ליקוטי חבר בן חיים ז עד

הו' כתיב שום קרא באינך לא הו"מ למילף שנה שנה מקדשים דהו"א אדרבה נילף שנה שנה מתשרי כדאי' במס' ר"ה ט' ע"ב דמהכא ילפינן ר"ה לערלה וכה"ג דסתם שנה נילף מגז"ש דראשית השנה שהוא תשרי אבל לבתר דגלי לן קרא בכל חד מהני דשנתו הוא ולא תשרי ונהי דאכתי מצינן למימר דבי"א חדשים סגי' ומ"מ נילף שנה מקדשים וכללא הוא כל סתם שנה נילף מתשרי וכל שנה שלו נילף מקדשים וה"נ גז"ש איתא בש"ס בערוכי' ל"א ע"ב דילפי' בתי ערי חומה וקדשים מהדדי בגז"ש שנה שנה ע"ש ולפי"ז צ"ל הא דלא ילפינן נמי בהך גז"ש דמחשבי' שעות בכל הני צ"ל משום דהו"ל בתי ערי חומה וקדשי' ב' כתובין הבאין כאחד ואין מלמדי' דבבתי ערי חומה נמי כ' קרא בערוכי' ל"א ע"א ימים ע"ש ונמצא דלענין ילפותא דשעות אין מלמדין מהם ולפי"ז מדוקדק לשון התוס' שם ש"כ בד"ה ימים והתוספתא כ' כאן ה"ה בכולהו בעי מעל"ע לשעות עכ"ל דקדקו לומר שכתבו כיון פי' בעלמא לא ס"ל הכי אלא שם כ' כן היינו לרבי דפליג התם אדרישא דימים וס"ל ממכרו לחוד נמי נפקא לן שעות והיינו משום דס"ל דכל זה ילפינן בגז"ש מקדשים ואין כאן בכתובי' הבאין כ"א וה"ה לכולי דבעי מעל"ע אבל למאי דקייל"ן דלא כרבי אין שום סברא דמחשבין שעות ולפי"ז מ"ש התוס' לעיל למ"ד ע"ב ד"ה שלושים וכו' וז"ל וי"ל דקים להו לרבנן דלא בעי מעל"ע לא קאי ארבנן דר"מ דהך ברייתא דאדרבא סתם רבנן דר"מ הוא ר' יודא וס"ל בעלמא ב' כתובין הבאין כ"א מלמדין וי"ל דבכולהו בעי מעל"ע אלא כונתם דאי נניח כללא דסתם שלושה שנים ויום א' ומאן דקאמר יום א' רצונו שעות א"כ גם כל הנך מתניתן ד"פ יוצא דופן נמי שעות קאמר ואנן לא קייל"ן הכי ע"כ לא רצה להניח הך כללא ועיי' היטב במ"ל פ"ג מאי' ה"ל כ"א מ"ש והאריך בזה ולפי הנ"ל א"ש הכל ובזה י"ל נמי דבתומי' ר"ס ל"ה הוכיח מרש"י דביבמות ל"ד ע"א דלא מחשבי' שעות לשיטת רש"י שם גבי שופעת מתוך י"ב לאחר י"ב דאי ס"ד מחשבי' הא צריכי' לומר שנולדו ארבעתן ברגע א' והא א"א לצמצם ע"ש בביאור אע"כ ס"ל לרש"י אין מחשבין שעות ולכאורה ראייתו נכונה וברורה וק' הא בערוכין מ"ט ע"ב פי' רש"י ד"ה מעל"ע אותו יום ואותו שעה לשנהי הבאה עכ"ל ולפי הנ"ל א"ש דהתם מברייתא קאי וסתם ספרי ר' יודא וס"ל ב' כתובי הבאין כ"א מלמדין ולדדי' מחשבין שעות כנ"ל אמנם ביבמות התם מוקי מתניתן כר"ש לא מחשבין שעות וא"ש ודו"ק בכל זה: דף מ"ח ע"א ובשבעי נמי יעבוד בס' טורי אבן ר"ה ט' ע"ב הק' דלשיטת הסוברים דכל שהתחיל פחות מלמד לפני ר"ה לא נגמר שנתו עד ר"ה הבאה א"כ משכחת דבשביעית נמי יעבוד במכר עצמו פחות מלמד יום לפני ר"ה ע"ש ולפענ"ד אף שהאמת כן הוא דהשנה נמשכת עד תשרי הבא מ"מ בקרא לא מצינו שום שנה מפורש אלא או המתחלת ומסיימת בתשרי והיינו מראשית ועד אחרית השנה דמנא ילפינן גז"ש לכל סתם שנה דקרא או שנה מעל"ע ממש ככתוב בקדשים ובערי חומה וא"כ הך שנה דע"ע כיון דע"כ א"א למילף משנה דתשרי ע"כ ילפינן לי' מקדשים וערי חומה שיה' מעל"ע וכן כל כה"ג וק"ל: בעזרת רוכב כרוב ואופן סיימנו חי' פ' יוצא דופן הוא אלוקינו האל הנאמן יעזרנו בפ' בא סימן: בא סימן ולא מתיבמת יש לעיין אמאי לא תתיבם הא מיעוטא דמיעיט הוא דהא א"נ פלגא בא סימן העליון בלא תחתון והו"ל לענין קטנות סי' שקול מ"מ הא רוב נשים לא איילנות נינהו ומן הדין להתיבם אפי' בקטנותם אלא ר"מ חייש למיעוטא דאיילונית וכן נמי אי פלגא ופלגא איילונית הו' מ"מ רובו לא אתי עליון בלא תחתון רק משום חשש מיעוטא דאתי עליון בלא תחתון לר"מ וא"כ לענין יבום הו"ל מיעוטא דמיעטא דרוב אתי סי' תחתון קודם ומיעוטא נמי דסי' עליון אתי ברישא והו"ל קטנה מ"מ רובא לאו איילנות נינהו וצ"ע לכאורה אמנם למסקנא י"ל דאה"נ בדלא בדקינהו נהי' דלא חולצת משום מיעוטא מ"מ מתיבמת כנ"ל ומתניתן דבדקנא ולא אשכח דהשתא ליכא רובו דסי' תחתון קדמי אדרבא רובו לא נשרו והאי מדלית לה ש"מ ממיעוטא הוא וא"ש דלא מתיבמת דחיישי' לה במיעוט איילנות אלא דלפי"ז הדרא קו' הש"ס לדוכתא ל"ל דתני אעפ"י שא"א דבלאה"נ ידעינן דמתניתן מיירי בבדקנה ולא אשכחנא מדאסרה ר"מ להתיבם וממילא נשמע לרבנן א"א ובודאי מנתר קנתר ויש לדחוק דסד"א לר"מ בדלא בדקה ואפ"ה לא מתיבמת משום גזירה דחולצת ודוחק ועמ"ש עוד מזה בסמוך אי"ה: מפני שאפשר לתחתון לבוא וכו' בכולי סוגי' מ' דפליגא במציאת והנה לפמ"ש תוס' לעיל מ"ז ע"א ד"ה איזהו סי' דפליגא לעיל בסימני כותל א"כ איכא למימר למר אית לי' סי' העליון בשיעור הבציר טובא ואיהו קדים לתחתון ולרבנן ס"ל שיעור היותר