ליקוטי חבר בן חיים ז עו

אחר שכבר חלצה בשנת י"א לכשתגיע אח"כ י"ב צריכא בדיקה אם הביאה שערות שאם לא הביאה בשנת י"ב אגלאי מלתא שבשעת חליצה עדיין לא היגיע לעונות נדרי' ורק בשנת י"א בשעה שהי' באה לחלוץ חולצת וסמכי' ארובא שעתידה שתביא ב' שערות בשנת י"ב בזמנה וא"כ פשיט מר שכבר היגיע לשנת י"ב ובאתה לחלוץ צריכה בדיקה מיד גם לר' יוסי ואם לא הביאה לא תחלוץ דליכא למימר שהי' סמוכה לשנת הבאת שערות שהרי כבר היגיע לפרקה ולא הביאה וזה פשוט וברור לפענ"ד והשתא ק' הא הך אתתא דאתיא קמ' דרבי ע"כ כבר היגיע לשנים מדאמר רבי בדקה ורצה לחלוץ לה וכיון שהיגיע איך אמר ר' ישמעאל אשה אפי' קטנה הא כיון שהיגיע לכלל שנים צריכה בדיקה גם לר' יוסי וקו' זו צריכה עיין לכאורה ואולי מפני כן אמר ר' אמי בפשוטות מדברי רבי נלמד קטנה חולצת בפעוטות משום דאת"ל דצריך שיגיע לעונות נדרי' א"כ ק' כנ"ל אמנם מ"מ לרבא ק' אע"כ צ"ל לרבא כנ"ל דבלא נודע מספר השנים סמכי' אשערות והשתא מיירי בשהי' נודע דעכ"פ היגיע האשה לי"א שנים בודאי רק הי' מספקי' אם כבר בת י"ב שנים וצוה רבי לבודקה ואם יה' לה שערות נדע שהי' בת י"ב שנים וארי"ש בר"י דלא אצטרך לבודקה השתא דמ"מ חולצת ולא תבדוק עד שנה האחרת: ובזה נראה ליישב מ"ש מהר"י טרא"מ הובא בשו"ת שער אפרים סי' קי"ב אדר"ח דמייתי מבודקי' למיאן ש"מ ליתא לחזקה דרבא וק' דלמא מיירי התם בדלא ידעה מספר השנים והשתא בודקין למיאון ואי לא משכחת שערות תמאן מס"ס שמא לא היגיע לכלל שנים ושמא לא הביאה שערות וכ' מדלא דחי הרי"ף כן ש"מ ס"ל לרי"ף כרשב"ג דאפי' בס"ס כה"ג מחמרי' ע"ש ולפי הנ"ל יש לדחות דא"כ ע"כ בודקי' לקידושין ולגרושין ולחליצה נמי בכה"ג הוי דאם נמצא לה שערות נדע מספר שנותי' ואי הו' ס"ל לתלמודא כת"ק שם דע"י השערות סמכי' למספר השנים א"כ אין לנו שום הוכחה דלר' יוסי חולצת בפעוטות ואדרבה מסברא איכא למימר דבעי היגיע לעונות נדרי' וכדרבא וא"כ ק' מנל"ן להש"ס התם דבודקי' לחליצה לאפוקי מדר' יוסי דלמא לעולם כר' יוסי ולאפוקי היגיע לעונות הפעוטות אלא בעי עונת נדרים ומשו"ה בודקין בשנת י"ב לברר אי בשעת חליצה כבר היגיע לעונות נדרים אע"כ מדאמר לאפוקי מדר' יוסי ש"מ ס"ל לסתמא דתלמודא התם שאין הבאת שערות סי' לשנים כלל והי' ק' כנ"ל אמאי אמר ר' ישמעאל בר יוסי לרבי שא"צ בדיקה ואע"כ כר' אמי מדברי ברבי נלמד דסגי בפעוטות וכנ"ל וא"כ מ"מ מוכח דלית לי' לסתמא דתלמודא בב"ב דסמכי' אנשי' עי' שערות ולא הו"מ למדחי שיטת הר"ח בהנ"ל הקצרתי וק"ל: וכן הי' ר"א מוסר לאשתו וכו' כ' רמב"ן טעמא דלא הוה אלא גילוי מלתא בעלמא כמ"ש רי"ף ביבמות גבי אשתמודינהו ע"ש בפ' החולץ ועמ"ש פי' דברי' בס' מכתב מאלי' בשער ד' סי' ל"א ובס' נודע ביודא לחלק א"ע סי' צ"ג דרך בדרך אחר ע"ש והנה פני יושיע בקידושין ס"ג ע"ב הקשה אשיטת הרמב"ם דע"א הנאמן באיס' לוקין עליו כגון אם העיד כלאים פירות אילו אם אכלו אח"כ עפ"י ב' עדים לוקין עליו והק' הפ"י האמרינן התם שהאב נאמן בני זה בן י"ג שנים לערכי' ולחרמי' ולא למכות לעונשין ולפענ"ד לפומ"ש פ"י בעצמו שם בק"א דלהכי המשילו חכמז"ל בכל מקום דבר ולא חצי דבר כגן א' בגבה ו"א בכריסה ולא נקטה משל אחר משום דקרא בהכי מיירי לא יקום עד א' באיש שלא יקום להעיד על איש שהוא איש שלא יאומן לומר שהוא גדול באופן שיועיל לכל עון ולכל חטאת זה לא יועיל רק עפ"י שנים עדים יקום דבר ומשו"ה למדו מענוני דבר ולא חצי דבר א' בגבה וא' בכריסה ע"כ דברי' ודפח"ח וא"כ ממילא נשמע דהאב לא יאמן לעון ולכל חטאת מדאיצטרך קרא להכי ש"מ בעלמא מהימן כה"ג וכהרמב"ם ודוקא להעיד על גדלות גזיה"כ הוא שלא יועיל עדותו לעון ולחטאת וטעמא נ"ל לשיטת הסוברי' דאעפ"י שיש לו שערות עדיין צריך עדות על הנשים וכן בהיפך א"כ ע"כ צריכי' לומר בזה שום תי' דלא יתחזה כחצי דבר והמעיי' שם בפ' חזקת בסוגי' דחצי דבר ימצא תי' בקל על זה בין לשיטת הרי"ף בין לשיטת רשב"ם עיי' בפ' ר"ה נ"ו ע"א ונראה דכל זה במי שמהימן על ב' העדיות אלא שלא ראה רק א' מהם וא"כ כיון שראה כל מה שהי' יכול לראות באותו שעה או כיון דעדותו מועיל לשום דבר בעולם הו"ל דבר שלם כיון דעכ"פ ראוי' נמי לעדות שלם משא"כ הכא האב לא האמוני תורה לומר אלא בני זה בן כך וכך ונפקא לן מיכיר או מאת בתי נתתי לאיש הזה אבל להעיד על השערות לא הי' נאמן אי צריכין עדות לזה היכא דלא שייך גילוי מלתא וכה"ג א"כ עדותו על השנים נמי חצי דבר הוא ולא מהימן אלא לערוכי' וכדומה דברים שאינם צריכין דין עדות אבל לא מה שצריך דין עדות כגן מלקות ועונשין וכדומה לו: לפני הפרק ולאחר הפרק נשים בודקות אותן פי' רש"י ואי אמרו לתנהו לא ממאנת דחיי' שמא