ליקוטי חבר בן חיים ז ריא

לו לא הוה אמתלא של קידושין וכ"ת פשיטא היינו הך מה לי גירושין ע"ת ומה לי גירושין ס' קרוב לו סד"א בהך ע"ת ר"ל תנאי בקום עשה ומוקמי' בחזקת שלא עשה ומשו"ה לא הוה אמתלא של קידשין משא"כ ס' קרוב לו אמרי' קרוב לה הי' דהו"ל כעין ספק ספיקא ובטולי הקידושין קמ"ל דלא הוה אמתלא אקידושין: ואמנם לד' הרמב"ן י"ל דהנה מסקי' לקמן דאמתלא ל"ד כ"א מקים אמתלא ונחלקו הרמב"ן והרא"ש הרא"ש ס"ל זרק לה קידושיה לחוד לא הוה מקום אמתלא והרמב"ן ס"ל דהוה ע' ברא"ש ותמצא ומעתה ל"מ לד' הרא"ש וודאי שפיר תנן יהא היא אמתלא כלומר אבל זרק לחוד לא הוה אמתלא אפי' לד' הרמב' ג"כ א"ש דהבי"ש סי' מ"ו פי' ד' הרמב"ן דווקא אם יצא הקול אח"כ דהי' וודאי קרוב לו הוא דמהני משא"כ ס' קרוב לו לא מהני כ"א מעיקרא מיד משא"כ אם מעיקרא לא יצא הקול כ"א זרק לא מהני ולא הראה מקום מנ"ל לפי' כן אמנם ממתני' הוכיח כן דהרי מתני' סתרא רישא לסיפא ברישא קאמר במקום אמתלא סגי וא"כ ל"צ בהדי הדדי זרק וס' קרוב לו ואח"כ תנן זהו אמתלא דבעי' שני הקולות יחד אלא ש"מ כד' הבי"ש דדווקא וודאי קרוב לו הוא דמהני משא"כ ס' קרוב לו לא מהני ושפיר קאמר זהו אם יצאו ב' הקולות יחד הוא דהוה אמתלא לאפוקי יצא מתחלה קול זרק לה קידושין ואח"כ יצא קול ס' קרוב לו לא הוה אמתלא: גמ' ואסרי' לה אגברא כ' רשי' ואמגורשת קאי והרי"ף והרא"ש הוסיפו ע"ד הש"ס מגורשת ה"ז מגורשת ואסרי' לה נ' דלכאורה הי' אפשר לפ' נהי דתי' הש"ס לא קאי כ"א אמגורשת קו' הש"ס הי' גם אמקודשת כיון דבאמת סתמא תנן מ' דגם אא"א קאי וכגון שיצא עלי' קול שפשטה ידה בפני בעלה וקיבלה קידושין דכה"ג כ"ע מודו דמקודשת ואסרי' לה אגברא אלא דהוה קלא דבתר נישואין ואמנם לא הוצרך הש"ס לתרץ קו' זו די"ל רישא בפנויי ולכך לא מתרץ כ"א סיפא ולהוציא מטעות בא רשי' וכן הרי"ף והרא"ש לפ' דקו' הש"ס לא הי' כ"א אסיפא לחוד וטעמא מאי דא"כ הוה כה"ג שיצא קול על אשה תחת בעלה שקיבלה קו' בפני בעלה והוה אמרי' קלא דבתר נישואין חיישי' לי' אפ"ה לא אסרי' לה אגברא כ"א לכ"ע אפי' לר"ה לקמן אמרי' מגרש שני ונושא ראשון דע"כ ל"פ ר"ה לקמן אלא משום דקו' שני קו' תורה משא"כ כאן דקו' ראשון קו' תורה ושל שני קול בעלמא וודאי אמרי' עיינו רבנן בקו' שנו וקו' טעות הוו ומדפריך הש"ס ואסרי' לה אגברא ע"כ לאו ארישא פריך וכ"ת א"כ אדאשמעי' הש"ס דבקול מזה ומזה ר"ה מודו לישמעו' כה"ג היכא דקו' ראשון גמורה ושל שני קול ר"ה מודה לא היא דהרי למסקנא קלא דבתר אירוסין לא חיישי' לי' כלל: רשי' ד"ה כל קלא וכו' עד וזו נשואה ועומדת היא מלבד כי ד' רשי' ואריכות דבריו צריכין ביאור עוד יש להתקשות בדבריו חדא לפי מה שיצא רשי' לעורר לחלק בין קול שהי' יכול לצאת קודם נישואין א"כ לא מק' הש"ס מידי לא בשמעתין ולא בס"פ הזורק דדלמא דווקא קול שהי' יכול לצאת קודם נישואין ולא יצא היא דקאמר ר"א דלא חיישי' לי' ותו דרשי' כפל ואמר וזו נשואה מנ"ל דבנשואה מיירי וכקו' תוס' ותו דלקמן בשמעתין כ' רשי' דרב אשי לא מיירי כ"א ביצא קול ביום שניסת לזה כי היום קודם נישואין נתקדשה לאחר וא"כ רב אשי לא מיירי כלל בקול דזונה וגרושה דל"ש בהו היום כמובן ועל כלם לפי ד' רשי' לקמן אין מקום לכל אריכות ד' רשי' כאן ונ' לבאר דבאמת רשי' לא בא כ"א ליישב קו' תוס' וכוונת דברי' עד"ז דמ' לי' לרשי' דהסוגיות דש"ס כאן עם שלהי סוגי' מחולקין בכוונת ד' רב אשי ולולי הוה אזלא סוגיי' דהכא כסוגיי' דשלהי שמעתא טפי הוה מק' מהל' דקיי"ל אף בתר אירוסין לא חיישי' ופלוגתיי' דל' כל דרב אשי מאי היא והנה סוגי' דלקמן מפ' דר"ל כל קלא הן קול של דבר ברור הן קול של דברי' נראי' לא חיישי' וק לי' לרשי' הרי בדבריו נראי' בעינן היום ומפ' רשי' דשייך היום ג"כ וכמ"ש ואמנם א"כ רב אשי אמתני' קאי דיצא שמה מקודשת דהתם שייך דברי' נראי' ושפיר י"ל דר"א נקט בתר נישואין דווקא משום דאינו יכול להחזירה משא"כ בתר אירוסין דיכול להחזירה ואמנם בשמעתין וכס"פ הזורק מפ' הש"ס דכל קלא דקאמר ר"א היינו אפי' קול זונה וגרושה לגבי כהן ולא מיירי רק בקידושין וא"כ ל"ש לחלק בין נישואין לארוסין וכקו' רש"א וא"כ אמאי נקט ר"א בתר נישואין אע"כ לומר דטעמא משום שניסת וע"י קול אין ראוי להוציאה מבעלה וא"כ האי קול דמתני' נמי כיון דנשואה ועומדת היא אף שלא הי' יכול הקול לצאת קודם הנישואין מ"מ נשואה ועומדת היא: אמנם תוס' ל"מ להו לחלק בין סוגי' דשמעתין לסוגי' דלקמן וע' רש"א ומ"מ צ"ל דבגרושה לכהן הסברא לחלק סתם נשואה י"ל בנים מבעלה ומשום לעז בנים לא חשו לקלא משא"כ בארוסה אלא דמ"מ ק' לפי תי' שני למה לא הק' הש"ס מרב חביבא דקיי"ל כוותי' ונ' דאי לאו דרב אשי היינו אומרי' דהא