ליקוטי חבר בן חיים ז עט

רמזה הקב"ה בתורה כידועה אבל לא שיעלה על כן ע"ד מרע"ה והעם וקודם מיני' השופטי' הי' ס"ד של מרע"ה שהוא לבדו ישא ויסבול את העם בלי סיוע שום שופט ואלו נכנס מרע"ה לא"י ולא חטא לא הי' מת לעולם וא"כ לאיזה צורך יאמר לו לא תוכל לתת עליך איש נכרי דמני' ילפינן פסול גרים עמ"ש ר"ן בחי' בסנהדרין וא"כ אפי' למ"ד כללות ופרטות נאמרו בסיני מ"מ פרשה זו לא נאמרה וא"כ שפיר הוצרך לומר בדומה לך שלא יהי' גר שאמו גוי ואין לומר א"כ למה חזר ונשנת לא תוכל לתת עליך איש נכרי וי"ל דהוה סד"א הנ"מ בסנהדרין אבל בשארי התמנות לא קמל"ן לא תוכל לתת עליך כלל מ"מ קשי' אמנם לס"ד דילפינן מקרא דוהתיצבו שם עמך דבהעלותך שפיר י"ל דלמ"ד כללות ופרטות נאמרו מסיני א"כ נהי' ד"פ מלך לא נאמרה שם מ"מ מיד אחר שיעצו יתרו למנות שופטים מסתמא נאמרה לו כל פרטותי' של אותה מצוה ככל המצות ונאמרה פ' מלך שם נאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי א"כ עמך דזקנים ע"כ לטפוי אתי שיהי' מיוחסי' וא"ש אבל למסקנא מקרא דיתרו ק' וי"ל דזה תלוי בפלוגתא רפ"ק דע"ז דאית מאן דס"ל אפי' אי לא חטאו נמי מייתי וכן בס"פ במה אשה נמי פליגא אי יש מיתה בלא חטא ולדידי' מרע"ה מת בלא חטא כלל ע"ש נמצא א"נ הי' נכנס לא"י נמי עתיד הי' למות והוצרך לאמור לו בהר סיני פ' מלך עם כל פרטותיה ואייתר לי' אתך למיוחסי' ולאידך מ"ד דס"ל אין מיתה בלא חטא או למ"ד דס"ל כללות נאמרו מסיני ולא פרטית לדידי' אה"נ דלא מוכח מידי מקרא דתורה רק מכולך יפה רעיתי ומום אין בך וס"ל כר' יודא דסוטה הנ"ל דמרע"ה לא הי' קולו כנער ומוכח מכולך יפה רעיתי לחוד מדכפלי' קרא כנ"ל: והנה לכאורה צל"ע טובא במאי דפריך אקרא דבהעלותך דלמא משום שכינה הא ע"כ באותו זמן לא הי' שום פסול משפחה דא"כ מרע"ה גופא הי' בן יוכבד דודתו דלאחר מ"ת הי' ממזר ח"ו ובני אלעזר הי' מבני פוטיאל וכה"ג טובא מבלי ספק אלא שמתן תורה הי' להם מקוה טהרה וכ"כ רמב"ן בפ' מגדף שלא הי' ממזרים מאותה שעה חוץ ממגדף א' ופרסמו הכ' שנולד ממצרי שבא על בת ישראל ותו לא וא"כ לאיזה צורך הוצרך לומר בדומין לך מיוחסי' כמותך הלא לא הי' מי שאינו מיוחס וע"כ לדורות קאמר וא"כ איך קאמר משום שכינה ואדרבא אקרא דיתרו ק' טפי דלמא מלתא יתירה בעלמא קא עביד כמו שביקש חכמי' ונבונים וכן הק' פני יושיע בקידושין ע"ו ע"ב ע"ש ולא מצינו לשנוי דא"כ למה הוצרך כלל לומר בדומה לך הא לא הי' ממזרים באותה שעה די"ל אולי לא ידע יתרו שלא שלטו המצרים בנשותיהם ועוד דעדיין בן שלומית חי אבל בפ' בהעלותך שכבר הומת משעת העמדת הדגלים א"כ עמך דקאמר אלדורות קאמר ומאי פריך ואפי' למ"ש רש"י בפ"ק דסנהדרין ט"ו ע"א פי' אחר דמשום שכינה וכן פי' בהוריות י"ד ע"ב מ"מ היינו שייך אוהתיצבו שם אבל אכתי נילף מאתך דכ' בפ' בהעלותך וע"כ צ"ל דאיכא למדחי משום כבוד השכינה החמיר טפי ולפי הנ"ל ליתא להא וצלע"ג ואולי יש לדחוק ולומר דאה"נ דמשו"ה לא מייתי מיד מקרא דיתרו מטעם הנ"ל דאיכא למימר יתרו לרוחא דמילתא עביד והי' טועה שיש ממזרים ומשו"ה מוכיח מפ' בהעלותך אך לפום טעותא דהמקשן שהק' דלמא משום שכינה אך לפי טעותו השיב מיתרו דאין לומר לרוחא דמלתא עביד הכי דא"כ עכ"פ כבר ידע מרע"ה מצואת יתרו דאיכא קפידא בהכי אפי' בלא שכינה א"כ מכש"כ משום כבוד השכינה וא"כ חזר ואמר לו בפ' בהעלותך עמך אלא ע"כ אלדורות קאי ומוכח ממנ"פ כצ"ל ובזה מיושב הא דמייתי רמב"ם מקרא דבהעלותך והא"ש וקרוב לזה דברי פנ"י בקידושין ומן המורם יש לישב מ"ש חכמז"ל בפ' הקורא עומד דא"ל ר"ח לרשב"ר אלמלא לוי אתה פסול אתה מן הדוכן דעובי קולך אתה וא"ל לאבוה א"ל אימא לי' לר"ח כשאתה מגיע ואכתי לה' לא נמצאת מחרף ומגדף דצ"ע מה רצה ר"ח לפוסלי מן הדוכן והלא לא הי' לוי ומה איכפת לי' לרשב"ר בזה ומה השיב לו רבו שגם הוא לא יכון לדבר כן וכי דרך נשים להשלמים להללו דאתי לנצוי דלפי הנ"ל דסנהדרין נפסלין אפי' במומין שאינם פוסלי' בכהנים רק בלוים נפסלים דהרי כ' לעיל ממומי של מרע"ה שקולו כנער וזה הי' רק מום ללויים כמו שפי' שם רש"י בסוטה ל"ו ע"ש ולכאורה יש להוכיח נגד זה דהרי ר"ח הי' ראוי להשראת שכינה מהאי דפ' שוכר את הפועלים דמייתי תוס' במגילה הנ"ל שהעבירו רבו לפני תיבה למיתי משיח ומשמעתן מוכח דכבוד שכינה עדיף ממוני סנהדרין א"כ מכש"כ שהי' ר"ח ראוי למנותו בסנהדרין וברור נמי דדיבורו של ר"ח הו' מום לגבי לוים טפי מעובי קולו דרשב"ר מדאמר לו רבי אם אתה מגיע לוחכיתי וכו' ש"מ שזה גרוע מעובי קולו וכיון דר"ח הי' ראוי' למנותו בסנהדרין כש"כ רשב"ר והא"ש דר"ח אמר לשב"ר שאינו ראוי' לנשיאות למלאות מקום אבא מפני שהוא פסול לדוכן ורבי השיב כשאתה מגיע לוחכיתי וכו' ואפ"ה ראוי'