ליקוטי חבר בן חיים ז רו

תוס' ד"ה אבל אחר באו"ד ותדע לכאורה יש לדחות דלעיל דווקא שלא כ' הסופר מידי אמרי' דדעתי' הי' ע"ד הבעל בשעת נתינה משא"כ כאן שכ' הסופר מיהת לאחר התורת למה לא נימא כי גם בשעת כתיבת התורף הי' דעתו לכך: בע"ה בענין שאר דיני חו"ץ לאבא ולאביך לא נקט בקיצור חוץ ממי שאין לה עליו קידושין דס"ד דקאי אעבד ונכרי וחייבי כריתות חל עליה אי' אשת איש וטעמא דאבא ואביך וכן אחי ואחיך י"ל שהם ערוה מטעם רוב כדאמרי' ואפי' באחי ואחיך מצי מיירי באחיו מצד אב הוי א"א וודאי ואי לא קתני עבד ונכרי הייתי אומר דהוה שיור משום דעבידו דמגיירי כדאמרי' בגמ': אלמנה וכו' י"ל דתניא תלתא בבא נקט באלמנה וגרושה י"ל דהוה שיור דלא איכפת לה אם יהי' בני' חללי' ומכ"ש ממזרת ונתונה לישראל דמתכשרי' הוולדות דהוה שיור אפי' בת ישראל לנתן וממזר דמפסלי הוולדות אפ"ה הוה שיור: מצרי ואדומי נ' דר"ל אליבא דר"ע דס"ל אין קי' תופסין בחייבי לאוין וא"כ הוה שיור ואמנם במצרי ואדומי דהוה חייבי עשה מודה: קי' קטן נ' דאליבא דר"י דמקיש קודמי הוי ראשונה מבעי' וגם בקודמי הויה ראשונה לא היתה ראוי' וכ' לעיל דטעמא דר"י משום ויצאה והיתה ופשיט לי' ג"כ מויצאה והיתה: תוס' ד"ה לניתוה ואף שפי הפו' במתני' דנערה המאורסה דקטנת בחיי האב אינה מקבלת גיטה דלמא אדרבא הא גופא אשמעי' בריי' דגם קטנה מקבלת גיטה: חוץ מהפרת נדריך לכאורה יש לפ' כי הבעל השני לא יוכל להפר וכן בירושה אבל מ' ברשי' דמשום זה לא מקרי אגידא גבי': תוס' ד"ה חוץ מתרומותיך יש לספק אם כוונת תוס' דעד שתנשא תאכל או אפי' לאחר שתנשא: בע"ה בענין גופא שר גט פ' המגרש. ספר תרוכין ואגרת שבוקין נ' שתקנו כן ללמוד דבמקצת דין גט כס' דעל שני דפין פסולה דס' אחד אמר רחמנא ובמקצת דיני' כאגרת לענין דיו וכיו"ב וגט פטורין דהיינו ת"א על ס' כריתות: רשי' אמר לה לאשתו כלומר שכ' לה אבל בשפחה לא פי' רשי' כן ונ' דבאשה ד' רשי' דאמירה לא מעלה ולא מוריד דאם לא א"ל ה"ז גיטך אפ"י אין זה לשון שיור או"ו בכתב מיירי משא"כ בתפחה דא"נ אמר ה"ז גיטך כיון דאמר ג"כ הרי את מותרת גלי דעתי' דלהתירה בבן חורין קמכווין ואין השחרור שיחרור כמ"ש רשי': הרי את בת חורין נ' דמשום דעיקר שיחרור בשפחה כ' חפשה לא נתן לה נקט תנא ל' שחרור בשפחה: תוס' ד"ה עד טצהר ע' ר"ן ליישב ד' רשי' דאפשר דכיון דאסותי' בידן לא מקרי סמפון: בע"ה בענין ג' גיטן פסולין פ' המגרש. תוס' ד"ה ג' גיטן ע' רש"א ונ' דהתוס' לא גרסי זה ברשי' כלל וכ"ת א"כ ק' ארשי' י"ל דד' רשי' באמת מוקי הש"ס מתני' רק כר"מ לענין משנה ממטבע אבל לא לעניי עי"ח כרתי: רשי' מנונא דרישא ע' רש"א ואמנם מה שפי' רשי' אליבא דר"מ דווקא היינו דלר"מ אתא מתני' כפשטא דתנן ג' גיטן הוולד כשר ובשאר גיטן ששינה ממטבע חכמים הוולד ממזר אבל לרבנן כיון דבמתני' לא תצא ומל' לא תצא ליכא למשמע מידו: ומה דפשיטא לרשי' דלת"ק אף ע"מ לא בעי' מדקאמר ר"א אלא שנתנו לה בפני עדים מ' דבתרתי פליג דע"מ בעינן וחתימה לא בעי' דאלת"ה הו"ל למימר כיון שנתנו לה בפ"ע: והנה ד' תוס' בריש גיטין דכ"י אין לך חתימה ג דולה מזו ומ"מ פסול משום דאין בו זמן ולא מ' כן מד' רשי' בשמעתין כ"א דכ"י פסול משום תק"ח דבעי' עדים ועד"ז מבוארין דבריו במה דעביד צריכותא לרב מרישא לסיפא: והתימא על הרמב' שלא הביא כ"א כ"י וע"א וכ"י בלא עדים לא הביא: וכ' רשי' ריש גיטין כ"י ידי הבעל ונ' דק' לי ל' כ' בכ"י ולה"ק דאי תנן כ"י לחוד הו"א דלעולם אסופר קאי ור"ל כ"י סופר מפורס' הניכר לכל להכי הדר ותני כ' בכ"י דנדע שהוא ידי הבעל: ובאמת י"ל עוד ע"ד אחר דאי לא תנו כ"א כ"י סד"א מאי כ"י חתם ידו קמ"ל כתב בכ"י ולא חתם: ואין בו זמן כ' רשי' ריש גיטין באיזו זמן נכתב נ' כוונת רשי' למה לא יהא אין בו זמן מטעם