ליקוטי חבר בן חיים ז יח

אזלי בתר רובא וב' לא משום רובא אתינן עלה אלא משום גזה"כ היא אבל רובא לא ומ"ט וע"כ צ"ל דרוב שהי' עפ"י דרובם אומרים דעתם וסברתם כך ומיעוטים כך אין זה רוב גמור דכמה פעמים סברת המיעוט יותר טוב מהרוב לכן בד"נ שהו' הפ"מ ולא שייך הפקר ב"ד לא אזלינן בתר רובא ודינא ממונות דאתיהב למחילה הו' דאזלינן וראיי' ברורה ממס' ע"ז ע"ב ע"א כדשייס' בי' ארבע ומכש"כ לרמב"ם פ"ר ממכירה ה"ל ח' עיי' ה"ה שם וש"ע ח"מ כ"ו וק"ל: שוב מצאתי מ"ש בזה בתומים בת"כ סי' קכ"ו ובלאה"נ אי בשעת מעשה לא הו' שעת הדחק ואפסקה הלכתא כהרוב תו לא מטעם רוב אתינן עלה אלא מטעם שכבר קבלי עלי' משא"כ אי עדיין לא אפסק הלכתא שפיר נסמוך אמיעוטא בשעת הדחק: שוקושו' שלישי' הי' ככל הנשים פי' רשי' דבהאי דאתחזקה לא מטמא מעל"ע והטעם דהאיך אפשר לטמא מעל"ע והרי אתמול לא נתחזקה עדיין והי' בחזקת מסולקת בדמים לכן לרבי עד פעם ג' לא מטמא ומונה לרשב"ג עד פעם רביעית לא מטמא מעל"ע אמנם הרשב"א בתה"א ס"ל דגם לרשב"ג מטמא בפעם ג' ומ"מ גם לרבי בעי הכא ב"פ דראי' ראשונה תלי' במקרה והזדמן עמ"ש בסמוך איה: ועוד עברו עלי' ג' עונות פי' רש"י לא שכיונה וכו' יל"ד מנ"ל לרשי' הא דילמא אפי' בכוונה וכרבנן ד"ר דוסא ובפרט דבריי' דר"א ד"מ קצת דפלוג א"ר דוסא לעיל ד' ע"ב ועיי"ש וי"ל דס"ל לרש"י ע"כ לא פליגא רבנן א"ר דוסא אלא באשה המחזקת רואה ועלולה לראות כל שעה לא אתי' חזקת אורח בזמנו בא להפקיע חזקה קמייתא לומר שלא נעקרה מאתמול ולכן מטמא מעל"ע משא"כ בבתולה שלא היגיע זמנה לראות אדרבה אנו מחזיקין בה שלא תראה רק ע"י שהוחזקה ג"פ לראות א"כ כיון שהי' ג"פ אילו ביום ידוע אמרי' האי יומא הי' דקבעי וסת ושארי יומא אשתרי בחזקה קמייתא שלא תראה בהם: דף יו"ד ע"א הדר קחזי בעונות מאי פי' רשי' אי ברשב"ג או כרבי ובתוס' נתקשי בזה מה עלה על דעתו לאוקמי סיפי כרשב"ג ואולי י"ל לפמ"ש הרשב"א בתיה"א דלכן לא ק' איבמותיו אזקנה הדר קחזו בעונות מאי משום דזקנה דהו' לה וסת מקודם פשיטא לי' דכי חזי' פ"א בעונה שלה הדרה לקדמותה ולפענ"ד ה"ה בהגיע זמנה לראות וכבר ראתה ופסקה משום דבעי לדיוקא דוקא עברי עלי' ג' עונות אבל הדר קחזי בעונות דיה שעתה ואי הי' תני בהגיע זמנה ה"א התם היינו טעמא משום דחזרה לעונה שלה משא"כ לא היגיע זמנה לראות קמל"ן אפי' לא היגיע זמנה נמי דוקא ג' עונות אבל חזי' בעונות לא: כתם שבין ראשונה לשנייה טהור וכו' צ"ל עי' להרשב"א דס"ל לרשב"ג סגי ב"ג פעמים וס"ל באותו פעם שנתחזקה מטמא מעל"ע אלא שלא תתחזק אפי' לרבי עד ג"פ דפ"א מקרה הי' משא"כ דחזקי' לטמא כתמה בין שני לשלישי ולשפת רשי' ק' מ"ט דר"י ולולא דמסתפוני' הייתי אומר דחזקי' ור"י בהא פליגא בשיטת רש"י ורשב"א ואין להאריך וק"ל: דף יו"ד ע"ב פתחת בתרתי וסיים בחדא ולולא דברי תוס' הייתי אומר דמתני' לא קאי אלא אחדא אזקינה דמעוברת ומניקה פלוגתא דתנאי בשמעתן ולא רצה לסתום כחד מינייה' ומכש"כ אי סתם מתני' כר"מ דס"ל דיין כל ימי מניקתן ועיבורן ובתולה נמי לא פסקה לי' משום דאיכא שלא היגיע זמנה לראות דלא מטמא למפרע עד פעם ג' לכן לא תנן במתניתן אלא אזקינה ושפיר שייך דיה שעתה: דימי עבורה עולין לימי מניקתה מקמל"ן אע"ג דר"י בעי שתתחזק האשה הזאת כבידת הראש ואברים גורם סילוק דם אפ"ה מהני צירוף עיבור והנקה דכבידת הראש ואיברים דומי עיבור ואברי' מתפרקין דהנקה מזכל אחד הוא דהנקה: שתיים בימי עבורה וא' בימי מניקתה או שתיים בימי מניקתה וא' בימי עבורה לפי דרך הלשון מ' הנ"ל בהיפך א' בימי עבורה שתים בימי מניקתה לכן בהיפך ולעולם מספר המועט קודם ומדלא נקיט הכי יש דמות ראי' להש"ך סי' קפ"ט דעונה בינונית בלא יום הראי' דיום הראי' שייך לעונה שלאחרי' והשתא אי תימא שפסקה עינה א' בימי עבורה הייני שביום הראי' ראתה ופסקה אח"כ עונה א' בסוף ימי עבור או הנקה הרי לא נתחדש בימי עבורה ואו בימי מניקתה שום דבר חדש דמה שלא ראתה בעונה ההי' משום שכבר ראתה בתחילת העונה ההי' ומה שלא ראתה בתחילת עונה ה"ז זהו' כבר שייך לימו הנקה לכן נקט ב' בימי עבירה דהשתא עבר עליה יום שהו' ראוי' שתראה בו ולא ראתה וק"ל: דמניקה ואזלה ומעברה והק' תוס' הא אין מתעברת אלא סמוך לוסתה או טבילתה צל"ע טובא הא הך מיעברא הייני הוכר עוברה וכבר הי' מעוברת ג' חדשים שהו' עונה א' קודם שפסקה ואז אפשר שראתה דם ומיעברה ועלה ברעיוני לומר דפשיטא להתוס' דכל שכבר ראתה ב"פ בימי עיבורה