ליקוטי חבר בן חיים ז כט

הייני חד רובא וא"כ מאי אמר תו ש"מ איתא לדר"ז הייני' הך קמייתא לכאורה הי' נ"ל דהומ"ל דר"ח קמל"ן אפי' רוב שאיני מצוי נמי אלא דהריב"ם לא הי' רוצה לתרץ כן משום ס"ד דאביי דלא נחית לחלק בין מצוי לאינו מצוי לכן תי' ריב"ם דסגי בחד רובא אבל על רבא דאמר ש"מ תלת שפיר י"ל דש"מ רובא עדיף פי' רוב שאינו מצוי דמ"ט חנויות ה"א דוקא מצוי קמל"ן מר"ח אפי' אינו מצוי דהא השתא הדר בי' רבא וס"ל דם מקור אינו מצוי אלא לפימ"ש לעיל דלא הדר רבא מן המציאות דמקור רוב ומצוי עיי' לעיל בביאור א"כ הדרא קו' לדוכתי': ולכאורה י"ל לפמ"ש מהרש"א שם דהו"ל לריב"ם לתרץ דקמל"ן ר"ח אפי' ברובא דליתא קמן ולפענ"ד י"ל דבחולין י"א ע"א בתחילת הסוגי' יליף איתא קמן מאחרי רבים וליתא קמן מרישא של עולה ופרה אדומה וכדומה ולפי אותה הה"א אה"נ י"ל כקו' מהרש"א הנ"ל אך התם במסקנא י"ב ע"א ע"ש בפי' רש"י דמסקי' דבין איתא קמן ובין ליתא קמן ולפי' מאחר רבים ואין סברא לחלק בניהם וא"כ לפי המסקנא כיון דידעינן מ"ט חניות דאיתא קמן עדיף מקרוב ה"ה ליתא קמן דהא מחד קרא נפקא תרווייהו ובחדא מחתא מחתנון ולא רצה ריב"ם לתרוץ ר"ח לבר מהלכתא לכן אמר דר"ח קמל"ן דסגי בחד רובא: והא"ש קו' האחרונים הנ"ל דרבא מצי ס"ל ככתה אמוראי בתראי שם בחולין דהו' יולפינון רובא דליתא קמן מילפותא אחריתא שפיר קמל"ן רבא ש"מ הולכין אחר הרוב דליתא קמן ועדיין לא שמעת הא דר"ז לכן קאמר עוד ש"מ איתא לדר"ז אלא דלפמ"ש לעיל ע"כ רבא ארוב דמקור קאי שהוא איתא קמן דאל"ה ק' קו' מהרשש"ך הנ"ל נמצא ק' ממנ"פ קו' א' וצ"ל דריב"ם לא יפרש כהרמב"ם הנ"ל אלא ס"ל הדר בי' רבא לגמרי ממציאות וס"ל מקור אינו רוב ומצוי ומפרש ש"מ רובא עדיף פי' ברוב אעפ"י שאינו מצוי ודו"ק בכל זה: דף י"ח ע"א כיון שנמצא בקרקע פרוזדר מהו פרוזדר וחדר וגג וקרקע ועליי' ואחרי החקירה מפי ספרים וחכמים וספר הנתיח א"א לנו להכחיש המציאת שאינו כפי' רש"י ותוס' וצור' מהר"ם לובלין ואין לנו אלא מ"ש הרמב"ם בחבורו ובפי' המשנה אלא שם בפי' יש איזה גמגום בסופו ותמצא הציור הוכן בס' מעשה טובי' ובס' שבילי אמונה: ולהיות קצת משופע לצד שמאל יותר מלימין קראו לשיפוע התחתון קרקעו ולעליון גגו ושם קביעי' בצים שלה המכונים עליי' עיי' היטב ולכן לא הטרחתי כלל בביאור דברי רש"י ותוס' בשמעתן כי א"א להולמן לפי המציאת האמתי ואתה דע לך: תשע חניות וכו' עמ"ש תוס' דלתנא דבי חזקי' ק' קבוע מנלן וקו' זו יפול על הרמב"ם דפסק קבוע ופסק כנ"ל א"כ ק' קו' תוס' גם כבר כתבתי לעיל דהשמיט שינוי דש"ס יושבת בין ההרים לישוב נ"ל דמוז"ה הגאון הק' שם בב"ב מאי פריך ניזל בתר רובא הא אדם דהדר לניחותא הו"ל קבוע וכמחצה על מחצה דמי ע"ש שהאריך ועיי' ספ"ק דכתובות בתוס' ונראה דקו' זו ה' דוקא אקו' ב' דש"ס דליזל בתר רובא דעלמא והייני דרוצח הו' מרובא דעלמא דגם גוים ננהו אבל קו' קמייתא דקאי אעיירות הסביבות החלל י"ל אה"נ הו"מ לשנוי הכי דהרוצח הדר לניחותא והו"ל קבוע מ"מ צריכין אנו לדין נמי אהרוצח מאיזה מקום פרוש ובא לכאן ופטרוה בלא לוי' ובשלמא דרובא דעלמא לא שייך שהנרצח הו' ומרובא דעלמא מ"מ בסוף הלך דרך א' מהעירות הסביבות הללו ופטרוה' בלא לוי וצריכא להביא עגלה ערופה: אבל קו' הראשונה קאי שפיר אעיר שיצא ממנה הנרצח ולק"מ קו' מוז"ה הנ"ל שהרי הי' מת ופרש ולא הדר לניחותא ועיקר קו' על קי' ב' דש"ס וליזל בתר רובא דעלמא הא הו"ל קבוע וי"ל דלכאורה ק' מנל"ן למילף קבוע מבטל רוב מוארב לו עפ"ק דכתובות דלמא קרא מיירי פלגא מצרי' ופלגא ישראלי' אלא שהישראלי' עומדין קרוב לרוצח יותר מהמצרים וזרק אבן לגו והרג ישראל והא ניזל בתר קרוב והו"ל מתכוון להרוג ישראל ומחיוב קמל"ן וארב לו פרט לזורק אבן לגו משום דקבוע מבטל קורבא ואכתי מנל"ן דקבוע מבטל רובא דעדיף מקורבא ולכאורא צ"ל דהא התם ספ"ק דכתובות מרא דשמעתא דקבוע הו' ר"ז ואיהו הא פליג אר"ח וס"ל קורבא עדיף משו"ה מוקי קרא ארובא והשתא י"ל דר"ז הקשה שפיר לר"ח ניזל בתר רובא דעלמא ואי משום דהו"ל קבוע ומבטל רובא מנל"ן הא ואי מוארב לו דילמא אקורבא קאי אבל ארוב דעדיף מקורבא לדידך לא מתבטל ע"י קבוע וא"כ ליזל בתר רובא דעלמא והו"מ לשנוי אה"נ מוארב לו לא מוכח אבל מהאי קרא דוהיתה העיר גופא מוכח כן מדלא אזלינן בתר רובא דעדיף מקורבא ש"מ משום דהדרא לניחותא ומוכח קבוע מבטל רובא אלא דאי הו' משני הכי עדיין הי' ק' לו וארב לו ל"ל ולא רצה לומר דוארב לו אצטרך לדר"ש אכתי לרבנן מאכ"ל וע"ז משני ביושבת בין ההרים פי' לרבנן דר"ש