ליקוטי חבר בן חיים ז מז

שומרת יום דא"ל כיון שראתה ג"י רצפים הו"ל זבה גדולה ז"א כיון שלא ראתה אלא בין השמשות חיי' ראיי' ראשונה היתה ביום שעבר והשני' בלילה הבאה ונמצא יום א' מפסיק ביניהם וכן לעולם באופן שלא יצרפו והו"ל כל יום שומרת יום כן היא להדי' ס"פ ב"מ ל"ד ע"ב ע"ש ברשי' ותוס' וצריכה הי' שתטבול בכל יום מד' שבועות אילו אפי' ביום א' שמא בין השמשות הי' יום שעבר וטובלת היום וכן צריכה שתטביל עוד ביום א' של שבועה טהורה הבאה דשמא בין השמשות הי' לילה ונטמאת ביום אחרון מהשבוע וצריכא שתטביל ביום ראשון משבועה הטהורה נמצא בד' שבועות טמאות האחרונות האלו צריכא שתטבול בכל יום מהם ועוד יום א' משבועה טהורה הו"ל פעמי' ח' טבילות שם ל"ב טבילות ועוד לב"ש טבולת יום ארוך צריכא טבילה והרי אסיקנא דמורה ר"י ב"ח אימר הרחיקה שבועי' נמצא מיום שבאתה לפנינו ושהתה בפנינו כ"ו יום מן אז צריכה שתחוש בכל לילה שתחוש שמא כלו מ' לזכר עד תשלם מ' יום מיום שבאתה לפנינו שהם ד"י טבילות לזכר וכן מיום ס"ו עד פ' צריכה שתטבול י"ד לילות משום טבולות יום לנקיבה הו"ל ב' פעמים י"ד עולה כ"ח צריף עם ל"ב דיממא הנ"ל עולה ס' ועם ל"ה דמודה בהו בזה עולה צ"ה ואל תשיבינו הלא בהני כ"ח טבילות דטבילות יום ארוך אית בהו שבועות טמאים דחזי בהו בין השמשות לפי הנ"ל וא"כ למה תטבול טבילה של יום ארוך הא ממנ"פ או עדיין דם טוהר הוא או טמאה הוא כמ"ש תוס' כשראתה וכו' וחי' תוס' לא שייך דהא לדידי' ראתה מיד ב"ה קודם טבילה זה לק"מ דכיון דראתה ב"ה חיישי' שמא דם טוהר הי' ויום הי' והי' סוף ימי טוהר שלה והשתא בלילה שהוא יומא אחרינא כבר כלו ימי טוהר וטובלת טבילת יום ארוך והתוס' שלא כ"כ משום דהש"ס אומר שראתה מבערב שכבר הי' לילה אבל לדידן א"ש ומיושב קו' תוס' אריב"ח ודו"ק היטיב בכל זה: ב"ש לטעמא צ"ע הא לטעמא דב"ש אין אדם טובל בשבת ובצרי' לי' י"ג שבתות בהכי צ"ה טבילות שוב אתא ס' סדרי טהרה והרגש בזה ונדחק דצ"ה טבילות בעלמא קאמר ובאמת אין מטבילין בשבת וזהו דוחק גם כי הש"ס המ"מ להסיר הני טבילות דשבת ולמלאות החסרון בטבילת שומרת יום דשבועה קמא כמ"ש תוס' ד"ה יומא קמא ודזוב של ד' שבועות כקו' הש"ס ודנדה של שבועה עשירי' אם תסיר מהם גם השבתות וא"כ ק' וי"ל לפמ"ש לקמן אי"ה לחלק דאפשר דטבילה בזמנה אינה מצוה אלא בטבילה אבל בטבילת יום א' לא כמ"ש לקמן אי"ה א"כ אפשר דב"ש וב"ה הכי ס"ל והשתא לר' ביבי דביצה י"ח דמפרש טעמא דאיסור טבילה בשבת משום שמא ישהה א"כ צ"ל תינח כלים לב"ה דלא שייך בהו טבילה בזמנה מצוה א"כ שפיר שייך שמא ישהה אבל אדם לב"ש מאי שמא ישהה שייך הא טבילה בזמנה מצוה ואיך ישהה עצמו ודוחק לומר שיעבור על המצוה וע"כ צ"ל דהתם מיירי בטומאת ערב דלא הו' מצוה והכא מיירי בטומאת ז' דהו' מצוה וא"כ ממילא נידע דמותר לטבול בשבת דלא שייך גבי' שמא ישהה אמנם לרבא דמפרש משום מתקן ולב"ש גם באדם אסור משום תיקן ולא ס"ל דמחזי כמיקר ק' ממנ"פ אי גם בטבילה בזמנה מצוה שייך מחזי כמתקן א"כ בשמעתן אין טבילה בשבת ואי לא שייך בי' תיקן משום שכל עצמה אינה טובלת לתקנן דהרי לא מתקן ובספק טומאה עומדת ואינה אלא למצוה א"כ התם א"כ מיירי בטומאת ערב דליכא מצוה מ"מ תו לא מחזי כמתקן דהרואה אומר טמא טומאת ז' הי' זה וספיקא הוא וטובל משום מצוה וגם ב"ש מודה בזה ומדוע פליגא ויש לדחוק דלרבא פליגא מתניתן דביצה אברייתא דצ"ה טבילות ואתי כר"י בר"י דדיה טבילה שתהי' באחרינא ומשו"ה אסור טבילה בשבת א"כ מתניתן דהתם אליבא דר' יודא דשייך תיקן גבי אדם עיי' שבת ק"ו ע"א מה לי תיקונא גברא מה לי מנא: אמנם בריי' דצ"ה טבילות אתי' בלא"ה כר"ש דאמר אסור לעשות כן שמא יבוא לידי ספק ור"ש לית לי' תיקן גברא בשבת ק"ו הנ"ל ואולי מפני דוחק זה דחה הרי"ף בביצה שם הך דרבא ופסק כר' ביבא ועיי' בחי שם ביארתי דברי הריף בעזה"י: דף ל' ע"א ש"מ טבילה בזמנה מצוה במס' שבת קכ"א ע"א פי' רש"י מדכתיב והי' לפנות ערב ירחץ במים ועיי' נזיר ס"ו עזא מאי דדריש מהאי קרא והנה ביומא ה' ע"א כ' רש"י דיליף לי' מוחטאו ביום השביעי וסתר עצמו ועוד דצריך למדחק דלית לי' הך דרשא דקדושין ס"ב דאתי' קרא לתרומה ותו דק' קו' תוס' מאי פסקא לי' דמיירי קרא בטבילה טפי מבהזאה ועוד דאכתי טבילה לטומאת ערב מנ"ל דמצוה הי' ואי הוי' יליף לי' מוהי' לפנות ערב הי' נשמר מכל קו' הנ"ל וי"ל דלכאורה ק' למ"ד טבילה בזמנה מצוה מה"ת למאי תיקן עזרא תשעה קבין לבעלי קריין שלא יה' ת"ת מצוין אצל נשותיהן כתרנגולים ת"ל בלא"ה יש עליו טורח טבילה בזמנה ודוחק לומר משום דיצטרך לטביל מיד אחר תשמיש משא"כ מה"ת יטבול בסיף היום זה דוחק אמנם בשלומא למ"ד לא ילפינן הזאה מטבילה