ליקוטי חבר בן חיים ז מב

דאינה טמאה לידה עד שתהי' כל צורות והיינו כרבנן דברייתא לפי גרסת ר"ח דלא כרב דברייתא עדיפא והנה רוב הפוסקי' פסקו להחמיר מצורת ונ"ל משו"ה נמי העלו דבזה"ז אין אנו בקיאין לבדוק כלל בצורות כמ"ש רשב"א בת"הב והיינו משום דבמצורת סגי וכי הו' חצי צורה תו אין לנו בקיאות להכיר באידך חצי צורה דאי חצי צורת תייש תו משונה ג"כ אידך צורת אדם ונראה לעינינו כצורה אחרת שהרי אפי' אי רק נחתך קצת מחוטם אין מעידין על אדם להתיר אשתו משום שעי"ז גם שאר דמותו משתנה א"כ כ"ש הכא שחצי צורת תייש פשיטא שעי"ז גם אידך חצי צורתו משונה ונדמה כאלו אינו אדם וכמ"ש רשב"א שיש כמה חיות במדינת הים שדומין לצורה אחרת ע"ש א"כ להרמב"ם דבעי כל צורה א"כ גם אנן בקיאים כנ"ל פשיט ולחנם נתשבט בכ"מ בזה: אפי' פרצוף א' מן הפרצופים חוץ מן האוזן נ"ל דלפי הס"ד ה"א בין לר"מ בין לרבנן בחד נמי סגי אלא לר"מ אפי' באוזן סגי והיינו כל דהו פרצוף פי' כל דהוא היכר פרצוף היינו אוזן דלרבנן לאפוקי אוזן ודלא כמהרש"א: ושטו נקוב טמאה כ' רש"י ותוס' דרבא ס"ל טריפה חי והרשב"א הק' ע"ז ומלבד כל זה ק' הא רבא ס"ל בחולין ל"ב ע"ב דנקיבת הושט נבילה הו' ולרמב"ם נבילה מחיים הוה ותו ק' טובא מה דאמר רבי לקמן כדי שיטול מן החי וימות מה בכך שיוטל מן החי הא לרמב"ם כל שניטל טריפה אי נברא כך חסר כשירה כיון דמתחילת ברייתא נברא כך וא"כ מה בכך שינטל מן החי וימות מ"מ השתא שנברא כך כשר אע"כ נראה כמ"ש הרשב"א דזה לא תלי' כלל בטריפה חי ואינו חי ורבי דקאמר כדי שיוטל מן החי לא דמשום כך אין אמו טמאה משום שהוא טרפה דאפי' הי' כשר כיון שנברא כך מ"מ בכה"ג אינו ולד וסימנא בעלמא קא יהיב רבי כל שינטל מן החי וימות באותו שינוי בא לנו בקבלה שאינו ולד ולא משום זה הטעם והא דקאמר הש"ס וקמפלגי בטריפה היינו משום דאתי לפרושי סימנא דרבי ולמר מן הארכובה ונטל מן החי וימות ולמר עד נקבי' א"כ פליגא בטריפה חי ולא דתלי' בזה יולדת כלל ועמ"ש בסמוך בזה אי"ה: אמנם מה שכ' תוס' מרבה ור"ח דתמורה ובכורות בודאי צ"ע ולפענ"ד דר"ח ודאי ס"ל טריפה חי כדאמר להדי' בבכורות ובתמורה הא דקאי לר' יודא שם דס"ל טריפה אינו חי בע"ז ט"ז ע"א אינה יכולה לחיות ולתרפאות ע"ש ורבא י"ל איפכא דלנפשי' ס"ל אינה חי ובתמורה דקאי לר' יודא ס"ל טריפה חיה אליבא וכסוגי' דחולין נ"ז ע"ב ע"ש ואין לנו להאריך יותר וק"ל: רבי אומר כדי שינטל מן החי וימות וכמה ינטל מן החי וימות וכו' לפמ"ש בסמוך לרמב"ן דסימנא בעלמא יהיב וא"כ הני אמוראי פליגא רק לפרושי דברי רבי אי נתכוון עד לארכובי או עד לנקבי' ותלי' זה אי ס"ל לרבי טריפה חי או לא וק' הא בחולין נ"ז ע"ב ס"ל לרבי בהדי' סימן לטריפה שלושים יום דאינה חי שלושים יום ואיך אפשר לומר דס"ל לרבי טריפה חי וצע"ג לכאורה ע"כ נראה לי לומר דוקא גבי בהמה ס"ל נשמט הירך טריפה וניטל הירך וחלל שלה ניכר נבילה אבל באדם אפשר דניטל הירך וחלל שלו ניכר טריפה נמי לא הו' ומכש"כ דלא הו' נבילה ואפי' למאי דלא קייל"ן כר"ת ר"פ א"ט דבן אדם דאית לי' מזלא שאני מ"מ גבי טריפות דירך יש לחלק בין אדם לבהמה עפ"י שיטת רש"י בחולין נ"ז ע"א וכמ"ש ר"ן ורשב"א שם דגבי עוף הואיל ואינו נשען כ"כ על יריכו וזה נ"ל ברור בדעת הרמב"ם דפסק עד מקום טבורו והק' עליו הא איהו ס"ל טריפה אינה חי ועוד הא איהו ס"ל ניטל ירך וחלל שלה ניכר נבילה והא"ש דגבי בהמה הו' נבילה ובאדם אפי' טריפה נמי לא הו' וסעד מצאתי לדברי שהרי בהלכ' שחיטה מונה ניטל הירך בהדי נבילה ומטמא מחיים וכן בספ"ב דאבות הטומאה מני לי' ע"ש ואלו ספ"ב מהלכ' טומאת מת דמנה התם המטמאים באוהל מטמא מחיים לא חשיב הא דירך אע"כ כמ"ש דגבי אדם לא הו' נבילה ומאי דקשי' ממתניתן שלהי יבמות מן הארכובה ולמעלה תנשא עיי' תשובותי אלף רי"ג מצאתי ביש"ש בחולין: דף כ"ד ע"א אמר רב באשה אינו ולד בבהמה מותר באכילה כשיטת ר"ת דאינו מהקיים צ"ל דכך היתה קבלה דמי אמר לנו זה דילמא מתקיים ואהא קאי שסיעה דקרא אבל במעי אמו שרי אע"כ כך באה הקבלה וא"כ לא הבנתי קו' התוס' מקניגי ובלוסטרי דודאי זה פלא גדול להעיד כן על העתודים לבוא בעולם שלא ימצא כן ברי' המתקיימת ומכאן תשובה לאומרים אין תורה מן השמים והיינו טעמא נמי דהתם בחולין גבי גמל אמר שליט בעולמו יודע וכו' ולא אמר נמי מכאן תשובה לאומרים אין תורה מן השמים אע"כ התם שבא להעיד על ברי' ידוע בעולם אין כאן תשובה כ"כ ומכש"כ לפי הנמצא במדרשות שכל המינים הי' מצוירים על בגדו של אדם הראשון והוא יפה ידעם כשקרא שמות וא"כ הי' בקבלה איש מפי איש וא"כ אין