ליקוטי חבר בן חיים ז טו

הזבה מ"מ בדעלמא משערינן ודלא כמהרש"א לקמן ול"ד ע"ב ועמ"ש שם אי"ה: דף ט' ע"ב ורבא אמר ר' חסדא עשרים יום כך הו' גרסת רש"י וצ"ע מאי חשיב לימי טומאה אי ימים שהי' רואה דוקא ק' אטו רוב נשים ושופעת והולכת כל ז' ימי נדה והלא אינה רואה אלא יום או יומים ופוסקת ואי ימים שהי' טמאה בהם אעפ"י שאינה רואה א"כ ז' ומי נדה וג' ימי זיבה ולא תשאר אלא י"ג אם טהורה וצ"ע ובלאה"נ יש לעיי' מאי דוחקא דרש"י ודר"ח בפי' הך שמעתא הלא בפשיטות יש לפרש והוא דמסתמה ביום שראתה הי' זמן עונה בינונית מראיה שעברה ולא הי' יכול בעלה לשמש עמה באותו יום דמחויב לפרוש מ"מ ומסתמא שמש עמה ביום שלפנה כי מצוה לשמש אז דמתעברת סמוך לוסתה וכמש"כ תוס' לקמן יו"ד ע"ב ד"ה דהו' וכו' ע"ש והנה עד"מ שמשה בי"ט וראתה ב"כ לחודש ולפי מאי דקייל"ן חומרא דר"ז דלעולם צריכה ב' נקיים וקייל"ן כמ"ד ויו עונות שלימות בעו כמבואר בשו"ע יו"ד סי' קצ"ו א"כ המשמשת בי"ט וראתה ב"כ לא תתחי' ז' נקיים עד יום כ"ג ותטבול בליל כ"ט נגהי למ"ד והו"ל עשרה ימים טמאים וא"ש בלי שום דוחק וי"ל דס"ל לרש"י ור"מ ז"ל דהני אמוראי אמתני' קיימי ואז לא הו' עדיין חומרא דר"ז ועיי' מ"ש בסמוך אי"ה דאתתניתן קיימא ולא מילתא באפי' נפשייהו הו' ועיי' לקמן ל"ג ע"א ובתוס' ד"ה רואה הו' וק"ל ועיי' לקמן ס"ו ע"א אמינא לך אנא איסורא ומ"ש מעדני מלך שם: עשרים יום ור"ח גרס כ"ג יום כמ"ש תוס' והק' פליתא סי' קפ"ט אהש"ך דס"ל דעונה בינונית הייני וסת החודש ולעולם אם הראיה הי' אחר העונה ומתחשב לעונה הבאה משלושים אם הי' לאו דוקא אלא חודש יה' מלא או חסר ע"ש והק' פלתי ע"ז א"כ ב"ג פעמים כנ"ל ז' ימי טומאה וכ"ג ימי טהרה לא פגעה אלא ב' פעמים ביום הראיה שתראה ולא ראתה ובפעם השלשי הייני יום אחר העונה שלישית אז הי' ראויה שתראה והי' שייך לעונה רבעית ואז כבר הי' דיה שעתה ואמאי הא לא נעקר אלא ב' פעמים ואנן קייל"ן בוסתות כר"ג תלתא זמני הו' חזקה אע"כ יום הראיה הו' סוף יום העונה האמורה בשמעתן א"כ כשעברה כבר עברה ג' ימים שתראה ולא ראתה משו"ה דיה שעתה ע"כ תוכן דבריו וצ"ע א"כ ז' ימי טומאה וכ"ג ימי טהרה איך חשוב ז' ימי טומאה בהעונה הא יום ראשון שייך לעונה שקדמה ועוד כ"ג ימי טהרה הא יום כ"ג הו' אם הראויה לראות בו ועילה לכאן ולכאן א"כ ב"ג עונות בצרו להו ב' ימים והו' אמר לעולם כ"ג דוק ותשכח מיהו לזה י"ל ד"ז ימי טומאה שיום הראשון מתחשב עם העונה שעברה אלא ששהה בתחילתה ואחד בסופה הו' יום הראויה והו"ל שבעה ימי טומאה ובי"ג עינות עברו עליה ג' ימי ראייה ולא ראתה כן י"ל אבל מ"מ ק' הא במתניתן תנן ר"א אומר כל אשה שעברה עליה ג' עונות דיה שעתה ור"א הא ס"ל כרבי דתרי זמני הו' חזקה כמבואר בשמעתן וכן בריי' דזקנה ובתולה כר' אליעזר דס"ל כרבי אתי כמבואר לקמן באר היטב והשתא אס"ד כפלתי א"כ ל"ל ג' ב"ב עונות סגי דהשתא עברו עליה ב' ראיית ובשלושים דיה שעתה אע"כ צריכא לדחוק ולומר דהכא לא משום עקירה אתינן עלה אלא שיער חכמים כך היא ולא משום עקירה דנימא בעי ב' למר בג' למר א"נ והו' יותר נכון דוודאי משום עקירה סגי ב"ב עקירות דתרי זמני הו' חזקה לר"א ורבנן דמתניתן נמי בהא כר"ח ס"ל ולא מבעי להרשב"א שכ' בשמעתן דעונות דבלאה"נ משנתינו רבי הי' א"ש אלא אפי' למ"ש תוס' שם ד"ה ברוב ספרים גרסינן וכו' דלא סתם לן שוב תנא בוסתות כרבי מ"מ א"ש דבמשנתינו לא סתם לן ד"ב זמני הי' חזקה רק מדחזינן דבאותו דנקט ר"א ג' עונות נקט נמי ת"ק ג' עונות ושמעינן לי' לר"א לקמן בבחוי' דס"ל ב"ב זימנא הו' חזקה וא"כ לדידי' ע"כ ג' עונות ובהם ב' ראיית' קאמר ה"נ לתק' כן הוא וא"כ לא מפרש כן במשנה ולא מקרי סתם ואין להקשות א"כ אמאי בעי ג' עונות ב"ב עונות ויום ראשון מעונה שלאחריו סגי שאז כבר עברה בי ימים הראוי שתראה ולא ראתה י"ל דנהי לעינון שתעקר וסת מיום זה שתראה ביום אחר סגי כשיעברו ימי ראייה ולא ראתה בב' למר וג' למר מ"מ הכא שנתחזקה מסולקת בדמים לגמרי לא סגי כשיעברו ימי הראייה שתראה ביום דלא בעי שיעברו כל הימים הנמשכים אחר הראיה ולא תראה בהם ואז נתחזקה במסולקת בדמים לגמרי לכן בענון ג' עונות לר"א ולמאן דס"ל כותי' והייני עונה הראשונה ראתה בגחלה והו' לא מחשב כלל והשני' והשלישי' עוקרים חזקת ראיי' שלהם כן צ"ל ע"כ. ואין לה"ק א"כ למאי דקייל"ן ג' זמני הי' חזקה בעי ד' עונות שהם ד' חדשים ולמה כ' כל הפוסקים רק צ' יום לזה י"ל נהי בטהרות בעי גם כל הימים הנמשכים אחר יום הראיה שתראה כי זולת זה לא משוי' לה די' שעתה מ"מ כל הפוסקים מיירי רק מחששא עינה סמוך לוסתה ולבעלה וא"כ בדקדוק גדול כ' צ' יום שאז אפי"י יה' ב' חדשים מלאים וא' חסר מ"מ