ליקוטי חבר בן חיים ז ריח

הוריתיו ויתקיים בי המניח בן כמותו כאילו לא מת וברא מזכא אבא הייתי מתנחם אבל מה תתן לי איזו שכר יגיע ל' ואנוכי הולך ערירי וכשאני לעצמי מה אני אמר הילל ואם תאמר הרי אליעזר תלמידי הדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים כמו שדרשו רז"ל על תיבת דמש"ק לו הי' זה פרי בטני אשר ידעתיו כי לא בא משורש פורה ראש ולענה הייתי מתנחם בו אבל ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר מארץ ארם אשר תלאו מקדם והיאיך אבטח בו וכפל עוד הפעם ואמר הן לי לא נתת זרע ובן משק ביתו יורש אותי הכוונה על ירושת תורתו וע"ז אמר אם באמת מצאת את לבבי באמן לפניך ולזאת אמרת שכרך הרבה מאוד למה תמנע ממני פרי בטן שיהיה כיוצא בי ואם לא אראה נאמן ושלם לפניך רחם עלי אשר ע"י בנים אזכה לשלימות והבטיחו ה' ית' אשר יצא ממעיך באמת הוא יורשך והנה לכוונה זאת נתכווין גם מרע"ה בתפלתו במ"ש רז"ל ספ"ק דסוטה מפני מה נתאוה משה ליכנס לא"י וכי לאכול מפרי' הוא צריך אלא אמר משה הרבה מצות תלוין בה ויתקיימו על ידי הכוונה ע"ד שהביא רשי' בקהלת ע"פ אוהב כסף לא ישבע כסף אוהב מצות לא ישבע מצות ואפי' עשה אדם כמה מצות ולא עשה מצוה הקבועה לדורות מה הנאה יש לו ומי אוהב בהמון לא תבואה גם זה הבל הכוונה ג"כ על דרך הנ"ל כי אין חיי אדם מספיקי' להשיג בהם שלימות וצריך למצוה הקבועה לדורות למען גם אחרי מותו ילך מחיל אל חיל והנה אחרי כי בכבוש א"י תלויין כל המצות התלויות בא"י נתאוה משה לכיבוש זה כי אין לך מצוה הקבועה לדורות יותר ולזה אמר ג"כ אם מצאתי חן בעיניך בדין הוא שתיעשה המצוה הזאת על ידי ואם לא הגעתי לשלימות רחם עלי למען אשלים אח אשר חסרתי ואמר ויתעבר ה' כי למענכם הכוונה כי רשי' פי' החטא של משה הי' שהש"י צוה לדבר והוא הכה והק' הרמב"ן מה לי דבר ומה לי הראה ויל"ד עוד השי"ת אמר והשקית את העדה ואת בעירם ואח"כ ותשת העדה ובעירם הענין באמת סלע זה הלך עמהם כל ארבעים שנה בזכות מרים וכמ"ש וממדבר מתנה וממתנה נחליאל וגי' ואמנם כאשר תם זכות הצדיקת נתהוה קטרג למעלה להמנע מהם וע"ז צוה ה' את משה ודברתם ע"ד שאמר ר"פ בן יאיר גינאי חלוק לי מימך אחרי שנוצרת לתת מים לישראל מה לך אם אין דרכם סלולה ועוד זאת אם אדם חטא בהמה מה חטאה וע"ד שפי' רז"ל במדרש קרא אדם ובהמה תושיע ה' וז"ש ודברתם אל הסלע הידוע ונתן מימיו אף כי יביא קטרג ואמנם והשקות את העדה ואת בעירם ואמנם ע"י שאמר משה שמעו נא המורים הגדול הקטרוג ולא רצה הסלע לתת מים עד שהיכה פעמים ואם הי' משה עושה כדבר ה' כבר ידעו ישראל כי אינם כדאי למים רק זכות הבהמה עמדה להם וזה רמז להם ג"כ במ"ש נוציא לכם כלומר לבהמה נוציא ולא לכם בזכותכם ואמנם אם לא הגדיל משה הקטרוג והי' הסלע שומע בקולו היו ישראל בושים ושבים בתשובה משא"כ עכשיו וזה ענין יען לא האמנתם בי ואמנם אלמלא בלא זה לא הי' קטרוג לא באת המד' הזאת וז"ש ויתעבר ה' בי למענכם: סיומא בפתיחתא למ' איכה אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה וקראתם בעצם היום הזה ועכשו שלא זכיתם אתם קוראי' קראתי למאהבי ארז"ל במ' ר"ה את צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדלי' בן אחיקם ולמה נמנה כאן ללמדך ששקולה מי"צ כשריפת ב"א ונבאר קצת אמר דהע"ה ע"י בני קרח מה ידידות משכנותיך ה' בל' שאלה ומדוע נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' והתי' ע"ז לבי ובשרי ירננו אל אל חי הכוונה בעת תפלתינו בביתינו איש איש על מכונו אם גם הנפש תעבוד את ה' אבל הגוף יפרד מזה לא כן בעת בואינו לבית מקדשינו בעזרה מה היו אומרים כל הנשמה תהלל ר"ל הן הנפש החיונ' הרגשת הגוף הן הנשמה האלקי תהלל וז"ש לבי ובשרי נפשי וגופי ירננו אל אל חי ואמר גם צפור הכוונה האדם המאמין כי ה' יזון האדם ואמנם תנאי התנה הקב"ה בכל אשר תעשש ולזאת אם בטחונו בה' ישתדל להביא טרף לביתו אבל נח הי' לו אם לא הוצרך לכך כ"א אם הי' נזון כאבותינו במדבר מיד ה' לבדו זה נדמה לצפור בית אשר יתענג על ליל שהכינו לו רק שיתנו לו טרף חקו ובהגיע הנרמה לצפור בית לבית ה' ידמה בעיניו כאלו לחם חקו ערוך לו והיינו גם צפור מצאה בית ואמנם הדרור הן הן בני אדם אשר יבטחו בככחם ויאמרו כחי ועוצם ידי משה לי חיל וישכחו מאמר הכ' וזכרת כי ה' אלקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל ואמנם נתקיים בכיו"ב ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ואמר ירמי' כי רע ומר עזביך את ה' אלקיך כי בעת יקשה עליהם היום ישלחו יד בנפשם ובראותם מעמדם הרוע הלז ע"י חסרון האמונה יתאוו אשר לכה"פ בניהם אחריהם יחזיקו באמונה ולתכלית זה מוליכין אותן לבית המקדש למען יערה רוח טהר' עליהן וע"ז אמר כי בנו האדם הנמשלים לדרור אשר לא יניח ולא ישקט אלו בני אדם ימצאו בבית המקדש