ליקוטי חבר בן חיים ז קיב

והא"ש דודאי לר"ע דמברא יליף לי' ולדידי' בעי רצופי' א"כ י"ל הטעם דבעי לשמור יום כנגד יום משום דחזי לצטרופי' וממילא מובן דמשו"ה י"א לא בעי שימור משום דלא חזי לאצטרופי וא"כ ה"ה לעשירי דהרי נמי לא חזי לאצטרופי וגם ר"י מודה בהא אמנם לר"א בן עזריא דהל"מ ולדידי' אפי' במפוזרים נמי בעי ז' נקיים וע"כ טעם השימור אינו משום דחזיא לאצטרופי והאי די"א לא בעי שימור גזה"כ בעלמא הוא משו"ה ס"ל לר"י דלא שייך למילף עשירי מי"א משו"ה אתא פלוגתת ר"י ור"ל דוקא בתר דברי ראב"ע ומיושב קו' תוס' הנ"ל: ובזה מיושב נמי קו' תוס' לעיל נ"ד ע"א ד"ה תשמיש בתישסר וכו' ויל"ד שהקשו לר"ל ותו דפלוגתת דר"י ור"ל הי' לר"ל עשירי בעי שימור והא"ש שהרי כ' תוס' שם ד"ה וארבעה וכו' דמזאת הברייתא מוכח דלא כר' סעדיה גאון ז"ל ולפי הנ"ל נאמר דהך ברייתא אתי' ככ"ע דיליף מקרא ומשו"ה בעי רצופי' וכבר העלינו דלר"ע מודה ר' יוחנן דעשירי לא בעי שימור כמבואר ולק"מ: ובזה מיושב נמי פ' כיצד צולין פ"א ע"א דפריך לר' יוסי זבה גמורה היכא משכחת לה ומשני בשני בין השמשות ועיי' היטב במ"ש תוס' במשנתינו לעיל ע"א ע"ב ד"ה הרואה וכו' עיי' היטב ולכאורה לפי הסוגיא דס"פ במה מדליקין דברואה בשני בין השמשות הו"ל ספק לטומאה ומכש"כ למ"ד ספיקא דאורייתא מן התורה לקולא היכא דלא אתחזק איסורא חוץ מטומאה דילפינן מסוטה והכא בספק ראי' לא ילפינן מסוטה כמ"ש אקו' תוס' לעיל במכילתן ד"ה מעת לעת וכו' ועיי' עוד לעיל י"ז ע"ב ד"ה ואין וכו' מ"מ ק' דהול"ל גמ' בין השמשות דיצאנו מידיו כל ספק ועיי' היטב שם ס"פ במה מדליקין ל"ד ע"ב תוס' ד"ה ספק וכו' ונהי' דהסוגיא דפ' כיצד צולין אזלא לר' יוסי דס"ל בין השמשות כהרף עין ולדידי' ליכא ספיקא וברואה בין השמשות א"א שלא יהי' פלגא מן היום ופלגא מן הלילה ושפיר משני מ"מ הא לר' יוחנן דס"ל כר' יוסי בפ' כיצד צולין שם נמי אתינן להך שינוי ואיהו ס"ל כר' יודא בבין השמשות כמבואר שם בשבת ל"ח ע"א ולר' יוחנן הלכה כר' יודא וא"כ הו"ל לשנוי בג' לה' והא"ש דלר' יוחנן דס"ל כראב"ע דהל"מ ס"ל כר סעדיה גאון דלא בעי רצופים א"כ בלאה"נ לא ק' קו' תוס' זבה גמורה היכא משכחת לי' אמאי לא כיון דלא בעי רצופים וע"כ לא הק' הש"ס אלא לר"י אי ס"ל כר"ע רבי' דמקראי ילפינן י"א יום וליתא לדר' סעדיה אבל לר' יוחנן לא ק"מ קו' הש"ס: ואש"נ בסוף פ"ב דנזיר דמשני הש"ס באמת ברואה ג' ימים סמוך לשקיעת החמה משום דהתם בעי לשינוי נמי לרב דס"ל התם כר' יוסי ורב אפשר דסבר כר"ע וס"ל נמי כר' יודא דספ"ב דשבת לכן משני גמ' בין השמשות וא"ש וק"ל: והנה מה שפי' רשא שם בפ' כיצד צולין דלמ"ד מקצת היום ככולי מהני נמי שמירת לילה מבואר מדברי' דודאי מאן דלא ס"ל מקצת יום ככולי לא מהני שמירת לילה וכפשיטא דמתניתן ספ"ב דמגילה וכמתניתן דשמעתן וכמ"ש תוס' אך דלמאן דס"ל מקצת יום ככולו הא דמהני שמירת לילה והוא דנ"ל הא דלא אמרינן מקצת היום ככולו בספירה נ"ל משום דכתיב שבעת ימים וילפינן גז"ש מסוכה ומילואים עיי' היטב ר"פ לולב וערבה והתם ז' ימים שלמים בעי והנה לכאורה הי' נראה מסברא דהכא סגי בספירת לילה דהא רשי' ספ"ב דמגילה פי' מדכתיב ז' ימים מ' ולא לילות וזה יש לדחות נהי דבעלמא ימים ולא לילות מ"מ הכא כתיב ריש הפרשה כי תישב ימים רבים על נדתה ומרבינן לילה דכתיב על נדתה סמוך לנדתה כבשמעתין א"כ ימים דהך פרשה היינו לילה וה"ה ז' ימים דסוף הפרשה נמי הכי הוא ומנ"ל שצריכה שתסמוך עד נץ החמה דיום השביעי וצ"ל נמי מהך גז"ש ז' ימים ממולאים דכתיב להדיא לילה ויום ולא מהני לילה בלא יום הה"נ הכא עכ"פ בעי יום וא"כ תינח למ"ד מקצת היום ככולו לא אמרינן משום דאי לא הך גז"ש אבל מאן דס"ל גבי זבה מקצת היום ככלו משום דאי לא הך גז"ש אבל מאן דס"ל מקצת היום ככולו ע"כ לא יליף גז"ש ממילואים א"כ ממילא מהני נמי ספירת הלילה ולק"מ קו' התוס' על רשי': והאש"נ דלא רצה לפרש כפי' התוס' דזבה ביממא היכא משכחת לי' מדאמרינן אימר ביממא תהוי זבה ובלילה נדה והא"ש דלפי איתה ההו"א מפרשי' ימים רבים ימים ממש ואז באמת ילפינן גז"ש ז' ימים ממילואים ולא מהני ספירת לילה והו"מ לשנוי דחזי' בלילה ודוק כי הקצרתי מאוד: תנא דבי אליהו כל השונה בכל יום הלכות מובטח שהוא בן עוה"ב י"ל דאמרו חכמז"ל אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה וכן לדבר הלכה נמצא מי ששונה הלכות בכל יום ע"כ כל ימיו בשמחה והוא מהנעלבים ואינם עולבי' ושמחים בה כל ימיהם למדים במידת השתות ומובטח שהוא בן עוה"ב והנה במס'