ליקוטי חבר בן חיים ז עב

מתוך שלושה עשר וכו' ע"ש היטב הנה מה שהק' דהוה כמו אחר שתתגיירי אחר שתישתחררי לא חשו לה הראשונים ז"ל משום דהכא ממילא אתא ועיי' מ"ל פ"ד מהלכת אישות הלכה ד' אך הא קשי' איך הקטן יכול לעשות שליח וגם במ"ל לא מצא ישוב לזאת הקו' ולפענ"ד להך תנא דנזיר כ"ט ע"ב דמופלא ס"ל לאו דאורייתא לדידי' אייתר כל איש דגבי תרומה לרבות קטן מופלא שיכול להפריש תרומה דאורייתא נמי וא"כ ממילא נעשה שליח לתרומה דכתיב גם אתם ומקשי' גם לאתם דהיינו השליח דאתו מרובוי' דגם מקשי' לאתם עיי' קדושין רפ"ב וה"ה לכל השליחות שבעולם כל מה שהקטן בעצמו יכול לעשות יכול נמי לעשות שליח אחר לאותו הדבר והשתא כיון דהקטן עצמו יכול לקדש לאחר שאתגדל ושתגדלי א"כ יכול נמי לעשות שליח על זה האופן וק"ל ובגיטין פ"ה ע"א קרי לקטן בר' הוי' א"כ יכול לעשות שליח: ירושה ראשונה ושניי' יש להן התוס' יבמות פ"ה ע"ב מייתי שיטת ר"ח ירושה ראשונה שניי' של אברהם ויהושיע יש להם שלישית של עזרא אין להם והק' תוס' משמעתן דמסיק וכי אסקינהו עזרא לא כלהו סליק ולפענ"ד ס"ל לר"ח דיהושע קידש הארן באופן דכל פעם שיצא ממנו ישראל ויחזרו ויה' ביאת כולכם יתחייבו בחלה כמו ביובל דבעינן כל יושבי' עליו ואי נסתלקו יושבי' בטל היובל ואי חזרו אח"כ ממילא חזר היובל לאיתנו וצ"ל דכך הי' הקידש מעיקרא שהי' הארץ קדוש לכשיה' כל יושבי' עליו ינהג בו יובל ומ"מ א"כ אין יושבי' עליו מפני זה לא בטלה קדושת הארץ אלא כשחזרו הרי הוא בקדושתה קמייתא ואינה צריכא קידוש מחדש וה"נ ס"ל לר"ח גבי חלה כשנסתלקה ממנו כל ישראל בחורבן הבית א' והי' נ"ב שנים לא עבר שם אדם אז לא נהגה שם חלה אפי' כשחזרו עד שיה' ביאת כלכם ועם עזרא לא כלהו סליק ויש להביא ריאייה לזה מדאמר יכול בביאת ב' וג' מרגלים וק' איך אפשר לומר כן הא בעי מלך וכה"ג ונביא ואורים ותומים לקדש כמבואר פ"ב דשבועות ע"ש י' ע"א אע"כ צ"ל דקדושת יהושוע הי' סגי לכשיבואו שם יתחייבו והו' ס"ד דאפי' בביאת ב' וג' מרגלים סגי קמל"ן ביאת כלכם בעינן וכדאהדר ר"ה בר"י דר"י לרבנן וכו' הרמב"ם ס"ל דגם תרומה מימות עזרא ואילך הו' דרבנן אבל אין האמת כן דתרומה אתיא מקו"ח מחלה שנהגה קודם ירושה וישיבה תליא בביאת כולכם מכש"כ תרומה עיי' רמב"ם ספ"א מה' תרומות: לעבודה נתתי ולא לבושה יש לעיין כיון דאצטרך קרא להכי מנל"ן לשמואל דהמשחרר עבדו עובר בעשה כדאמר איהו גופא בפי' השולח ומייתא הש"ס בדוכתא טובא הלא מבואר בסוטה כ' ע"ב דלר"ע דס"ל לעולם בהם תעבודו חובה היינו משום דמייתרי לגמרי ועיי' היטב ור"י ס"ל באמת רשות הוא וא"כ לשמואל דאצטרך לי' לעבודה נתתי ולא לבושה מנל"ן שהוא חובה והנה המובן הפשוט הא דמ"מ נפקא לי' מלעולם דמהאי לישנא מ' שלא ישחררנו אלא מש"ס דסוטה הנ"ל לא משמע כן ע"ש: ואולי י"ל לפמ"ש הר"ן בפ' השולח דהמשחרר עבדו עובד בעשה היינו משום לא תחנם לא תתן להם מתנת חינם ואייתי לי' מג"א סי' צ"ל סק"ל והפי' דהו"א דהעבד שהוא בכלל מצות לא שייך בי' לא תחנם קמל"ן דמותר להשתעבד בו וממילא קם לי בלא תחנם ולפי"ז אפשר ר' ישמעאל נמי דאמר רשות מודה בזה דאסר לשעתו בחנם מיהת משום לא תתנם מיהת ולר"ע אפי' לדבר מצוה מותר והא"ש הא דשמואל ובזה מיושב מה שהקשה הרב הגדול מהו' דוד דייטש ני' אב"ד דק"ק סערדאהעלי דהק' תוס' בסוטה הנ"ל הא לר' ישמעאל בצרי לי' ג' מ"ע בתורה והיינו לעולם בהם תעבודו לה יטמא וקונא את אשתו ותי' הגאונ"י דלר"י ס"ל ס"פ הקימין ד' ציצית ד' מצות הן וטפי לי' הני ג' והק' הרב הנ"ל אכתי ק' לשמואל דס"ל התם ס"פ הקומץ הלכתא בר ישמעאל וס"ל לעולם בהם תעבודו עשה א"כ טפי לי' חד מ"ע ולפי הנ"ל א"ש מיהו בלא"ה לא ק' מידי דר' יודא מרא דהך שמעתא דאמר כן בשם שמואל רבו ס"ל בברכות ספק קרא ק"ש אינו חוזר וקורא דק"ש דרבנן א"כ בצרי לי' מ"ע של ק"ש ואעפ"י שאמר התם אמת ויציב דאורייתא ז"א מצות עשה חדשה שלכו"ע הזכרת יציאת מצרים הוה דאורייתא וק"ש נמי דאורייתא ולדידי' ק"ש מיהת דרבנן הוא וא"ש וק"ל: דף מ"ו ע"ב יביאו ראי' רש"י גרס כן גבי ב"נ נ"ל פשיט וברור דרש"י הי' לו גי' מהופכת במתניתן בן תחלה ואח"כ בת ומשו"ה כ' ה"ג גבי כן משום דקדים וה"ה גבי בת והכי מייתי ש"ס ביבמות ס"פ הערל מתניתן דהכא בן תחילה וכן בשמעתן מ' כן דקאמר רבא דיקא נמי דקתני במתניתן והוא הסריס ולא הי' איילונית אע"כ משמע גרסי' בן קודם לבת וכן מ' לישנא שבבץ ושבבת דלקמן ולא אמר לישנא שבבת ושכבן ולא למעדני מלך ש"כ רש"י גרס בסיפא יביאו ולא ברישא מדלא כ' ברישא ה"ג יביאו ראי דליתא