ליקוטי חבר בן חיים ז קצז

לאו בעד הדליי' לחוד מקבל כ"א גם בעד שאר עבודות בשדה: בע"ה בענין נתינה בע"כ. מתקיף לה ר"פ ע' רשב"א דרבא ק' לי' דהו"ל להלל לתקן לזכות לה ע"י אחר ורב שימי מ"מ מק' עיי"ש וי"ל דרב שימי מ' לי' דא"נ תיקן הלל לזכות ע"י אחר עכ"פ צריך שיבא לב"ד ולהבוא עדים ומוטב שיניח המעות בלשכה ושיבר הדלת ברשות ב"ד: והא דתנן אימתי שירצה הלה כלומר אפי' לאחר וב"ח כיון שהוא נתן המעות בתוך יב"ח ע' בר"ן פי' ד' רבא בלי"ב ויל"פ עוד דה"ק בשלמא אי שמה נתינה ומה"ת יוכל ליתן לו בע"כ אלא שהוא העדים עד"ת ונטמן תיקן הלל ע"ד עם עקש תתפלל שיהא נותן בלשכה אלא אם מה"ת אם גם לא נטמן אינו יכול לתת לו בע"כ מה ראה הלל לתקן וע"ז דחה רב שימי התורה לא צותה על נתנה בע"כ משום דירדה לסוף דעתן של בריות שיבוש הלוקח מלסרב לקבל המעות ואמנם מטעם זה הטמינו עצמן ועמד הלל ותיקן: והנה הרי"ף השמיט מאמר זה נ' דס"ל כיון דקיי"ל דלרבנן אפי' מחולין והרוני כאלו נתקבלתי לא מהני א"כ אין הדבר תלוי בדעתי כלל ומקיימא תנאו ואזלא וז"נ ג"כ סברת העיטור בשם רב האי דפסק כלי"ב דרבא ולא משום דפשיטא דהל' כלי"ב כ"א מטעם שכ' ורבא ע"כ ס"ל דדווקא לרבנן הוא דמחולין לך לא מהני וכי קאמר לרשב"ג דס"ל משום הרוחה א"כ י"ל דבדעתי' תלוי מלתא מחולין מהני ואם אינה רוצה אינו מקבל ומיושב מזה מדוע הביא הש"ס הך דרבב"ח אר"י דאין הל' כרשב"ג בצידן אחר מימרא ולא לעיל בשמעת בפלוגתיי' דרשב"ג ורבנן אלא משום דממימרא דרבא מ' דהל' כרשב"ג משום דשקלן וטרי אליבא לזה מייתי הש"ס הך דרבב"ח דאין הל' כרשב"ג וכן סידר הרי"ף תחלה פלוגתיי' ובתר הכי דמחולין לא מהני ובתר הכי דאין הל' כרשב"ג וממילא לא אצטריך לדרבא ולסיים שיעורי הזמן בד' אגדה לכאורה יש להביא ראי' דהך לישנא דס"ל לרבא נתינה בע"כ לאו שמה נתינה עיקר מדאמר רבא בשבת פ' ר"ע מודעא רבא לאוריי' אלמה לאו שמה נתנה אמנם לד' תוס' לק"מ דהתם מתנה הוה ובמתנה וודאי לאו שמה נתנה אמנם באמת לא הי' מ"ת כ"א קיום תנאי דע"ת זה יצאנו ממצרים ולקחתי אתכם לי לעם בהוציאך העם תעבדון על ההר הזה וז"ש הכ' אל תאמרו התורה מתנה היתה ובמתנה נתונה בע"ב לאו שמה נתינה לא היא כ"א מקח הי' כי לקח טוב נתתי לכם ואין כאן מודעא כלל ולכך תורתי אל תעזובו ואמר עוד הנה ד' רז"ל ארץ יראה ע"ד מ"ת שלא יחזיר השי"ת העולם לתוהו ושקטה במ"ת א"כ לולא קבלתם התורה כבר שבהעולם לתוהו וא"כ עץ חיים היא למחזיקי' לאשר קבלו אותה ואף דכל העולם נהנין ע"ד ותמכי' אותן שקבלו המה מאשר כי המה מקיימי העולם ואמר לא זה בלבד כ"א גם עתה כל נועם העולם תלוי בשמירת התורה כמה דכ' אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם מכמה פסוקים כיו"ב ואמר הכ' או יחזק במעוזי שלם ועשה לי העוסק בתורה לשמה עושה שלם בין פמליא של מעלה ושל מטה השמים יתנו טלם והארץ תתן יבולה וז"ש דרכי' דרכי נועם רק ע"י דרך התורה יהי' נועם ד' על עולמו וכל נתיבותיה שלם ואמנם יש זמן אשר רבה רעת האדם אף כי יש עוסקים בתורה לשמה אמנם מ"מ הם את נפשם הצילו וז"ש שלם רב בעולם היא לאוהבי תורתיך ואם ח"ו מכשיל בעולם ואין למו מכשיל וזה ענין מ' ר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום בעולם בין עולם של מעלה לעולם של מטה ואף כי לפעמים אין הדבר יוצא מכח אל הפועל הטעם משום שהמה מועטי' וז"ש שנא' וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך ואומר שלום רב וגו' ואומר ד' עז לעמו יתן בעת שנתן השי"ת התורה לישראל בעת ההיא בירך את עמי בשלם שיהא השלם נתון בו גם כן יברך ד' את עמו בשלם ואין שלם אלא בנין בה"מ בב"א: ט"ו שבט תרל"ד: בע"ה סוגי' דתנאי כפול תמצא בליקוטי חבר חלק ראשון: בע"ה בענין ע"מ שתשמשי את אבא פ' מי שאחזו: י"ל דברישא נקט שימוש דומי' דהנקה מה הנקה כל ימי הצורך אף שימוש כל ימי הצורך דהיינו ימי חיי האב ובסיפא י"ל נקט הנקה דומיא דשימוש מה שימוש שתי שנים דווקא אף הנקה שתי שנים דווקא אף שכבר עברו עליו שתי שנים קודם לכן ומה"ט לא פליג ר"י בסיפא: צידד הרשב"א אי גם ברישא אם אמר האב א"א שתשמשינו שלא בהקפדה פליגי רבנן ונ' הסברי' דאנו אומרים לעולם הקפדתו הקפדה ואב הוא