ליקוטי חבר בן חיים ז קנד

דאיכא רק חד ס' לאי' משא"כ בסומא א"נ לאו אשתו דלמא מ"מ היתרא הוה ונ' דר"י לרב ששת הוא דקאמר דרב ששת סגי נהור הוא כדאמרי' בברכות פ' הרואה ופ' ע"פ וא"ל היאיך הי' מותר באשתו: והנה גם לר"י בעי' ט"ע דקלא והיינו ש"כ תוס' ד"ה ממי דמ' מכאן וכו' ולא כדמ' מד' הר"ן דלמסקנא ליכא משמעות כלל: גמ' איידי דקתני שפוי וכו' יל"ד מ"ט לא נקט פקח ונתחרש דמסתבר טפי למנקט סיפא איידי רישא מרישא איידי סיפא ונ' דהש"ס ה"ק דאי לא הוה תני תנא כ"א פקח וכו' משו"ה לא הוה נקט בסומא דבר שאינו משא"כ השתא דאצטריך למנקט הכי גם בשפוי וכו' ומפ' לחיזו טעם אצטריך לאשמעי' טעמא וכו' ופי' רש"י דבעי' שיהא בר דעת בשעת שליחות כוונתו דאצטריך תנא למנקט דס"ד כיון דחזי' דלאחר מסירה נשתפה ש"מ גם בעת מסירה לא הי' שוטה גמור קמ"ל דדווקא נשתפה קודם מסירה הוא דכשר והיינו דכ' רשי' דבעי' שיהא בר דעת בשעת השליחות כלומר ואפי' נשתפה לאחר מסירה לא מהני מידי ועכ"פ אצטריך גם הך סיפא משו"ה נקט גם בסומא האי לישנא אף דלאו דווקא: תוס' ד"ה ה"ה בסו"ד תדע וכו' יל"ד הרי בס"ד לא הוה מוקמיא מתני בחו"ל וא"כ פשיטא דס"ד דכשר משא"כ בחו"ל דבתורת עדות מסהיד ונ' דהכי דייקי דגם בס"ד הו"ל להש"ס למימר בשלמא בחו"ל שפיר אלא בא"י מ"ט אלא ש"מ דגם בחו"ל ניחא להש"ס בס"ד וכ"ת א"כ מאי ס"ד דיכול לומר בפ"נ י"ל דבאמת סגי אי שמע קל מגלתא ושפיר יכול לומר אלא דבמסקנא לא קיי"ל הכי מטעם שכ' הראשוני': רשי' ד"ה דיהא נמי כוונתו דלא קאי אאוקימתא דרב יוסף ר"א אתי' ד' אביי: בענין אי עבד נעשה שליח פ' המביא תניין תוס' ד"ה אין העבד נ' להסביר דר"ן דהבעל ידע שדעמו להתגייר וסד"א דמסר לי' בתורת פקדון עד לאחר שיתגייר ולאח"כ יעשה שליח קמ"ל דלא אמרי' הכי: ולולי ד' תוס' הייתי אומר דפ"ג שאכלו תנן נכרי אין מזמנין עליו ומק' הש"ס פשיטא ומשני בגר שמל ולא טבל וא"כ גם במתני' נוכל לומר דמיירי שמסר לו לאחר מילה וקודם שמסרו לידה טבל סד"א דאחר הטבילה חל הגירות למפרע משעת מילה והא לא ידעי' מסוגי' דברכות קמ"ל: ואמנם ד' ר' אמי הרי סברא הוא דבמידי דליתי' פסול להיות שליח כמ"ש רשי' לעיל וצ"ל כיון דגט שחרור ילפי' לה לה מאשה א"כ הרי חזי לקבל גט שחרור וזה מקרי בתורת גיטין ומאן דאבעי' מני' הוה מס' לי' טעמא דנכרי אי משום בני ברית פסול וא"כ עבד כשר או משום בן כריתות וגם עבד פסול: תוס' ד"ה הנכרי לא ניחא להו בתי' קמא דק' ממ"נ אי קרית לי' זרעך פטור מטעם נכרי ואי לא קרית לי' זרעך פטור מטעם לקוח: תוס' סוה"ד ותנן ד' ק' מאוד להולמם דהרי לא ילפי' שליחות מתרומה כ"א מגירושין וקדשים וצ"ל כוונת תוס' דעכ"פ גלי רחמנא שליחות גם בתרומה וגלי לן בתרומה דבעי' שליח דומי' דמשלח מסתברא דבכה"ת בעי' שליח דומי' דמשלח וצ"ע: רש"י ד"ה אף שלוחכם דכ' מחוטב עיציך יל"ד מה הכריח לרשי' לאתוי' דרשה חדתא הרי כ"כ רשי' לעיל דעבד חייב בכל המצות תלה לה וממילא ע"כ הוה בן ברית ונ' דק' לי' לרשי' הרי בכל התורה לקולא ולחומרא לחומרא מקשי וה"נ למה לא נדרוש לחומרא דמה אתם ישראל ויהא עבד פסול לשליחות בתרומה לזה כ' רשי' ענין זה וע"ד שנבאר דהרא"ש כ' פ"ק דברכות גבי נשים חייבות בברהמ"ז דכל מי שהוא בכלל ערבות ראוי לשליחות במצות וא"כ מאחר דעבד בכלל ערבות ראוי שיהא בכלל שליחות ובא רשי' להוכיח דעבד בכלל ערבות דס"ד דכי היכי דנשי' אינן בכלל ערבות גם עבד אינו בכלל ערבות ולזה כ' רשי' דבעברת ברית דמשם ילפי' ערבות כמ"ש רשי' שם בחומש כ' מחוטב עצך דקאי אעבד ולתאי אצטריך הרי כ' נשיכם ועבד בכלל אלא משום דנשים אינן בכלל ערבות פרט הכ' עבד: והא דנשים אינן אולי משום דכ' וכשלו איש באחיו דקאי ג"כ אערבות מ' איש ולא לאשה: בענין חמש נשים פ' המביא תניין. רשי' ד"ה ומה בין גט דמהימנא נ' דרשי' בא ליישב לד' רב יוסף דמוקי מתני' בא"י מה ענין גט למיתה התם דיבורא אמרה הכא גט בידה אלא דבמה שהגט בידה לא סגי כ"א במה דמהימנא לה דבעל שוי' שליח ואהא קאמר מה בין גט למיתה ומשני דהא דמהימנא דישוי' שליח היינו משום שהכתב בידה מוכיח: