ליקוטי חבר בן חיים ז פה

ואיפכא הול"ל מ"ט דרבנן ולשנוי איש ולא קטן ומקשינן אשה לאיש ור' יוסי אמר לא מקשינן ע"כ נ"ל דר' יוסי נמי מהכא יליף דודאי לא צריך טעם לרבנן למעוטי קטנה דמה"ת תחלוץ ולא בת מצוה היא אך ר' יוסי ס"ל מדאיצטרך איש ולא קטן ולגופא לא אצטרך דמה"ת יתיר קטן דיקנו של אחי' הגדול ואפי' ביאת בן ט' דהוה ביאה גמורה ולא אתא לאנתוקי אדרבא לקנות זיקת אחי' ואפ"ה לשיטת התוס' לא מהני מן התורה ולרש"י נמי לא מהני אלא לקנותה ולא להתחייב עליה משום א"א קידושין י"ט ע"א מכ"ש דאתא לנתקה פשיטא שלא יכול לנתק מה שקנה אחיו הגדול אע"כ מדאיצטרך איש ולא קטן ע"כ לדיוקא אתא אבל אשה אפי' קטנה והשתא לפי דמ' דרבנן דר' יוסי פסלי חליצת קטנה מן התורה דהרי משו"ה חיישי' שמא נשרו צ"ל דס"ל כשיטת הר"י דברזילי שבתשוב' מהרי"ק הביאו הרב ב"י בא"ע סי' מ"ג דהאב יכול לקדש אשה לבנו הקטון מטעם זכין לאדם שלא בפני' ומה שהק' מהרי טראני בתשו' מש"ס קידושין דף י"ט הנ"ל דא"כ מצינו אישות לקטן י"ל דכיון שזנתה תחתיו שוב אין כאן זכייה ולא חלו קידושין למפרע וקרא דהתם באיש כי ינאף את אשת איש מיירי ע"ש ולק"מ נמצא ס"ל לרבנן דר' יוסי כהנ"ל ושפיר משכחת קידושין לקטן ע"י אביו וה"א כשמת זה הקטן יבא אחי' הקטן ויחלוץ קמל"ן דאפ"ה גדול בעי וה"ה נמי לאשה ולא אייתרי קרא כלל ור' יוסי נ"ל דס"ל דלא כר"י ברזילי הנ"ל וזה תליא אי יש זכיי' לקטן שליחות דאורייתא עיי' זה במסכ' כתובות י"א ע"א ובחי' מורי הגאון בס' הפלאה שם ועיי' היטיב במ"ש תוס' באריכות נפלא בר"פ בן סורר ומורה ובזה י"ל מ"ש עוד מהר"י טראני לשיטת הר"י ברזילי הנ"ל מש"ס דב"ב קנ"ו ע"א דפריך כיון דבדקנא לקידושין לגרושין ל"ל ומאי קושי' הא משכחת לי' בשקידש לו אביו אשה דלא בעי בדיקה לקידושין וגרושין בעי וכ' בנב"י סי' ס"ב לחלק א"ע דהיינו לשיטת הר"ן בכתובות י"א הנ"ל דמחאה משהגדיל דוקא בעי וא"כ צריך בדיקה לגרושין וק"ל: ולפי הנ"ל יתיישב דאי הוה משני הכי א"כ ע"כ ר"נ אמר שמואל לית לי' דר' יוסי דקטנה חולצת א"כ מאי קאמר בתר הכי לחליצה לאפוקי מדר' יוסי הא זה כבר נשמע מלגירושין וק"ל: ובזה י"ל הא דקאמר רב ביבמות ק"ה ע"ב אמר ר"י אמר רב זה דברי ר"מ דאמר איש כתיב בפרשה ע"ש ויל"ד מנל"ן דר"מ הוא ולא אמר זו דברי חכמים אבל ר"י אומר אשה אפי' קטנה וי"ל דתוס' שם כ' בירושלמי גרסי' בסדר המשנה דהתם תחלוץ משתגדיל ואם לא חלצה כשירה ומ' מדרבנן בעלמא פסולה חליצת קטנה וא"כ לא אתי מתניתן דהתם כר' יוסי דהרי מוכח התם דלר' יוסי אפי' לכתחילה תחלוץ בקטנותה כמ"ש תוס' אעובדא דאבדן וכרבנן נמי לא אתיא דהא ס"ל דאפי' מדאוריי' פסולה כמוכח מדחיי' שמא נשרו כמ"ש לעיל והיינו משום דע"כ איכא רבנן דס"ל יש זכיי' לקטן מדמטבילי' גר קטן וכדאמר ר"י גופא בכתובות וא"כ יכול האב לקדש אשה לבנו קטן וממילא קטנה לא תחליץ מן התורה וא"כ מתניתן דהתם דפוסל מדרבנן ומכשיר מה"ת אמאן תרמייהו וע"כ ר"מ הוא דס"ל כהכרח והוא דבנב"י שם כ' דוקא לקידושין שייך לומר זכות הוא לו דמשכחת לי' כשאין קרובא לאשה כלל שיאסרו עליו והו"ל זכות במה שמקדשין לו אשה אמנם לנשואין חוב הוא לו בלי ספק שמתחייב בשאר כסות ועונה ולדידי' משום הא לא ארי' דמ"מ משכחת בנשא ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה וכתובה לאו דאוריי' נמי והתם אקרא קאי ע"ש מ"מ אנן הא לר"מ קיימי' דס"ל כתובה דאוריי' וס"ל נמי מתנה על מה ש"כ בתורה תנאי בטל מיהא בשלמא משום דאוריי' אכתי משכחת באלמנה דגם לר"מ מדרבנן אבל משום שאר כסות ועונה בודאי לא משכחת נישואין של זכות בקטנותו וא"נ איתא לדר"י ברזילי לר"מ לא משכחת אלא בארוסין והנה בארוסין נמי לא הו' זכות אלא אם סופו לישא אותה לדידן אפי' בקטנותה ולר"מ עכ"פ לכשיגדיל משא"כ אם ימות קודם שיגדיל ולר"מ ליכא נישואין בקטנותה נמצא דלא הו' זכות בארוסין ולא מהני מידי ולא צריכא יבום בכה"ג נמצא לר"מ איש דפ' יבום ל"ל ע"כ צ"ל דס"ל נמי כר' יוסי דאיש למעט אשה בקטנותה דשפיר חלצה וא"כ ק' הא במתניתן ר"פ בא סימן מ' לר"מ קטנה לא חלצה וע"כ צ"ל דר"מ מחמיר מדרבנן מיהת וא"כ יפה אמר ר"י במתניתן דהתם ר"מ הוא בדוקא ועיי' היטיב מיש תוס' יבמות ל"ב ע"א ד"ה ונעשית וכו' מה שהק' ארש"י לשיטת הר"י ברזילי לק"מ ועיי' משנה למלך פ"ד מאישות ה"ז ופ"ו מה"ל גרושין הלכה ג': ואמרתי לישב ע"ד דרוש קצת הא דמסיים התם בעובדא דאבדן ביבמות דמיד נצטרע אבדן וטבעו ב' בניו ומיאנו ב' כלותיו ופי' מהרש"א בח"א דהיינו נשי בניו הנטבעי' ולא זכו להבנות ע"י יבום להקים שם אחיהם המת וי"ל שהי' הכל במדה א' כי לכאורה בניו הנטבעי' ע"כ לא הי' גדולי' כי איך