ליקוטי חבר בן חיים ז יג

שלה ואי ק' א"כ בתחילת עבורה תה' דיה שעתה דהא מעל"ע דרבנן בעלמא היא ובסברא בעלמא דחינן לה י"ל כיון דבשעת ראי' לא ידעינן דמהאי מעובר"ת עד שהוכר עוברה ואז נודע למפרע ואו ניקם ונטהר מה שכבר החזקנו בטמא משום סבר' זו זה לא אמרינן ובזה יש להמתיק שאלתו של ר' ירמי' לר"ז ראתה ואח"כ הוכר עוברה שה"ק רשב"א מה ספיקא הא כל שיעורא חכמים כך היא פי' אעפ"י דר"מ ל"ל הך סברא דב"ה י"ג ע"א מ"מ הי' לו לר"ז להשיב כן ולפי הנ"ל יש להמתיק האיבעי דלמאי דלא ידע הך סברא דראשה ואיברי' כבדים הי' ס"ל משום האי טעמא דילד לחוד מטהרינן והא דתלינן בהכרת העובר משום דקודם לזה לא נודע שהי' מעוברת ולא רצו נמי לטהר למפרע ועתה שאל אם הו' בסמוך ממש אם לטהר או לא ואין להאריך: הא ליכא חרדה וכו' ה"ק תוס' דילמא לעולם וסתית דרבנן ומיירי במצאה טמאה אח"כ וכו' ועלה ברעיוני לתרץ דמ"מ כיון דהו"ל תרתי לריעותא שהרי חזקה אורח בזמנו בא וחזקת חרדה מסולקת הדמים אתרע לפנינו שהרי ראתה דם לפנינו ואפ"ה מחזקינן בטהורה למפרע א"כ ה"ה למ"ד וסתות דאוריית' ולא בדקה כלל דטהורה הי' ושוב מצאתי כעין זה בנודע ביודא אך הדרנא בי' דמ"מ קו' התוס' דלמא מיירי בשעת וסתה היתה במחבו' ואח"כ יצאה מהמחבוי' ומצאה דם בחולין דהשתא לא אתרע ח' חרדה כלל אבל זולת זה לא אזלינן בתר ח' חרדה מסלקת הדמים ה"נ מסולקין ולא בעי בדיקה ומזה הלשון למדו הראשונים דאפילו לכתחילה לא בעי בדיקה כלל והטי"ד סי' קפ"ט פ' גבי מעוברת לא בעי בדיקה כלל וגבי חרדה צריכה בדיקה לכתחילה וה"ק ב"י מנ"ל לחלק בכך הלא בש"ס מדמי להדדי ועמ"ש פלתי ודבריו נפלאו ממני דהרי בש"ס קאמר גם גבי חרדה לא בעי בדיקה מ' אפילו לכתחילה לא כמו גבי מעוברת והנלענ"ד בזה דצריך להבין לפמ"ש מג"א סי' תל"א ס"ק ד' דכל היכא ד"ב חזקות מתנגדות אהדדי והיכא דאפשר לברורי מבררינן ע"ש והו' מש"ס פסחים ד' ע"א דקאמר מאי נפקא מינה לשיילי ע"ש בר"ן וא"כ ה"נ אורח בזמנו בא וחרדה מסלקת מתנגדות אהדדי והיכא דאפשר לברורי מבררינן ואמאי לא בעי בדיקה לכתחילה ואין לומר שאני הכא דאוקי חזקה להדי חזקה ואוקי אשה בחזקת טהרה ואפי' בדיקה לא בעי ז"א דחזקת טהרה דאשה לא שמי' חזקה לעינין זה לפטרה מבדיקה לכתחילה כיון דמגופה קחזו ועלולה לראות וע"כ פ"א תראה ואם לא בשעת ווסתה מתי תראה והלא משום כך מטמאין אפי' בדעבד מעל"ע משום דעלילה לראות מגופה ואיך נסמוך על זה לכתחילה בשלומה במעוברת א"ל אדרבא עלולה אשה מגופה להתעבר ולהיות מסלקת מדמים וכיון דגם זה מגופה הוא א"כ אוקמי' חזקה להדי חזקה ואשה בחזקת טהורה עומדת אבל במחבא שאינה מגופא ק' כנ"ל וצ"ל דר"י דאמר בשמעתן דגבי מתבא לא בעי בדיקה לכתחילה ס"ל דלעולם לא בעי לברורי אפי' היכא דמתנגדות ב' חזקות אהדדי דלא כסתמא דתלמודא דפסחים הנ"ל וא"כ אנן קייל"ן כסת"מ דפסחים הנ"ל דהיכא דאיכא לברורי מבררינן א"כ יש לחלק בין מחבא למעוברת כנ"ל: דיין שעתן כל עשרים וארבע חדש וכו' לכאורה מ' דבמציאות פליגא אי דם נעכר או לא דאין לומר דגם חכמים מודים שחלב הו' מדם אלא דאין כל הדם מסתלק ע"י דא"כ מאי טעמא לא מוקי קרא מי יתן טהור מטמא נמי בר"מ אע"כ לדידהו לא נעשה חלב מדם כלל וכן מ' בבכורות לא ע"ב גבי חלב מנ"ל דשרו ע"ש ומזה נראה לי ראיי' למ"ש ש"ך ביו"ד סי' קפ"ד דבשנת העובר נותני' לה כ"ה חודש כמו דפסק רמ"א ביו"ד בשיעור הנקה והפלתי פלוג דנהי דזמן הנקה בשנת העיבור כה' חודש מ"מ הכא דאיברי' מתפרקנן והרי הם חוזרים לעולם אחר כ"ד חדש ע"ש ולפענ"ד מוכח כהש"ך דאל"כ אמאי פליגא במציאת נחזה אנן בשלומא הא לא ק' נחזה אנן עי' שתנוק אשה בנה ד' ו"ה שנים ונראה אם תהא מסלקת בדמים ז"א דאי באינה ישראלית כיון שאכלו שקצים ורמשים חביל גופייה' ואין מהם ראיי' לישראלית דלא אכלי וכן בהפך דישראלית דייגא במצות כדאמרן בעלמא ואי ע"י אשה ישראלית גם זה אינה כיון דאין דרך להניק הבן יותר מ"ב שנים רק בחולה וכדומה א"כ זהו מעוטא דלא שכיח וא"א לקבוע חזקה אלא אי אתי מכח רובא וא"א לברר אב אס"ד דזמן הנקה בשנת עיבור הם כ"ה חדש ופירק איברים הם רק כ"ד חדשים א"כ ק' הא עיבור השנה מידי דשכיח טובא הו' ואיכא לברור באותו חודש ע"י כמה וכמה נשים ונחזה אנן אע"כ צ"ל כהש"ך אמנם לבי אומר לי דלא וחלוקי רבנן דהוולד נוזון מחלב שהי' במקום דם והעינון האיל ואיברא מתפרקנן אין נפשה וכחה חוזרת עלי' לבשל הליחות להפכם לדם אלא נעשה חלב ומשו"ה לא מוקמי' מי יתן טהור מטמא על חלב אשה משום דאין הדם נעכר דמעולם לא הי' עדיין דם אלא שלא נתבשל כל צרכו ולא נעשה דם אלא חלב ונ"ל דס"ל לכל הפחות אין איברי' חוזרי' פחות מכד' חדש ואפי' צדוקות שאינם בפסקה של חוה מ"מ עי' הלידה