ליקוטי חבר בן חיים ז פו

ימיתו בחטא אביהם אע"כ קטנים הי' והי' ס"ל לאבדן כדעת הר"י הברזילי דהאב יכול לקדש אשה לבנו בקטנותו אך עתה שנתחדש הלכה ע"י ר"י בר"י שאמר משום אביו אשה אפי' קטנה א"כ ליתא לקידושין לקטן אלא דלא הי' ברור כולי האי שהי' קטנים בשעת טביעה כי מי בדק אתם אולי הביאו ב' שערות וא"כ הי' לנו להחמיר לייבם אלא שהכלות הי' ע"כ בזה השיעור שהיגיעו לשנים ולא היו להם ב' שערות הראוי ואלמלא לא היו ספק בני' הוה אזלינן להחמיר שמא נשרו כיון שנבעלו משהיגיע לשנים אבל השתא שגם בבני' הי' ספק הו"ל ס"ס ספק הי' לכלותי' סי' ספק לא הי' להם ב' שערות ואת"ל הי' להם דלמא הנטבעי' הי' קטנים ואין קידושי האב כלום כיון דאפסק הלכתא כאבא של ר' ישמעאל בר"י נמצא עי"ז מיאנו כלותי' אלא שעדיין הי' מקום להחמיר עליה' דאפשר דמיירי שהי' להם שערות קטנות כשיעור לקרוץ בציפורן ואולי דהלכה כמ"ד דסגי בהכי והו"ל ודאי גדולה אלא שבאותה שעה נצטרע אבדן ולא שנצטרע ונטמא אלא נולד בו נגע וב' שערות לבנות בשיעור קטן לקרוץ בציפורן והשתא אי מקלינן לטהרו לאמור דשערות אילו לית בהו שיעורא ע"כ א"א להחמיר על הכלות ואי נחמיר על הכלות א"א להקל עליו נמצא דכל הני עונשין מישך שייכי להדדי והכל מסתעף מהך דהורה זקן אשה ואפי' קטנה וק"ל: והי' לא נתפסה אסורה וכו' פי' דקרא איירי בקידושי רצון וזנות ברצון וממעט מלא נתפסה קידושי רצון וזנות אונס ומי הוא ממעט קידושי אונס היינו טעות או קטנה דכל מעשה אונס וזנות ברצון מיותרא דהך קרא גופא מוכח דאדם עושה בעילתו בעילתו זנות דאלת"ה קרא ל"ל דדוחק לאוקמא קרא במקדש קטנה על תנאי ובעל כל הבעילות על תנאי ובעדים אמנם רבנן נ"ל דס"ל דאפי' אי נימא דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות מ"מ י"ל קרא קמל"ן דמסר הכתוב לחכמים בתקנותיהם שעתידי' לתקן להפקיע קידושין כגון במגרש ע"י שליח ומבטל גיטא או אונס בגיטין וכה"ג טובא דאפקינהו רבנן לקידושין מינה מטעמא דכל המקדש אדעתא דרבנן קמקדש וא"כ אפי' בועל סתם מ"מ כל בעלותי' ע"ד משה וישראל הם ומקיים בי' קרא והיא לא נתפסה הא יש לך אחרת שאפי' נתפסה שרי' ואין להאריך כאן יותר: איוב בסערה חירף וכו' המאמר תמוה ולפענ"ד ליישב בקיצור כי הנה השערות הם בבחינת הצנורות שמהם ישפע השפע כמ"ש והאריכו המקובלים והנה הראש הוא בחינת צדיקים גמורי' אשר לכל א' צינורות בפ"ע משגת בהשגחה פרטיות אשר עליהם נאמר ברעב פדך ממות ובחרב מידי מלחמה וכתיב על כפיים ישאונך וגם על שחל ופתן תדרוך וכתיב מדבר באופל יהלוך ואפי' אם יהי' ח"ו דבר וחרב ורעב במדינה ינצלו הם בפלא ולכן שערות הראש כל א' יונק מגומא שלו משא"כ שארי ב"א הס בחינת גופא הנגררים בתר רישא וטפילא לו והם משגיחי' רק בהשגחה כללית וכמה יונקים מצינור א' ולגבי דדהו שייך יש נספה בלא משפט בפ"ק דחגיגה דנתחלף בין מרים מגדלי' נשים בין מרים אחריתא ובכה"ג כתיב במצרים אתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ופי' רש"י שהקב"ה עובר כמלך שעובר במדינה ואספקלטור מלפניו שאינו מבחין ועינן כי אין לאנשים אלו זכות כ"כ להנצף במקום סכנה ואם נגזר דבר במדינה ח"ו אפשר שגם עליהם יעבור כוס אפי' בלא עיתם והנה ידועה כי רוח סערה הוא קליפה מ"ד קליפות העוברות מלפניו יתב"ש המוזכרים במרכבה וכתיב לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו והמ"י והנה איוב אמר אולי רוח סערה עברה מלפניך פי' שהוא שעת הדין והמלך עובר ואספקלטות לפניך והיינו רו"ח סער"ה עברה לפניך דייקא ונתחלף בין איוב לאויב ומלתא בעלמא אמר והכוונה שנתחלף בין גברא לגברא שהאמת כן הוא אפשר להיות ע"ד יש נספה בלא משפט והקב"ה השיב לו ממנ"ה איוב סותר א"ע אם מחזיק עצמו מבעלי שער הגוף ששנים יונקים מגומא א' ואפשר שיתחלף בין איוב לאויב א"כ איננו צדיק גמור וא"כ איך אמר והרבה פצעי עלי חנם הלא לא תחונם רק שעדיין לא נתמלא סאתו אבל מ"מ איננו חינם ואם מחזיק עצמו בצדיק גמור ושפיר קאמר חינם וא"כ הרי הוא בבחינת ראש ואיך יתחלף בין איוב לאויב הלא גבי שערות הראש לא יתחלף לא בין גומא לגומא דאל"כ יכהו מאי היא השגחה פרטיות נמצא איוב סותר א"ע בזה ועושה תרתי דסתרי הדדי והו"ל כסיל בחושך הולך כמבואר ר"פ אלו טרפות ע"כ אמר לו שוטה שבעולם וק"ל: דף נ"ב ע"ב הלכה כדברי כולן להחמיר במ"ל הק' מה נ"מ בסי' אמצעי כיון דמסי' הראשון כבר איפסלו למיאון ולא תחליץ עד אחרון א"כ מה נ"מ באמצעי ובסדרי טהרה תי' נ"מ בקדשה ראובן בשיעור הראשון וחזר שמעון וקדשה בסי' אמצעי אלא שחזר וקדשה והקשה הא בדאוריי' בלא"ה חיישי' שמא נשרו ותצטרך גט מספק ולפענ"ד משום הא לק"מ דמצי איירי דלא ידענו שהיגיע לכלל שנותי' דהו"ל ס"ס ודלא כרשב"א בתשו' שמחמיר בס"ס וכבר הארכתי בזה לעיל