ליקוטי חבר בן חיים ז עה

גדול ואיהו לא אפשר בלא תחתון וא"כ פליגא בשיעור שערות לקמן נ"ב ע"ב במתניתן וי"ל וק"ל: ודאי אתי ומנתר הוא דקא נתר להך מסקנא א"ש דאשמעינן רבנן מתיבמת דהו' סד"א נהי דקטנה מתיבמת ולא חיישי' שתמצא איילנות מ"מ באפשר שהיגיע לכלל שנים ולא ראינו בה סי' ש"מ שיצאה מכלל הרוב שמביאי' סי' בשנים ולא מנתרי ואפשר בכי הא מודה רבנן דחיישי' לאיילונית ולא תתיבם קמל"ן דהכא דיש לה סי' העליון בודאי הי' תחתון ומנתר קנתרו אך להס"ד דלא ידעינן דאיירי מבדק ולא אשכח צ"ל באופן אחר והא דהו"א רבנן נמי חייש למיעוטא איילנות ומשו"ה קטנה בעלמא לא תתיבם משום שמא תמצא איילנות והכא מיהו תתיבם משום דהו"ל מיעוטא דמיעוטא כמ"ש לעיל אלא דר"מ חייש וגזרי' דלמא אתי למחלץ ולרבנן אה"נ בכל קטנה חולצת וכר' יוסי וכקו' מהרש"א והכא לא שייך תי' מהרש"א דע"כ בלא סי' העליון נמי ז"א דמשום מתיבמת הוצרך למנקט סי' עליון כי היכא דלהוי מיעוטא וק"ל: שדים נכונו ושעריך צמיח ואת ערום וערי' פי' ענין הנמשל הוא כמ"ש אצלינו בחי' תורה כי השערות הם מרמזים על רדיפת המותרות ודור ודורשי' צריכין אז להתנהג לאט לאט עם אנשי דורם ואז נקראי' חכמי דור בבחי' שדי' נכונו כי הוא ר"ת שמאל דוחה וימין מקרבת וזהו כבר צמחו שערך רדפת אחרי המותרות עוה"ז והוצרך חכמי דורך להתנהג עמך בשמאל דוחה וימן מקרבת: דף מ"ח ע"ב מה איש תחתון ולא עליון וכו': עיי' רמב"ם פ"ב מאישות כ' האיש שהביא עליון אי לא נבדק אחר סי' התחתון מחזקי' בודאי יגדול ואי בדקינן ולא מצאו לו סי' התחתון הרי הוא ס' גדול עכ"פ וכבר תמהו עליו כל נושאי כיליו ונלאו ליישבו ואולי אסי' סריס שלפני זה קאי ואמר אם נלדו בו כל סי' סריס נהי דלא מהני עד שנת כ' מ"מ כל זמן שלא נבדק בסי' תחתון אמרינן ממנ"פ גדול הוא תו ניזל בתר חזקה דרבא שבודאי הביא ב' שערות נימא חזקה מי שהביא סי' סריס יהי' כן גם כשיעברו עליו כ' שנים ויה' גדול למפרע כפסק ש"ע א"ע סי' קנ"ה ע"ש ונהי דאכל חזקה משני חזקות הנ"ל לא סמכינן עליו בפ"ע מ"מ בהצרפם יחד שפיר סמכי' עליו אמנם אם נבדק ולא נמצא לו שערות הרי אזדא לי' חזקה דרבא דהרי קמן שאין לו שערות וס' שמא הי' לו ונשרו זה לא שכיח או שמא עדיין יביאו ונמצא קטן למפרע או לא יבואו לעולם ויהי' סריס למפרע משו"ה דיינינן לי' ספק כנ"ל לפי דעת הרמב"ם וע"ז צ"ע: כל הנבדקות נבדקות עפ"י נשים יל"ד דהול"ל נשים כשירות לבדוק ויראה מזה הוציא הנמוקי יוסף פ' ב"ש דלת"ק אין לבדוק אלא עפ"י נשים משום דרכי' דרכי נועם כתיב אלא דצ"ע לפי"ז מ"ט אמר לי' רבא לאבדן זיל בדקה והלא אמתי דבי רבי נשים כשירות שאננות הי' והי' יכולת לבדקה ובודאי דוחק לומר דס"ל לרבי דתוך זמן כלאחר זמן ותוך זמן אין נשים נאמנות זהו דוחק דהא קייל"ן כלפני זמן ויה' מעשה רב דרבי לבר מהלכתא ואי נימא דהא לאחר זמן ולית לי' חזקה דרבא יהי' ראיי' ברורה לפסק ר"ח שלו ז"ל ויש לדחוק ולומר דאותה שבאת לפני רבי רצתה בחדא מתרתי או לחלוץ או למיאן ביבום ולכן הוצרך בדיקות איש למאנן שאם לא יה' לה שערות תמאן וא"ר ישמעאל בר יוסי קטנה נמי כשרה לחלוץ ולדידה הי' ניחא בחליצה כדי שתגבה כתובתה משא"כ במיאן כצ"ל וצ"ל דמיירי בלא בעל דאל"ה גם במיאן חיי' שמא נשרו אע"כ בלא בעל ואפ"ה אין נשים כשירות אפי' בדרבנן משום דרבא מנגדתא וכמ"ש לקמן אי"ה בלשון רש"י בשמעתן דתרי קולא בחדא דוכתא לא מקלינן וק"ל: א"נ י"ל לשיטת הסוברי' דלא ידעינן מספר הסוברי' אי ראי' בה שערות סומכי' שבודאי היגיע לכלל שנים א"כ א"ש טפי דמיירי התם שלא נודע מספר שנים ובהא בודאי אין נשים נאמנות דלא שייך חזקה דרבא והיינו דלא כשיטת רש"י בקידושין ס"ג ע"ב דס"ל גם ביש לו ב' שערות צריכה עדים אמספר שנים ואתי נמי דלא כרמב"ן דשמעתן דמפרש טעמא דת"ק דנשים מהימנא אשערות משום דגילוי מלתא בעלמא כמו אשתמודעינהו דא"כ אפי' בכה"ג מהימני' אע"כ לרמב"ן צ"ל כתי' הראשון הנ"ל וק"ל: והנה בלא"ה נראה קצת הכרח למ"ש דמיירי דלא הי' נודע מספר שנותי' דאלת"ה הא אמר התם דלר"י נמי לא חולצת עד שתגיע לעונות נדרים מיהת ומשמע התם מלשון המפרשי' דדין עונות נדרי' ממש בעינן שיה' שנה לפני גדלות שתביא ב' שערות בשנה שאח"כ וע"ש בלשון נמוקי יוסף וצ"ל דסביר' לי' נהי דלא כתיב אשה למעוטי קטנה ולא מקשי' אשה לאיש מ"מ בעינן עכ"פ שתחייב בעולם בשום מצוה והיינו עונות נדרים עכ"פ וא"כ לרבא ק' מאי אמר ר"י בר"י לרבי דלא צריך לבודקה דהא עכ"פ גם לאב' ר' יוסי נהי דבשנת י"א לא בעי בדיקה מ"מ