ליקוטי חבר בן חיים ז ריז

הגירושין והנה לבי"ש דלא יגרש כ"א אם מצא בה דבר ערוה אין שייך חרטה מאחרי כי אסורה עלי' ולא הי' צריכין לתקן אבל מאחר דקיי"ל בזווג ראשון כבי"ה ובשני כר"ע אחרי כי יראה כי האשה חדשה אשר לקח היא רעה מאוד ממנה מתחרט על הגירושין והיינו דתנן בתר ד' בי"ה ור"ע המביא גט ממד"ה צריך שיאמר בפ"נ: בשלהי מכלתין שנוי המשלח אם שנאת שלח כאן בזויוג ראשון דאר"א אפי' מזבח מוריד עליו דמעות שנ' כסות דמעה והנה במ' שנא שלח אמר ה' אלקי ישראל בישראל נתתי גירושין ולא באומות יל"פ דאמרו רז"ל בריש סוטה כדפתח ר"ל בסוטה אמר אין מזווגין לאדם כ"א לפי מעשיו ומסקי' כאן בזיווג שני אבל בזיווג ראשון מ' יום קודם יצירת הוולד ב"ק יוצאת ל"ש זיווג לפי מעשיו ומעתה בשלמא בישראל דשייך זיווג לפי מעשיו ויוכל להיות כ' בשעת נישואין הי' הבעל רע מעללי' והיתה הי' ראוי אליו וברבות הימי' תיקן את מעשיו ואינה שוב ראוי לו ועי"כ אמרה תורה שישלחנה מעליו משא"כ באו"ה דל"ש זיווג לפי מעשיו למה יתן ה' גירושין ואמנם כן לפי"ז בישראל ג"כ ל"ש כ"א בזיווג שני שהוא לפי מעשי' וכמ"ש משא"כ בזיווג ראשון המגרשה כופר אשר זיווג מן השמים ומעתה היינו דאמר ר"א אפי' מזבח מוריד דמעות דאילו בזיווג שני אם בא למזבח והתוודה על עונותיו ועי"כ שלח זיווגו שאינה שוב ראוי' לי המזבח מסכים לזה אבל בזיווג ראשון אדרבה גם המזבח מוריד דמעות מפני שכופר בענין כי הזיווג מן השמים וז"ש הכ' על כי ה' המזוג זיווגי' העיד בינך ובין אשת נעורי' אשר אתה בגדת בה והיא חברתך ואשת בריתך מני אז ואמר כי שנא שלח אמר ה' אלקי ישראל הכוונה כי גם אנחנו נקראי' זיווגי' של מקום כמ"ש תקראי לי אישי ולא בעלי וגם אנחנו בעו"ה חטאנו לה' ית' אבל מאחר כי אנחנו בבחינת זיווג ראשון כי בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית אמר הכ' איה ספר כריתות אמכם ואמר אשת נעורי' כי תמאס בתמי' ע"כ שנוי המשלח משום כי ה' אלקי ישראל לעולם ועד עולם אמן ואמן: דרוש לז' ב פ' ואתחנן תרמ"ה. ובו הספד על הגאון המפורסם מו"ה מנחם פאנעטה אב"ד בקהל דעעש, והרב המאור הגדול מו"ה ישראל מרדכי ארנשטיין אב"ד בקהל באדראג קערעסטור, והרב המופלג מו"ה יחזקאל שלמה קראסמאנן תושב קהל ווייצען: ברבות פ' זו ה' אלקים מהו' ה' אלקים אמר ר' יהושע בן קרחה בשני מקומות דימה משה את עצמו לאברהם ולא הועיל לו כלום אברהם אמר ה' אלקים מה תתן לי אמר לפניו רבש"ע אם מתבקש לי בדין שיהיו לי בנים תן לי ואם לאו ברחמים תן לי א"ל הקב"ה חייך בדין מתבקש לך והנה דבר ה' אליו לא ירשך זה אף משה כך אמר אם מתבקש לי בדין שאכנס לא"י אכנס ואם לאו אכנס ברחמים א"ל הקב"ה כי לא תעבור את הירדן הזה: ונבאר תחלה תפלת אאע"ה אחרי שאל השוי אל תירא אברהם שכרך הרבה מאוד אמר ה' אלקי' מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר ומה ענין זה לכאן ובלא"ה כבר עמד הרמב"ן למה לא פתר אברהם השכר על עוה"ב ועיי"ש ואמר עוד הן לי לא נתת זרע והנה בן ביתי יורש אותי ומה זו צרה ואמנם אמר דהע"ה תהלים ל"ט הנה טפחות נחת ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה אמר ימי חיי האדם אינם הולכי' במדה אחת כ"א כמ"ש רז"ל פ"ה אבות בן עשר למשנה בן י"ג למצות בן ט"ו לגמרא בן י"ח לחופה בן עשרים לרדוף וכו' והנה בכל חמש או עשר שנים לב האדם פונה למטרה אחרת ולא כמחשבתו בעשר זו מחשבתו בעשר הבאים וזה לו למוקש כי יגיע בכל עשר לפרשת דרכים ועי"ז ימעטו מעשיו הטובים בימי חייו ואם גם יצטרפו כל המע"ט מכל ימי חיי האדם ה"ז דומה לאדם אשר חייב לנדיב אלף רוב' ומשלם לו עליהם פרוטה וז"ש הנה טפחות נתת ימי בטפח אותם מדדת להפסיק בין שנים לשנים כמו שבארנו ומה נוכל לעשות ובלא זה וחלדי כל ימי חיי כאין נגדך לפי רבוי הטובות שהרבית עלינו ולזאת אך כל הבל כל אדם אפי' הצדיקי' ימי חייהם הבל לפניך נצב סלה אמת מוצב והנה בעת אמר השי"ת לאאע"ה שכרך הרבה מאוד הבין אברהם כי השי"ת ראוהו דואג על אשר יעשו לו נסים גדולים כאלו שכבש ארבעה מלכים גדולים ומתיירא שינוכה לו מזכיותיו לעוה"ב ולזה א"ל אל תירא אברהם אם כי אנכי מגן לך שכרך הרבה מאוד ולא יניכה לו מאומה פתח אברהם ידעתי כי חיי קצרים הרבה מאוד מלסשות חיל להרבות לי שכר לעוה"ב אמנם לו הי' לי זרע והייתי מדריכו בדרך ה' ובעת מותי הוא יוסף לעשות חיל על הדרך אשר