ליקוטי חבר בן חיים ז ר

למימר כן לעיל אפי' תימא רבנן ד' אחרת מקנה שאני ויש להשיב דעכ"פ בלאו אנטורי לא הוו מודו רבנן וע"כ צריך להך דאנטורי: תוס' ד"ה והא ע' רש"א ורש"א ורשב"א לא כ"כ דדווקא בגג לא קפיד בעל אבל מגג לבית לא קפיד ע' ברשב"א: וכן מ' שהק' רש"א על הרשב"א מריש שבת כבר רמז הרשב"א על חי' שם ושם יישוב הענין באריכות ע"ש: תוס' באו"ד אפי' קליטה מן האויר ע' רשי' שכ' הצפון על הגג ובענין קו' תוס' כ' הרמב"ן תי' אחר: תוס' ד"ה פנימי' גופא כוונת תוס' דאם השכירה חצירה לאחר א"כ אין חצירו משועבד לה: תוס' ד"ה הא לא נח ולפי פי' הרמב' דקופה דידה אין לה שילים ל"ש אויר כלי כלל ול"ק קו' רשי' ותוס': בע"ה בענין גט ישן ולנה עמו בפונדק פ' דזורק. רשי' ד"ה גזירה שמא יאמרו נ' דמאחר דצריכה להמתין משום הבחנה ג' חדשים א"כ אם לא שה' מלגרש זמן מרובה יותר מזה אין לחוש שיאמרו גיטה קודם ולכך כ' רשי' שנתי' או שלש: תוס' ד"ה בי"ש בסוה"ד וע' רשב"א לקמן גבי שנה שכ' דאפי' בראוהו שנבעלה בי"ש לטעמא דמ"מ אינה מקדשה עיי"ש והתימא דבשמעתין כ' כד' תוס': ויע"ל דבי"ש ס"ל כיון דעובר על לא תחרוש על רעך כדאמרי' בסיף מכלתין לא בעיל לה ובי"ה זמנין דיצרו תקפו: אם נשאת לא תצא ודתנן ל' אוסרין דמ' לכתחלה איידי דבי"ש נקט פוטר לכתחלה נקט בי"ה איסרין ול"ק אטו טעמא דבי"ש אתא לאשמעי' משום דהך מתני' מקולי בי"ש מתניי' בעדיות בעי לאשמעי' רבותא טפי דאפי' לכתחלה מיקל בי"ש: ולנה בפונדקא י"ל משום דאסורא לדור בחצר אחד כדמייתא הרשב"א כאן מהירושלמי נקט ולנה עמו בפונדקו: א"נ משום דבפונדקי עדים מצויי' נקט פונדקי להודיע ביש עדים דווקא קאמר בי"ה: תוס' ד"ה בו"ש לפמ"ש הראב"ד דטעם חזקה זו משום דבועל בפריצות בפני עדים וודאי לא מתכוון כ"א לקידושין מיושב שוב ב"ה אדב"ה דביבמות ל"ש זה: בע"ה בענין תצא מזה ומזה פ' הזורק. הי' במזרח וכ' במערב במערב וכ' במזרח נ' דתנא אתא לאשמעי' דדווקא במקומות רחוקים דלא מצי לאתויי ביום א' קפדי רז"ל דמחזי כשקרא וע"ז הוסיף רב לקמן דלכתחלה אפי' בשילי יש קפידא: א"נ דרב שאר שטרות לכתחלה בא להוסיף: רשי' שינה שמו וכו' בגט נ' כוונתו דבאמת כשכתב כל לשם המגרש אלא דבכתיבה בעלמא טעה: ואפשר דגם תוס' ד"ה שינה בא ליישב קו' זו ולזה כ' דהאי שינה ר"ל שהיו לו שני שמות וכ' אחד מהם וא"כ ממילא נכתב לשמו: ודע דע"ז סובב כל ד' תוס' שהחליטו דש"ש לא כ' כלל והיינו משום דשינה לאו היינו שינה ממש דזה וודאי גרע מלא כ' כלל אלא בשני שמות מיירי וא"כ לא כ' כלל וודאי גרע מכ' שם א' וע"ז סובב כל ד' התוס' פ' המביא תנין שהציע מהרש"א כאן: ומ"מ סוף ד' תוס' שהכריחו דמקום עמידה א"צ מדלא משני הש"ס הי' במזרח היינו מקום עמידה ושינה היינו מקום דירה ומאי ק' להו דלמא מקום דירה פשיטא להש"ס דא"צ וכולה מתני' במקום עמידה מיירי אלא ש"מ דד' התוס' כמ"ש רש"ל דמקום דירה חמיר טפי ממקום עמידה ואי מקום עמידה פסול מקום דירה לא כ"ש ושפיר הו"ל להש"ס לאוקמי שינה במקום דירה: גמ' משום שלום מלכות תצא ממתני' לא פריך דלמא משום שכ' למלכות אחרת שאני דהוה כ"כ זמן שקר אבל מדאמר עולא שתקני מלכות מ' דאי לא כ' כלל מלכות ג"כ פסול ואמאי: רשי' ד"ה דמתלפא ע' רש"ל ואפשר כוונת רשי' דנושאת אי לי' קלא וגם לב"ד ידוע וע"כ שנחלצא משא"כ כשזנתה דלא ידעי ב"ד ממה דמתעביד בצנעא אמחו דמשום פריצותא גם אי' עבדא: לשם סנטר נ' דמאחר דתקנו זמן א"כ איזה זמן בעי' וקמ"ל דזמן סנטר ג"כ כשר: נושאו וה"ה לזיני י"ל משום דבאידך דמתני' ע"כ נישאו ל"ד מ' לי' דה"ה בהך בבא: כ' פופר ע' תוס' לעיל פ"ב ונ' דכל קו' שם רק לשיטתם חדא דס"ל דגם לר"מ בעי' ע"מ א"כ ע"כ קריוה לגיטה ואמנם אי לר"מ לא בעי' ע"מ