ליקוטי חבר בן חיים ז רד

ואמנם מלבד ד' תוס' י"ל דהכא שרית לה לכתחלה להנשא לאותו פלוני משום דלא ליהוי גט בטל ובניה ממזרים מן השני והו"ל כדיעבד: בע"ה בענין תנאי שא"א לקיימו פ' המגרש ופ' השוכר. ע"מ שתעלי י"ל דתנא נקט תרי עניני תעלי לרקי' ותרדי לתהום אפשר ע"ו שם על אלו קתני בב"מ אם מתקיים התנאי וכמ"ש תוס' ואינך המה רחוקי' במצאות מדתנא תנא נתקיים התנאי ה"ז גט דלא תימא דטעמא דת"ק דמשטה הוא בה ואפי' עלתה ע"מ שם לא מהני קמ"ל: תוס' ד"ה ע"מ שתעלי וק' יל"ד מה ענין קו' שניי' לכאן בהדי קו' ראשונה ונ' דבלא זה הייתי אומר באמת טעמא דת"ק משום דמשטה הוא בה אבל מאחר דנתקיים התנאו הוה גט א"כ נילף מב"ג וב"ר: ויל"ד על תי' תוס' נהי דל"ד לאפשר לקיימי' ע"י שליח אכתי אמאי לא נילף מהתם כמו שאר דינו תנאי ונ' דבאמת י"ל דרבנן דהכא היינו רבנן דר"מ דלא ילפי כלל מתנאי ב"ג וב"ר אלא אי דמי לאפשר לקיימו ע"י שליח כ' תוס' בכתובות פ' המדי' דבאפשר לקיימו ע"י שליח גם רבנן דר"מ מודו ולזאת לא הוצרכו לתרץ כ"א דלא דמי לאפשר ע"י שליח וכוונת דבריו עיי' בכתובות פ' המדיר שם ותמצא נופש: תוס' בב"מ אבל ק' עי' רש"א ועי' שטה מקובצת אמנם מה שהק' רש"א מה שייך הך קו' לדבריו דלעיל י"ל דבל"ז דמתני' נקט מה דכ"ע מודו בה דהיינו אפשר לקיימו ובא"א דהוה פלוגתא לא קמיירי משא"כ עכשו דמתני' ר"י בן תימא ק': והנה מה בעי ר"י ב"ת במה שאמר לקיימו בסופו והתנה מתחלתו נ' דר"ל דווקא א"א לקיימו ע"ד המציאות כלל אבל אמר לאשה עניי' ע"מ שתתנו לי מאתים זוז אף דבשעת התנאי א"א לקיימו מ"מ כיון דיוכל להתקיים בסופו שגם עניי' יכולה להשיג בטורח גדול מאתים זוז אף שהתנה בתחלתו בשעה שלא הי' אפשר לקיים מ"מ התנאי קיים: ובא תנא דמתני' ופי' דבר זה ביותר ביאור: אביי אמר היא נ' ד' אביי דר"י ב"ת מתנאי ב"ג וב"ר קיליף ובתנאי ב"ג לא הי' תנאי כזה דאכלה ולקיא רבא ס"ל דמסברא קאמר ר"י ב"ת הכי ושפיר יש לחלק בין הך לע"מ שתאכלו בשר חזיר: רשי' ע"מ תבעי לי בין בזנות ובין בנשואין כ' רשי' כן משום דלכאורה בזנות קאמר כד' תוס' והאריך הרשב"א בדבריו וה"פ נתקיים התנאי ה"ז גט לאביי דל"ד אי' פנויי לאכילת חזיר דא"צ לקיים התנאי ולרבא אדרבא דמי והא גופא אשמעי' דאכילת חזיר צריכה לקיים התנאי אבל ד' רשי' דבאי' פנויי לא שייך משחדא לי' דבעד ממון לא עביד אי' אלא ש"מ דבין בזנות בין בנשואין קאמר וה"ק נתקיים התנאי בדיעבד אבל לכתחלה אסור משום נשותי' נותני' במתנה ואם לאו שנשאת לאחר לא הוה גט לאפוקי ללי"ק דר"נ לעיל דאמרי' אפקינהו משום הך גזירה דשמא יאמרו נשותי' נותני' במתנה: רשי' לאבא ולאביך ק' לי' לרשי' מ"פ הש"ס מדלא מפליג באבא ואביך ליקשי לי' גם עתה אמאי לא מפליג בפלוני בין תבעלי ללא תבעלי אלא וודאי דלא תבעלי לפלוני אינו גט וע' רש"א דלפי דבריו אכתי ק' מאי דומיא שכ' רשי' וכן ק' אמאי כ' רשי' אינו גט דיו שלא תנשא עד שימות אותו פלוני ונ' ד' רשי' דכל תנאי שאין בידה שלא לעבור עליו כגון היכא שיוכל פלוני לבועלה באונס אין זה כריתות וע"ז מייתי רשי' ראי' מבית אביך דנהי שכ' תוס' מת האב י"ח קרואין בית אביך מ"מ מוכרו הרי לא מקרי בית אביך אלא ש"מ משום דמכירה אין בידה מקרי לעולם ואין זה כריתות וה"נ בלא תבעלי לפלוני דאין בידה ג"כ אין זה כריתות: בענין כיצד יעשה פ' המגרש. יל"ד למאי דמסקא דאלא חוץ וע"מ כשר א"כ למה לא נקט תנא דלימא ע"מ ונאמר לי כי הפ"י הק' כן ונ' דנהי דבעלמא ע"מ כשר הכא שאני דאם אתה אוסרה על אותו פלוני יאמרו כי גירושין הראשון קיימא ויוציאו לעז על הגט: אבל הרמב' כ' בהדי' דיכול להתנות תנאי כשר ונ' דלטעמי' דס"ל דע"מ דכשר היינו בזמן קצוב דווקא ואי הוה נקט ע"מ סתמא ס"ד דומיא דחוץ דליכא זמן קצוב ולהאריך בלשונו לפ' ע"מ לזמן קצוב לא ניחא לי' לתנא ולא נקט כ"א בלא תנאי: וכ' הר"ן דהי גיטך ל"מ כאן והרמב' חולק וס"ל דה"ז גיטך ג"כ מהני: וע' רשב"א מ"ש בשם הירושלמי והמעיי' שם יראה דנחלקו שם ב' אמוראי' בפלוגתת רשי' ור"ת שהביא הרשב"א חד ס"ל דמשום דפסלה לכהונה בעי'