ליקוטי חבר בן חיים ז קמג

גמ' וחי עביד לי' חיותא ע' רשב"א הפי': תוס' ד"ה מספקת ע' רש"א ולע"ד לק"מ בשלמא אי אשמעי' דרישא בדלא אמר לה א"כ גם עבד בלא אמר והוה רבותא בעבד אבל אי אשמעי' דרישא בלא ספקא מאי רבותא שייך בין בעבד בין באשה: וגם מה שהק' רש"א בתוס' ד"ה מ"ש לערי מקלט נ' דלק"מ לפי מה שפיר רשב"א דהא דקאמר עביד לי' חיותא ר"ל כיון דהיכא דלית לי' לא יהיב לי' כי א"א לי' נמי לא נשקול מני' וא"כ ע"כ צריך לתרץ תחלה הך ואח"כ שייך לומר סד"א וחי: ולכאורה הך דרשה דותי יל"ד אי דרשי' לה במק"א על כל הגולין מ"ש עבד ואי לא דרשי' לה הכי ג"כ ק' מ"ש עבד ונ' דס"ד וודאי בשאר גולין למה נעביד חיותא טפי חוטא נשכר אתמהה אבל בעבד ס"ד כמ"ש הרשב"א הנ"ל קמ"ל דגם זה לא דרשי': תוס' ד"ה ומר סבר אינו יכול לכאורה מ' דאו הוציאני דווקא וה"ק כיון שאתה ע"כ מפרנסיני אלא שאיני שוה לך מזונות א"כ אם אתה יוציאנו לחירות אין אתה עובר על לעולם בהם תעבודו והיינו כד' הרמב"ן דעיקר לעולם בהם תעבודו משום לא תחנם וכה"ג מאי לא תחנם איכא וא"כ גם הא דנקט בשני בצורת לרבותא אף דלאחר שני בצורת יהא שוה מ"מ בשני בצורת לא שייך לא תחנם: תוס' ד"ה שבתו ע' רש"א נ' דלק"מ דכיון השתא ק' לן שבתי פשיטא וע"ד שכ' תוס' ואי באנו לדייק מהא דקתנו שבתו דיכול לומר אכתי ק' למה נקט שבתו לתני בהדי' יכול לומר ועד"ז שפיר תוס' קו' הש"ס: סוגי' דהתופס לב"ח ביצה ושלהו משילין ב"מ פ"א וגיטין פ"א תמצא בליקוטי חבר חלק שני ע"ש., בענין הולך כזכי פ"א דגיטין. רשי' באחריותו אם נאנסו נ' דר"ל דקיי"ל המפקיד מעות מותרין ישתמש בהם לפיכך אם אבדו חייב באחריותן אלמא דמאונס הוא דפטור השליח לא זולת: רשי' ד"ה ואם בא נ' שכוונת רשי' בזה לד' הרא"ש דנהי דקנה מטעם תופס לב"ח במקום שאינו חב לאחרים מ"מ מטעם תופס אפי' אחריות אונסי' עליו והכא דשמא הלוה שליח און עליו אחריות אונסין והיינו דפלוגתא דרב ושמואל: תוס' ד"ה ומר סבר בסו"ד א"ל לר"מ וע' בחי' רשב"א דגם הכא ס"ד דשמואל לד' רב הוא דקאמר וצ"ע בשלמא התם נהי דס"ל אין ברירה מ"מ גם ליבקע הנוד חוששין משא"כ הכא דלס"ד בזכי מודה שמאול ואמאי מודה הרי שייך מתוך ולולי ד' תוס' הייתי אומר דבאמת ל' הולך יש לצדד בו לכאן ולכאן אלא דרב מ' לי' דמדלא קאמר הולך לפלוני מנה כ"א הולך מנה לפלוני דר"ל זכי וקאמר לי' שמואל כיון דחייב באחריות מסתבר דלא הי' כוונתו לומר זכי ואם בא לחזור חוזר: בריי' הולך מנה הולך פקדון רמז לן תנא דמלוה בכל גווני הולך כזכי ובפקדון תלי' אם הוחזק כפרן: רשי' ד"ה בבריא נ' שבא ליישב בזה קו' הג"א ע"ד רשי' דס"ל אף דאמר הולך מ"מ אם עמד חוזר וא"כ מ"ש ש"מ ומ"ש בריא ואמנם רשי' רמז לן דבעלמא אם הולך לאו כזכי מ"מ כ"ז שלא אמר הנותן בפי' שחוזר בו השליח עושה שליחותו משא"כ כאן דמת מקבל מיד בטל השליחות כיון דהולך לאו כזכי משא"כ בש"מ דווקא אם עמד חוזר והן הן ד' רשי': תוס' ד"ה וחכמים אמרים נ' כוונתם דל"ל לחכמים למימר יחלוקו לימרו ספק אלא ש"מ דווקא הכא יחלוקו וטעמא מאי נ' דזה שהביאו לרשי' ליפ' דחכמים בתרתי מספ' להו אי הולך כזכי ואי לא אי מצוה לקיים דברי המת או לא דאי חדא פשיטא להו דלא ואידך מפקו להו בחד ספיקא לא הוה אמרי' יחלוקו כ"א אוקי ממונה בחזקת יורשי משלח משא"כ בס"ס לטובת מי שנשתלחו לי' שפיר קאמרי יחלוקו: תוס' ד"ה וכאן אמרו אולי רשי' מפ' כל מה שירצה ר"ל הנותן השליח יעשה דהיינו לפי ראות עיני השליח: גמ' והיא בי"ב מנה נ' דאילו הי' שוה דבר מועט לא היו חכמים מביאין ראי' דדלמא בדבר מועט אמרי' מצוה לקיים ד' המת: רשי' ד"ה תקברם אמנם נ' הכוונה אלו באו לביה"מ למשפט וודאי לא קיימו חכמים את דבריהם דכ' לא תטה משפט אביונך וד' רז"ל אביון מן המצות אמנם הם שרשעים היו נמי נמנעו מלבא למשפת והו"ל שתיקה דזהו כהודאה: תוס' או דקאמר משמי' דנשיא אין כוונתם שלא מצינו נשיא שהי' שמו ר' שמעין דהרי אמרו