ליקוטי חבר בן חיים ז קח

מפני שהי' בה ב' דברים גילוי עריות ובזיון קדשים וכו' שם ע"ב מקדש ראשון מפני מה חרב מפני שהי' בה ג' דברים ע"ז ג"ע ושפיכות דמי' ואלו בזיון קדשים לא קחשיב ש"מ דשם לא הי' בזיון קדשי' וא"כ מאי פריך הא הך קרא כי לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחי' זו מדברי יחזקאל לאנשי בית ראשון ושם לא הי' בזיון קדשים אע"ג דהי' שם חמורות מ"מ חפץ ד' בתשובתן משא"כ דכי יחפוץ מיירי בבני עלי שהי' בהן בזיון קדשי' דחמירי טפי שהרי לפי הסוגי' שלפנינו משום ספק ביאת קדשים לבית הפסול אתה מדחיהו כל ימיו מפסחו ומחגיגתו ש"מ דחמיר טובא מכמה כריתות וא"כ ה"נ מי שחטא בזה בשאט נפש דין הוא שיחפוץ ד' להמיתו ומאי קו' אמנם לפימ"ש לעיל בסמוך דסתם לישנא דריב"ח הוא דלא כשמואל אלא אדרבא מביא אשמו מספק ומביאו לבית הפסול דלא חמירא מילתא כולי האי למדחי איסור כרת א"כ ק' שפיר השתא בבית ראשון דהי' בה ג' חמורות אמר כי לא אחפוץ ק"ו לאנשי שילה מעתה וא"ש: כאן בשעושין תשובה כאן בשאין עושין תשובה יל"ד מה לשון עושין ואין עושין דקאמר עשו ולא עשו הול"ל גם בסדרי טהרה הק' כתיב ולא ישמע לקול אביהם כי חפץ ד' להמיתם ופי' מפרשי' כי נתחרטו ורצו לשמוע לקול אביהם וד' סגר בעדם כי חפץ להמיתם וא"כ הרי שבו ולא נתקבלו וי"ל אה"נ זה הי' סברת אנשי אלכסנדרי דתרווייהו בעשו תשובה מיירי כדכתיב ולא ישמע לקול אביהם כנ"ל אלא שסגר בעדם משום חומר דבזינן קדשי' אך ר' יושיע דלא חמירא לי' בזיון דקדשים כולי האי השיב להם כאן בעושין תשובה פי' דצריך אתערותא דלתתא להכין עצמו להשיב אל ד' ואז חפץ ד' בהצדקו ומושיע ופותח לו שערים גדולום וע"ז נאמר כי לא אחפוץ וכו' כ"א בשובו מדרכי' והיינו בעושה תשובה לא בעשה תשובה שעושה עתה תשובה ופותח בחרטה וכיון באין עושין תשובה כלל וכן הי' בבני עלי שלא הי' להם התעוררת כלל מעצמם רק אחר ששמעו שנחרץ עליהם מהגזירה אפשר שהי' שומעים מפחד ואימת מות ולא הי' להם מעצמם שום התעוררת ע"כ לא הספיק בידם וחפץ להמיתם וא"ש: ובזה מיושב מ"ש יאיר ד' פניו אליך וכ' תוס' שאין זה במשמעות נשיאת פנים כלל דהרי לא כתיב ישא ד' פניך וגם בספרי דרש שיסיר פנים של זעם ממך אליך לטוב וי"ל דודאי אינהו הכי הוה ס"ל מעיקרא דישא פנים של זעם מעליך דהיינו כשחטאת ויכעוס עליך ישא פנים של זעם מעליך וכדכתיב כי לא אחפוץ וכו' ובני עלי שאני שבזו קדשים אך להב"ח שאין דבר עומד בפני תשובה ורק בעי התעוררת דלתתא וישא פני' אליך מבלי התעוררת שלך ישא כעס מעליך ק' הא כללא הוא שאינו עושה כן ואין לחלק בין בני עלי לכללות ישראל הא כתיב כי לא ישא פנים אפי' לבני בית לא נסיב אפי' ואיך אמר לישראל ישא פני' אע"כ לכו"ע מסייע לתשובה והדרא קו' מבני עלי לדוכתא וע"ז השיב להם הא דאמינא לעיל שאינו מעורר לאיש מבלי התעוררת שלו היינו אחר שנגזר דנו כבר כבני עלי ובעלי הגולה שדבר עמהם יחזקאל אבל קודם גזה"ד הקב"ה שולח לאדם התעוררת תשובה מאליו נמי: כ' אחד אומר כי בחר ד' בציון וכו' יראה דזה הי' פשוט להם דבתחילה בחר ד' בציון ולבסוף כי בנו נשי שלמה במה למלכם ושיקוץ בני עמון היתה העיר על אפו וחמתו וכל זה מיקרי שפיר מיום אשר בנו אותו דעדיין הי' עוסקין בבנינה כמה שנים לבנות כל חשק שלמה דכן נ"ל נמי דהא דמשני כאן אחר שנשא בת פרעה אלא דלפי הנ"ל דקודם גמ"ד אין כאן חרון אף וכעס דעל זה נאמר ישא ד' פני' של זעם וישלח התעוררת עליהם א"כ איך אמר שהי' על אפו וחמתו מיום בנו אותה ואיה ברכת ישא ד' פני' ולכן התחכם לתרץ להם אחר שנשא בת פרעה פי' מפני שחטא בנשים נכריות נידונות כנכרים שאינו נושא פנים של זעם כלל אפי' קודם גזה"ד כמ"ש תוס' בשאלת מלאכי השרת וביותר להיותה בת פרעה מלך מצרים שחטא בלא תשוב מצרים ושם הראה הקב"ה זאת גלוי לכל העמים החילוק שבין ישראל למצרים דשם נאמר ויחזק לב פרעה וההיפך בישראל גם כי לא אבו לשמוע אל משה מעבודה קשה שהי' להם קשה לפרוש מע"ז והקב"ה שלח להם עזרתו מקודש לשוב אלא כמבואר אצלינו כמה פעמים בביאורי על התורה בעזהי"ת על כן כשעברו ישראל ושבו מצרימה ותעלה מרכבה לשלמה ממצרים ונשא בת מלכם נידונים כאו"ה שיהי' זעמו וכעסו עליהם קודם גזה"ד מבלי נושא פנים וזאת הי' שהחריבה ארצינו ואמתי נשוב לימי עלומינו לע"ל דכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים שהכונה שהוא ישלח עזרתו מקודש להשיבינו אליו וזהו השיבינו ד' אליך ונשובה ע"י התעוררת שלך חדש ימינו כקדם כמו שהי' קודם שנשא שלמה את בת פרעה: ונראה דזה הי' כל פרי פלפולם של אנשי אלכסנדרי בהקדם מ"ש אצלינו בדרשינו על פסוק מן