ליקוטי חבר בן חיים ז קלב

הוחזקה בג' בעלים הו"ל כפרוש מרובא דעלמא ומחזיקים לה שודאי לא תראה והוא ברור טפי משפופרת כמ"ש לעיל בשי' רש"י אמנם כ"ז בחזקות אצבעות אבל בספיקא דכחות הוי ס"ל כיון שכבר ראתה באצבע זה בעצמה נהי דמ"מ מספיקא לא נפקא שמא לא יהי' כחו השני והשלישי שוים ולא תראה מ"מ ברור גמור נמי לא הוי שלא תראה בודאי ולא שרי אלא מטעם ספק להקל או ס"ס וכיון שאכתי לא הוי אלא ספק הי' עדיף לברר ע"י שפופרת שהוא עכ"פ קצת ברור וקולא זו לא רצה להקל גבי בעל ראשון דאפשר לומר כיון דע"י שפופרת תפסיד עכ"פ שאם תמצא בראש המוך תאסר להנשא לעולם דטבי' לה עבד לה משא"כ בשלישי דלא מפסדי מידי ד' לנו לאוסרה התשמיש וע"ז משני הש"ס אין כל הכחות שוות ר"ל שאינם שוות כלל ועדיין היא בחזקת רוב נשים שלא תראה כלל והו"ל ע"י הכח ברור יותר משפופרת דסמכי' ארובא וא"כ אסור לסמוך אבדיקה בבעל ראשון כיון דאיכא לברורי וכמ"ש לעיל בסמוך ע"ש וק"ל: סעי' ט' ואם יש מכה באותו מקום וכו' כל דיני מכה וכל דברי רמ"א מבוארים אצלינו באריכות נפלא בתשובה ומה צורך להעתיק הדברים לכאן וכעת אין הפנאי מסכים: סעי' יוד ואם דם מכתה משונה דעת הרמב"ן בזמה"ז אין בועלים על דם בתולים מכ"ש שאין לסמוך על מכה ובשגם אין אנו בקיאים להבחין אם הוא משונה או לא והרא"ש הקשה על זה הא אין אנו צריכין להראות חכם אלא אם אירע שנשתנה מטמאים מספיקא אוקמא אחזקת טהרה שאינה משמנה וגם בשני דמים שלפנינו אין אנו בקאין להבחין וגם דם בתולים אין ראי' שאננו חומרא בלא טעם, כי כבר מבואר שם הטעם היטב אלו תוכן דברי הרא"ש ודבריו צל"ע כי בביאורו עם פרישות החתן כ' משום שהדבר מסור לכול וחתן יצרו תקפו עליו ע"כ נתנו לכל כלה דין הגיע זמנה לראות וראתה שאין לה אלא בעילת מצוה וק' אעיקרא דדינא בראתה כבר נמי אמאי יפרוש אחר בעילת מצוה הא אין לך מכה גדולה ומבוררת ממכת בתולים וע"כ צ"ל כיון שאם נשתנה מראה דמי' שוב אינה תולים בבתולים ונהי דאין צריכה לבדוק אחר זה מ"מ מכיון שנשתנה הדורות ונתמעטו הלבבות עד שאין אנו בקיאין במראות איפשר שיהי' הדם לפנינו ואנו רואים אותו בענינו שנשתנה ולא נרגיש בהשינוים וזה גרע מבדורות הראשונים שלא הי' צריכין לבדוק אח"ז אבל מ"מ אי הי' רואים הי' מכירים השינוים, משא"כ עכשיו איפשר שיראה שינוים ולא ירגיש לכן החמירו בהגיע זמנה וראתה וממילא נמי בכל הנשים משום שחתן יצרו תקפו עליו וא"כ ה"ה והוא הטעם נמי בדם מכה ודברי רמב"ן נכונים ושרירין מ"מ אידך קו' של הרא"ש ק' דשאני בתולים שהחמירו ע"ע משא"כ כאן ואסורה לעולם לא שמענו ודו"ק בכ"י: