ליקוטי חבר בן חיים ז ק

ששה והן שלושה תספור ז' נקיים וא"כ אשה שראתה שלשה ע"כ לא נתיר לה לטבול סמוך ללילה בשמיני שלה משום סרך בתה שתעשה כן כשתשב רק ששה והן ואז לא עלתה לה טבילה כלל נמצא שבימים הראשונים ע"כ הי' התקנה כרשב"ם א"כ אע"ג דנתפשטה חומרא דר"ז מ"מ תקנה וחומרא הראשונה לא בטלה דקייל"ן אעפ"י שבטל הטעם לא בטל התקנה וזה ק' על שיטת ר"ת וי"ל מדדקדק הש"ס נדה בזמנה ולא אמר סתם אשה בזמנה אלא ש"מ כר"ת דוקא נדה אבל זבה לא דהיא תטבול עכ"פ סמוך לחשיכה כר"ת ואי משום סרך בתה שתטבול כן כשתהי' נדה נדה בזבה לא מתחלף כנ"ל: סרך בתה יל"ד דהול"ל משום מראית עיין ועוד יל"ד עד דאתא רב ור' יוחנן מ"ט לא חשו להך גזירה וי"ל דודאי עד דאתא רב ור' יוחנן דהוי עסקו בטהרות ואפי' פנויות נמי טבלו ולא הי' בישות לטבול וכו"ע ידעו מטבילתן א"כ פשיטא דהוה הך גזירה משום מראית עין ואפי' לנשי דהי' בעליהן בעיר וטבלו לבעליהן בצנעה מ"מ הא כל מקום שאסרו חכמים משום מראית עין אפי' בחדרי חדרים אסור וא"כ לאידך גיסא אז הי' רובן עסקו בטהרות והי' נזהרים לטבול בזמנם ממש ולא שכיחא כלל שתטבול שלא בזמנה ומשום דהוה מידי דלא שכיחא לא אמרו רבנן למגזר בי' מידי אבל אחר שבטלו הטהרות ורוב נשים לא טבלו אלא לבעליהן ושכיחא טובא שטובלת שלא בזמנה כשאין בעלה בעיר ואיכא למגזר משום מראית עין וס"ל לרב כיון דמסתירות עתה זמן טבילתן שלא ירגישו בני אדם ואפי' מבני ביתה ושכינותיה הי' מסתירה כמ"ש בתשו' צ"צ לא שייך מראית עין דהכא לא שייך לומר אפי' בחדרי חדרי' אסור כיון דליכא פרהסיא בשום מקום ורק מראית עין דהיתה איכא למיחש דידעה בה וס"ל לרב דאיהו נמי ידעה דיום ח' הוא ור"י לא ס"ל הך סברא: אתקן רב אידא בנרש מ"ש תוס' פלוגתא בין ר' משולם ור"ת ומ"ש על זה בתה"ד כתבתי לעיל למ"ד ע"א עיי"ש משום אדוי עיי' בתשו' רמ"א מ"ש בזה אפי' רשי' משום דבינונים של מערות והק' הא אפשר לתקן עי' אבוקות של אור אע"כ משום שלא ירגישו בה בני אדם וכ' משום כן תיקן הגאון מהר"י במהר"ם פאדוא משום פריצי הדור שתחוף ותטבול בלילה ואי משום שמהומה לביתה תיקן להם שתחוף שעה שלימה ויש לי לסמוך דברי' דשיעור חפיפה הוא שעה ואכתביהו לקמן בשמעתן אי"ה: היכא דאפשר אפשר חזרתי על כל צדדי חפיפה ולא מצאתי לה מלאכה דאורייתא למאי דקייל"ן דבר שאין מתכוון מותר כמבואר ס"פ המוציא יין פ"א ע"ב ממתניתן דנזיר חופף ומפספס וא"כ אי ס"ד דהיכא דאפשר לא שרי' להקדים נמצא כי תיקן עזרא חפיפה דהי' הכל אפשר דעדיין לא נגזרה גזירת חכמים אדבר שאינו מתכוון וכדומה ע"כ היתה טובלת וחופפת במוצאי שהוא י"ט ולא מערב שבת וא"כ כי אתו חכמים ואסרו דבר שאין מתכוון איך עקרו תקנתי' דעזרא אע"כ מוכח דמעיקרא נמי לא תיקן עזרא להסמוך החפיפה כל כך לטבלה אלא מצוה מן המובחר להסמיך החפיפה כ"כ לטבילה אבל אם תרצה שלא להסמיך אין בכך כלום וכר' הונא ולא כר"ח ואולי ס"ל לר"ח אין חפיפה בלא מסרק והו"ל פסוק רישא כמבואר שם בשבת הנ"ל ואפשר דבהא פליגא וק"ל: וז"ל השאלתות צריכה למסרק רישא סמוך לטבילתה דשלחו רבנן באיגרתא אשה לא תחוף אלא בחמין בע"ש ותטבול במ"ש ותמה על עצמך האיך אשה חופפת ביום בטובלת בלילה הא בעי סמוך לחפיפה טבילה דאי איתרמי בששי דשבתא דלא אפשר למסדק משום דאתא לאתורא שערא חופה ביממא וטבלה בלילה עכ"ל לעינינו והנה הנוסחה זאת א"א לקיימה בלי הג"ה והגאון בעל שאילות שלום לא הרגיש בזה ומ"מ למדין ממנה מ"ש לעיל דעיקר משום מסרק הוא: דף ס"ח ע"א ק' הלכתא אהלכתא וכו' עיי' תוס' בשם ר' אחי גאון ולכאורה ק' אי חל ליל טבילה בליל שבת מ"מ מתירין להקדים לחוף ביום פי' שתצא מבית הטבילה בין החפיפה לטבילה ומדוע לא נצרכה לילך לשם סמוך לבין השמשות ולהאריך בחפיפה עד הלילה ואע"ג דבין אסור בעשייה מ"מ כיון שעוסקת בעיונא הו"ל חפיפה אריכתא ומכש"כ דאפשר דרחיצת גופה בחמין שרי בין השמשות וסריקת הראש תעשה קודם בין השמשות וא"כ למה נתיר לה לחוף ביום ממש בהפסקי יציאת חוץ בין חפיפה לטבילה בע"ש ואין לומר משום דעליה מוטל מצות הדלקה וע"כ תצא לחוץ להדליק הא תוכל להדליק קודם כנוסתה לבית הטבלה אע"כ מכאן סמך גדול לשיעור של מהר"י פאדוא הנ"ל דשיעור חפיפה הוא לכל הפחות שעה ומבואר בר"ן ס"פ במה מדליקין ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר הדלקת נר שבת הרבה קודם לזמן תוספות שבת והוא כשיעור ג' רביעי שעה קודם בין השמשות ובין השמשות הוא רביעי שעה קודם צאת הכוכבים וכן מבואר בש"ע א"ח סי' רס"א ע"ש: