ליקוטי חבר בן חיים ז קמד

הלל ושמעון גמלאל ושמעון נהגו נשיאתן בפני הבית אלא כוונתם דלאחר ר"י הנשיא לא מצינו נשיא שמו ר' שמעון דאחר ר' יהודה הנשיא מלך ר' גמליאל בנו כאשר ציוה גמליאל בני נשיא ואח"ז רי' נשיא בנו של ר' גמליאל וכ"ת באמת אמאי לא פשיט מדשנה התנא דבריו אחר ר"י הנשיא ש"מ לאו נשיא הוא י"ל דלמא רשב"ג אביו של ר"י הנשיא הי' והוה ר"מ ור' יעקב קשישי מני' כדאי בהוריות ור"י הנשיא משמי' דר"מ קאמר הכי: ואמנם מה דבעי הש"ס למפשט מדרב יוסף נ' במ"ש הרשב"א דבאמת ר"ש הנשיא ור"י הנשיא חדא דינא דייני דלית להו כ"א מצוה לקיים ד' המת והו"מ ר"י למימר הל' כר"י הנשיא אלא ש"מ דבא לאשמעי' דר"ש זה נשיא הי' אלא דבאמת כ' הרשב"א דמשום מעשה רב פסק כוותי' רב יוסף ושפיר דחי הש"ס ואמר ואכתי תיבעי: והנה הרש"א הק' לעיל במ"ש תוס' בשם ר"ת דמתנה ג"כ תן לאו כזכי א"כ מאי קאמר שוב לעיל בבריי' וכד' ר"מ בד' הרי מלתא דאי' בשטרות לא תנו והרי גם במתנה תן לאו כזכי ועיי"ש מ"ש ולי נ' דלק"מ ר"מ בתן דווקא קאמר צמלתי' הריגם בזכי קאמר דשחרור הוה חוב ואין חבין שלא בפניו וזכי במתנה לכ"ע מהני ומ"מ אפשר דהיינו סברת ר"א בחו"מ סי' קכ"ה בב"י משכ' דבשטר מתנה אמרי' תן כזכי ולא ביאר מאין יצא לו דין זה אולי מקו' רש"א זו: ודע דמ"ש הבה"ג המביא במהרל"ח ח' שם דבד' תוס' אלו מיושב קו' הרשב"א מקבא דמוריקא ר"ל במ"ש תוס' דבעי' מיד ליד דווקא ולא כמ"ש מהרל"ח שם בכוונתו ואולי ט"ס שם במהרל"ח: אשורתו דסרבלו ע' רשי' הנה רשי' ק' לי' קו' תוס' מהוחזק כפרן ולכך פי' דהוה לי מעות גביי' וא"כ בגניבה ואבידה בלא"ה חייב השליח דהו"ל מעות מותרין ולזה פי' רשי' דנקנו ממך אונסא ותוס' לא ניחא דאמאי יקבל עליו אונס או"ו גניבה ואבידה בעי דתקני' ולזה מפ' תוס' דסרבלי ממש הו"ל בהדיי' וממילא בעי' הוחזק כפרן וא"צ לדוחקו של רש"א: רשי' טב רמי לי' נ' דרשי' דחה לי' רבותי' דאמאי אמר להו שיכוהו אבל לפי' רשי' ה"ק הנך רואה כי אני מחזיר להם וע"כ ידעתי כי הני אנשי גברי אלמי נינהו ואתה שממאן ואינך מאמין בי ראוי לך ללקות דחושד בכשי' לוקה בגופו: קרובים למלכות ר"ל ואין אימת מלכות עליהם: בענין תנו מנה גיטין ספ"א. מתני' רשי' תנו גרסי' י"ל דלד' ר"פ קאמר רשי' בשמעתין ולר"ז כ' רשי' לעיל דכבר הקשו בתוס' רישא מקמ"ל והנה בשלמא לר"פ קמ"ל דבעי' תנו דווקא ולא כתבו לאפוקי מר"ש שזורי אבל לר"ז ק' רישא מאי קמ"ל אע"כ לר"ז תן גרסי' ומיירי שהגיע הגט מחיים ליד השליח וקמ"ל דאעפי"כ גיטא לא הוה עד דמטו ליד העבד: תוס' ד"ה תנו הנה לא רצו לגרוס תנו משום דבשלמא אי גרסי' תן א"כ מיירי שהבעל מצוה לשליח א"ש ל' גט זה משא"כ אי גרסי' תנו א"כ מיירי שמדבר עם העדים א"כ עדן אין הגט זה נכתב ל"ש זה: והנה הב' תי' בתוס' תלי' בב' תי' לעיל דלתי' קמא לעיל דתן מהני במתנה אלא דבעי' מיד ליד וא"כ א"ש תי' ב' של תוס' ואמנם למסקנת ר"ל שם דתן והולך תרוויי' במתנה לא זכה א"כ לא מחלקו' בהכי ומה"ט לא ניחא לר"ת תי' תוס' דלתי' קמא דמיירי שהגט עדן לא הגיע ליד השליח ליכא שום רבותא דהוה גט לאח"מ אבל לתי' בתרא מיירי שהשליח זכה בו אלא שלא קבלו מיד ליד שפיר הוה רבותא וא"כ אחר דלמסקנת ר"ת לית לא דבעי מיד ליד לא ניחא לי' בתי' תוס': רשי' ד"ה הא לא משך ולית לי' מצוה לקיים דייק לי' מדלא קאמר הש"ס אפכא אי בבריא ומשום מצוה לקיים מאי אריא צבורון אלא ש"מ דפשיטא להש"ס דרב לית לי' מצוה לקיים: אמנם ר"ת בתוס' מתרץ דבעי הושלש מתחלה לכך ומתני' הרי לא קתני זה וע' רש"א וי"ל כיון דבין כך ובין כך עכ"פ צ"ל דגרסי' זה דאל"כ ל"ש צבורין א"כ גם בהושלש מתחלה לכך מצי מיירי וצ"ל דמדתנא תנא דרישא ל' זה ובסיפא לא תנן זה ש"מ דלמעוטא אתא והנה צבורין עכ"פ בעי' לרב דחיישי' למנה קבור וע"כ למעט הושלש אתא תנא אלא דאנן השתא לשטת ר"ת קיימא דלא גרסי' גם ברישא זה: ואמנם לולי ד' תוס' הייתי אומר דאי מיירי שהושלש א"כ ברישא בשחרור לרבנן אמאי לא יתן לאחר מיתה אע"כ כולא מתני' בלא הושלש מיירי וכ"ז לשטת תוס' דברישא אי נמסר ליד שליח לא הוה גט לאמ"מ: חיישי' שמא מנה קבור אולי דייק הא מלתא מדתנן גבי תנתן כבינתי והיא בי"ב מנה ש"מ דאי