ליקוטי חבר בן חיים ז יט

אזי הי' ככל הנשים ולא מהני לה הפסקה ג' עונות לר' יוסי וא"כ כיון שע"כ ראתה קודם עיבור וגם עונה אח"כ ראתה ראי' אחרת שממנה הפסיקה ב' עונות בימי מניקת' א"כ כיון שכבר ראתה ב"פ בימי הנקה תו לא מהני לה הפסקה ג' עונות אבל מ"מ לא נח לנו בזה דמי לא משכחת לי' שראתה ומעיברה ואח"כ ראתה באונס שממנה הפסיקה ג' עונות או בהיפך דבכה"ג ודאי מהני הפסק ג' עונות לר"י ולק"מ קושי' התוס' ומכש"כ למהרש"א ש"א דמיירי בעונות גדולות יותר מארבעים יום א"כ משכחת לי' בעונה של מ"ה יום א"כ משכחת לי' בפשיטות בעונה של מ"ה יום ד"ב עונות הו"ל ג' חדשים ומאותו ראי' בעצמה שהפסיקה ממנה ומאותו ראי' בעצמה הות מעוברת ומכש"כ אי סגי ברובו של ראשון ואחרון ואמצעי שלם א"כ משכחת לי' אפי' ב"ב של מ' יום וק"ל וצ"ע: ואב"א דם נידה ודם לידה לחוד מדלא קאמר שאני אונס דאין לך אונס גדול מלידה ש"מ דאפי' ראי' אונס מפסקת ג' עונות: דם לידה לחוד ה"ק מהרש"א הא עונה ג' מסיימת בימי טוהר דבלא"ה טמאה משום דבכל קדש לא תגע כך כונת קו' ותי' דמיירי בעונות גדולות יותר ומה שהק' פלתי מלקמן ל"ו ע"א דפריך ללוי דשתי עונות למה לי הפסקות ג' עונות ב"ב ומשהו סגי ואלו למהרש"א הא בעינן שתפסוק ימי וסתה שנמשכי' אחר ימי טוהר ודברי' אינם מובנים דהרי ללוי דב' מעינות הם אי שופעת מהנך מ' לאחר מ' כש"כ דטהורה ול"ל שתפסיק: ורבי יוסי ור"י ור"ש אמרו לא אמרי' דיין שעתן וכו' יש להק' מאי שיטא דר' יוסי הכא הא ע"כ ל"א ר"מ אלא משום דס"ל העיבור והנקה גורמים משו"ה ס"ל כל ימי עבורן ומטעם ש"כ תוס' ד"ה דיין שעתן וכו' המסתלקין עדיין קיימין וכו' ע"ש משא"כ לר"י דס"ל דמעוברת ומניקות בעי העברת ג' עונות א"כ לדידי' כו"ע מודו דאי חזרה וראתה ב"פ לטמאה מעל"ע ולא יחלוק אדם על זה ע"כ נראה מזה ראיי' להרמב"ם דס"ל ר"י ות"ק לא פליגא כלל ולכו"ע בתחילת ימי עבירה או מניקתה די' שעתה אלא שאם ראתה ראיי' א' שאי אם הו' רואה עוד ראה אחרת היתה מטמאה למפרע ועל זה אמר ר' יוסי שאם בין ראיי' ראשונה לשניי' הפסיקה ג' עונות אזי גם בשניי' די' שעתה וכו"ע מודים בזה והשתא לק"מ מה שהקשת ובזה יש נמי הכרח למה ש"כ הרמב"ם כרב ור"ל נגד ר"י וכ' כ"מ בשם הר"י קורקס דהני אמוראי לא ידעו ברייתא דפליגא ר"י ור"י ור"ש אר"מ ע"ש והשתא לפי הנ"ל מוכח דעכ"פ שמואל לא ידע הך ברייתא שהרי כתבתי דלשון הברייתא מוכח כרב דר' יוסי ות"ק לא פליגא ולכו"ע דיה שעתה בימי עבורה ומניקתה בלא העברת ג' עונות והשתא אי ס"ד דשמואל ידע הך ברייתא הא אמר שמואל לעיל הלכה כר"א בארבע והק' עלי' קושי' גליון תוס' ח' ע"א ד"ה משום וכו' עיי"ש ותי' לא שייך כאן דר"י לא פליג את"ק אע"כ שמואל מפרש ד"ר דוסא פליג את"ק ומשמעתו דהך ברייתא לא שמיעא לי' וא"כ מסתמא גם ר"י לא שמעי' לי' משו"ה ס"ל נמי כשמואל דיין כל ימי עבורן ויראה דגם ר"א שאמר פתחת בתרתי וסיימת בחדא נמי לטעמא אזיל דאמר הלכה כר"א בארבע וא"כ לא שמיע לי' הך בריית' כנ"ל והו' ס"ל נמי דר' יוסי פליג את"ק משום הכי שייך לומר ימי מניקה ועבור משלימין זה לזה אבל להרמב"ם דר' יוסי מודה דבתחילת עבור והנקה לא בעי ג' עונות א"כ מה תועלת בהשלמה זו כיון דבהגיע ימי מניקתה בלאה"נ יה' דיי' שעתה משום הנקה וק"ל אלא דצ"ע קצת ברייתא דמייתי' ש"ס דימי מניקה ועבור משלימין זה לזה מן קתני לה: אלימא לימים וכו' הכא פי' רש"י תרתי דדי שעתה ואם בדקה ולא ראתה טמאה תיבה א' לא פי' אלא חדא דבדקה ולא ראתה טמאה מ' דפשיטא לי' דכל מחמת אונס דיה שעתה אפי' בלא וסת קבוע דאמרינן השתא הו' דאתנסה: אפי' כמה פעמים לא קבעה לה וסת ללשנא בתרא לשיטת רשי' ותוס' דפלוג אלישנא קמא א"ש דתני אפי' כמה פעמים וה"פ אפי' כמה שקפצה בשבת וחזאי בחד מ"מ לא קבעה וסת לקפיצת אלא אמרינן יומא גרים אבל ללישנא קמא דבכה"ג קבעה וסת מורכב וה"פ לא קבעה לימים לחוד א"כ ק' מאי אפי' כ"פ אדרבא כל עוד שתקבע הקפיצת בדין הו' שלא תקבע לימים לחוד ויש לדחוק בזה ולא ניחא לי וצ"ע: אע"פ שאמרו דיה שעתה פי' רש"י באשה שיש לה וסת אמרי' לעיל במתניתא קמייתא דיה שעתה בשעת וסתה מ"מ צריכה להיות בודקת שלא בשעת וסתה אבל בשעת וסתה פשיטא דצריכא להיות בודקת וק"ל: דף י"א ע"ב אפ"ה מימי טהרה לימי טומאה לא קבעה כ' תוס' ואין לה"ק וכו' כונתם לפימ"ש הרשב"א בחי' דשמעתן לר"מ דגמלתו ומת בנה הרי הי' בכל הנשים וה"נ משכחת לה בגמלתו ומת בנה ואיך כייל דיושבת על דם טוהר דלא בעי בדיקה ומשו"ה משני דמימי טוהר לא קבעה והשתא שפיר הק' תוס' דלר"א תיבדוק שמא תפסוק ג' עונות וק"ל ולא צריך