ליקוטי חבר בן חיים ז מט

ואמר נמי הוי יודע שהקב"ה טהור וכו' פי' משו"ה תהי' בעינך כרשע כי אעפ"י שלפי מעללי העולם אפשר שתהי' צדיק מ"מ מה נחשב כל זה נגד הקב"ה שהוא טהור ומשרתי' טהורים וכו' ועד"ז פירשתי בתפילה למשה שתה עונתינו לנגדיך עלומינו למאור פניך כי הקב"ה שת עונתינו לנגדו והמה גדולים ונפלאי' ואי הי' שם אותם נגד או"ה אזי היינו נחשבים לצדיקים עד נלינה בכפרים אל תקרא בכפרים אלא בכופרי' כמאמר חכמז"ל עלומינו למאור פניך אנו מעלימי' מאור פניך וחושבי' עצמינו לצדוקי' נגד או"ה ובאמת הי' ראוי להיות בשניהם להיפך וק"ל: דף ל"א אדם נותן זרעוני' בערוגה וכו' צבע נותן צבע ליורה רוצה בזה כי ענין הזרעונים שאינם מתערבים כלל וכל א' עולה למינו וההפוך בצבעוני' שהם מתערבים ומתחדש מהם צבע אחר אבל שיה' מעורב ואינה מעורב כמו כאן שמסודר כל א' במקומו שחור בעין וצפרנים ושערות במקום הראוי' כל א' על מקומו זהו מן הנמנע: מי מנה עפר יעקב וגם רישא דקרא הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב יראה דבלעם לא הי' מתמי' על הקב"ה בדבר זה ומי יציץ כ"א הוא ית"ש ומה יזיק לו אבל העינין כי להיות המחשביי' מתדבקות ומפני זה נזהרים אנחנו עם ד' מלטמאות מחשבותינו אפי' להרהר רק בגוי עע"ז ומכש"כ בע"ז עצמה מפני שהוא מתדבקת א"כ מההכרח כשהקב"ה מציץ ומשגיח בנו בשעת תשמיש ולהיות הוא טהור וקדוש יתקדשו זרעינו וצאצאנו וא"כ אין הבחירה חפשית והשכר והעונש שלא כדין ח"ו וזהו הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב כ"כ הם נזהרים אפי' מלחשוב על גוי עע"ז א"כ מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע איך יספור את רביעיתהן של ישראל מי שהוא טהור ומשרתי' טהורים ואמר עד"ז ניסמית עינו פי' ניטלה השגת עיונו פי' ולא ידע עינון הצדיק בזה: ויה' בני אולם אנשים גבורי חול דורכי קשת פי' שהי' גבורים לכבוש יצרם שלא יוציא זרע לבטלה ח"ו עי' שמשהה עצמן על הבטן תדע שצריך לזה גבורה דא"כ מאי רבותא דר' קטינא שאמר יכולנא לעשות כל בני זכרים אע"כ צריך זהירות שלא יחטא ח,ו והיינו גבורה דבני אולם וכינה אותם דורכי קשת היינו אבר התשמיש ע"ש שהוא יורה כחץ מרבה בנים ובנות משום שתכלית הכול הוא והודעתם לבניך ולבני בניך וכיון שאין זה בידו של אדם אך אם הוא עושה עכ"פ מה שהוא בידו לעשות דהיינו להשהות על הבטן אזי אידך הו"ל נאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה והרבה בנים ובני בנים: שם ע"ב מפני מה אמרה תורה יולדת מביא קרבן אע"ג דגם זב מביא קרבן משום שטומאה יוציא מגופו אך יולדת דלר"ש דאפשר לפה"ק בלא דם א"כ מ"ט מביא קרבן ומי גרע מטמא מת וכה"ג והנה גם מצורע ונזיר טמא מביא קרבן אעפ"י שאין טומאה יוציא מגופם מ"מ הם מביאים קרבן על חטא על ז' דברים נגעים באים ועל אשר חטא על הנפש וכ' תוס' פ"ק דשבועות אע"ג דבעלמא לא מייתי קרבן על הני חטאי' מ"מ הכא שגרמו טומאה מייתי קרבן משא"כ יולדת לר"ש ק' שפיר ותי' להם שגם הי' חטאה ונראה שחטאה גרם לה טומאה כאשר אבאר אי"ה דלהראב"ד הנשבע שלא לאכול מצה אם עומד בליל פסח אינה חל אפי' בכולל כיון דהשתא לא חייל ונחלקו עלי' הפוסקי' ונ"ל דלר"ש דלית לי' כולל כו"ע מודים דבנשבע בליל פסח שאינו חל כלל אפי' על שאר ימים היות כן אנו אומרים שלכן נאסרה היולדת על בעלה להיות גלוי לפני' ית"ש כי הוא קופצת ונשבעת שלא להזדקק לבעלה עוד ע"כ אסורה לבעלה נמצא שאין שבועה חל על איסור ומדלא חל עכשיו לא חל נמי אח"ז ונמצא מיושב נמי קו' ר' יוסף דקרבן שבועה בעי לאתוי ז"א דאין כאן ביטוי כלל שהרי לא חלה השבועה כלל וא"כ רק שבועת שוא מיהו הו' דכל שבועה דלא חילי' הו"ל שבועת שוא ונהי דבעלמא לא מייתי קרבן על שבועת שוא מ"מ השתא כיון דגרם לה טומאה לבעלה מייתי נמי קרבן כמ"ש לעיל בשם תוס' על מצורע ונזיר טמא א"כ ר' יוסף הק' כן למאי דאית לן איסור כולל והו"ל שבועת ביטוי אלא לדידן בלא"ה לא צריכא לשום טעם דשפיר מייתי קרבן משום דא"א לפה"ק בלא דם והו"ל טומאה היוצאת מגופה ומידי דהו' אזב דמייתי קרבן וק"ל: סליק פ' שלישי ברוך השם שתילנו כזתים, עוסקי יעלת חן ואילת הוא יעזרינו בפ' בנות כותים, כאשר הי' בפ' המפלת: בנות כותים נדות מעריסותיהן וכו' והם יושבת על כל דם ודם מ"ש תוס' דמשום נדות מעריסתן לא הי' מטמאי' בגדלותו צ"ע טובא מ"מ מקלקלת לעולם דאי חזי' קודם שנעשי' י"ב שנה והי' נדה ואינהו לא מפרשי' לה ובתר הכי חזי' והרי זיבה ובעי נקיים ואינהו מחזקת להו בנדות וטובלת בלא נקיים, ואי חזי' עוד בתר הכי יום א' והרי הי' נדה ובעי למיתב ז' ולדידהו