ליקוטי חבר בן חיים ז מג

כאן ראיי' ותשובה כלל אבל השסועה דליתא ברי' בעולם כלל כ"א לעיתים רחוקים יולד כן מבהמה ומשה רבינו כ' לאסור השסועה סתם ומסר לנו בקבלה דהיינו במעי אמו דאילו באויר העולם לא מתקיים כלל וק' מי היגיד לו כן שלא יתילד ברי' משונה כזו ותתקיים ותהי' תורתו פלסתר ח"ו אע"כ תורה מן השמים וזו נכון לע"ד: רחב"א אמר כל שיש לו ב' גבין וכו' הך לישנא דיש לה מבואר דלא קאי אמומי אדם כ"א אבהמה וצ"ל דברייתא הי' ולא מתניתן דבכורות דהתם אאדם קאי וגם לא מסיים בה פסולה ע"ש ומזה הוכיח רש"י פירושו דמדשביק מתניתן מפורשת בבכורות גבי מומי אדם ומק' מברייתא דמומי בהמה ש"מ דבעי לאקשוי לכו"ע גם לשמואל והתם בבכורות במתניתן במומי אדם מיירי סתמא דתלמודא הך קו' ארב לחוד דמומי אדם לא ק"מ לשמואל ואמר כבר רמי' ניהלי רב שמי בר חיי' לרב מברייתא ושני ניהלי ואותו תירוץ שייך גם אמתניתן כנ"ל בשיטת רש"י נכון בעזהי': שם ע"ב מאי דעתיך לחומרא יל"ד מנ"ל דלחומרא דלמא מעיקר דינא עביד כשמואל דלפי שינוי דר' שימי בר אשי בחולין ס"ט ע"ב מ' דוקא בהמה בבהמה אותה תאכלו ואפי' דמות יונה וכה"ג לא אפי' בלא טעם פרסה ע"ש וא"כ השסועה דלכו"ע אין שום מין בהמה בעולם באותה צורה אין זה בהמה בבהמה ול"ל קרא לאסרה במעי אמו וע"כ צ"ל רב ס"ל כשנוי קמא שם דלא קפדינן אלא אפרסה בבהמה אבל אבהמה בבהמה לא קפדינן וא"כ למאי דקייל"ן כבתראי והיינו ר' שימי בר אשי וממילא א"א לאוקמי שסועה דקרא אלא ביצא לאויר העולם ויכולה הי' לחיות וכשמואל דלא כרב ומנל"ן דמשום חומרא בעלמא עביד כשמואל ועיי' היטב מ"ש בזה בשמלה חדשה לעיל גבי אדם במעי בהמה ע"ש וי"ל מ"מ נהי דבאמת כן דבהא הלכה כשמואל דאפשר שיצא לאויר העולם ויחי מ"מ לענין ולד אשה וטומאת לידה אית לן למפסק כרב משום דכיון דעכ"פ ברי' בפ"ע ליתי במינו בהמות וחיות איננו בגז"ש דיצירה דר"פ ולכאורה נראה דגם רבנן דר"מ איצירה סמוך למעיי' לעיל בסוגי' דמצורת כל צורת ומשו"ה אמר למפסק מיהא בהא כרב ובזה יובנו דברי רמב"ם דפסק כרב ומ"מ בהל' מ"א כ' דשסועה אסורה אפי' יצא לאויר העולם וחי' ובכ"מ הק' הא לרב א"א שתצא לאויר העולם ולפי הנ"ל דברי הרמב"ם מוכרחים די"ל דס"ל כרב שימא בר אשי הנ"ל ובשמלה חדשה שם נסתר זה ע"ש: השותה יין חי' עצמותיו שרופין כ' הר"ן שלהי תענית דהיינו דאמרינן התם כל האוכל בשר ושותה יין בסעודה מפסקת עליו נאמר ותהי עוונתם על עצמותם משום שבעצמות ניכר איזה מין שותה: עיי' מג"א סי' תקנ"ד ס"ק כ"ח והו' תמוה מ"ש בסעודה המפסקת וי"ל דודאי עפ"י טבע כל מיני מאכלים ומשקים נכרים בעצמותי' של אדם מ"מ א"א להחליט ולומר שיכרו עונותיו בעצמותי' אחר מיתה דאפשר שהי' בעל קנאה וכל שיש לו קנאה עצמותי נרקבים שנאמר ורקב עצמות קנאה אמנם מי שגברו תאותיו עד שאוכל ומתעדן בשעת אכילת ט"ב ע"כ אינו בעל קנאה דא"כ נהי שאינו מצטער בצער השכינה והתורה מ"מ מרוב קנאת חתת גבר שאו"ה יושבים שלוי' ושקטים מחמת הקנאה לא הי' מנית לו להתעדן מרוב צער כידוע דרכו של בעלי קנאה אע"כ נהי' שהוא בעל תאוה רעה מ"מ איננו בעל קנאה ואין רקבנן שולט בעצמותי' וא"כ עלי' יצדק ותהי עונותם על עצמותם: תני' אבא שאול אמר קובר מתים הייתי מכנה כן המונע רשעים מעבירה והו' על ב' פנים א' שמונע מהם העבירה כמו מי שרוצה להתיחד עם הערוה והו' הולך עמהם לשלחם כדי שלא יתיחדו זע"ז כמו שעשה אביי וע"ז אמר רציתי אחר צבי הו' הקדושה להשיג קדושת הבורא ית"ש דומה דודי לצבי ובמה יושג יותר כ"א בתקני את אחרים ונכנסתי בקוליות של מת הו' רשע בעל עבירה כי קוליות הו' הירך המכונה למשגל והנה הוא אבא שאול רץ אחרי' ג' פרסאות עד שנתיגע וחזר לאחורי' מ"מ בעל תאוה ההיא לא חזר לאחורא ש"מ שרב תאותו של בעל עבירה לעבירה יותר ממה שהי' תאותו של אבא שאול לרדוף אחר צבי הקדושה והו' ע"ד ששמעתי ממו' הגאון בעל הפלאה ני' על פסוק מכרה כיום את בכורתך לי שרצה שיה' לו הוחזק ואמיץ לעבודת ד' כמו שהי' בוער אש תאות עשו באותו היום לעבירה וזו מכרה כיום את בכורתך לי והארכתי בזה בחי' תו' שלי ע"ש ואמרו שהי' קוליות של עוג מלך הבשן כלומר זה הרשע ערוץ דומה לעוג הו' הפליט רץ כמה פרסאות להגיד לאברם כי נשבה אחי' כדי שיהרג ויקח שרה כפי' רש"י: אפן השני להדוק רשעים תחתם ולרדפם עד חרמה ומ"מ אין צריך לסכן עצמו כשהרשעים עומדים על נפשם כמ"ש רמ"א אין בידינו להעמיד הדת על תלו בעו"ה וזו שנפתחה מערה תחתו שלא נשא הארץ לשבת אותו כי גברו יד פריצים ונכנס בגלגל עינו של מת בכל זאת לא השמר אבא שאל די' מבלע ונכנס בתוך