ליקוטי חבר בן חיים ו צא

על חבירו מעלין עליו כאילו הרגו וכל מי שאין עינו רעה על הבריות אין עין הרע שולט בו ומנין אנו למדין מיוסף הצדיק שלא נתן עיניו בדבר שאינו שלו להסתכל באשת פוטיפר לפיכך לא שלטה עין הרע בו ובזרעו שנ' בן פורת יוסף בן פורת עלי עין שהוא פרה ורבה על העין ואין עין מזיקתו ושמא תאמר עינו רעה בממונו היתה תלמוד לומר ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה שהיה גזבר נאמן ולא גזל כלום וכל מי שעינו צרה אינו רוא' ברכה לעול' שכך אחז"ל תגרי סימכטיא ומגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנו' טובות ונותני' עיניהן בחלק יפה אינן רואין סימן ברכה לעול' וכל מי שעינו טוב' בממונו ומחלק ממנו לצדק' וגמילות חסדים ומאכיל פיתו לעניים ומרוה אותן הרי הוא מתדשן ומתרוה מכל טוב כענין שנ' נפש ברכה תדושן מרוה גם הוא יורה לכן בני הוו זהירין שלא להרגיל עצמכם במדת צרות העין והכילות כדי שתתברכו מפי האל ומפי הבריות ואלהינו יצילנו מן המדות המגונות ויצליחנו במעלות העליונות ורוח נדיבה יסמכנו למען רחמיו אמן

המעלה השלשה ועשרים מעלת דרך ארץ

בעבור שמעלת דרך ארץ מדה חשובה עד מאד ויקרה אצל בני אדם והיא מעלה כללית וכוללת כל שאר מעלות המדות הרוחניות והגופניות נמשכות עמה ולה פארות וענפים יוצאין לכאן ולכאן לפיכך אחרתי אותה וכתבתיה בסוף כל שאר המעלות לבד מעלת השלום שאחרתי וכתבתי אותה בסוף הספר כדי להשלימו ולחתום בו בשלום והזכרתי במעל' המד' הזאת קצת מכל שאר המעלות הכתובות בספר הזה וכתבתיה על דרך קצרה כדי שאם יקשה לאדם לעיין תמיד בכל הספר יקרא המעלה הזאת ובה יזכור ממה שיש בשאר מעלות המדות ואילו לא כתבתי לכם מעל' אחרת זולתי מעל' דרך ארץ הית' מספיק לכם בהנהגת העה"ז והבא לכן בני שימו לבבכם עליה ותעיינו בה תמיד והספר הזה כלו תחזרו עליו פעם ופעמים בשנה ויועיל לכם בעזרת הבורא

בני בואו ואלמדכ' מעלת דרך ארץ דעו בני כי מעלת דרך ארץ מדה חשובה עד מאוד ובעבור' יקנה האדם חייו העה"ז והב' ולא עוד אלא שבשביל דרך ארץ יקנה האדם תורה וחכמה ומצות ויראת שמים ומעשי' טובים שכך אחז"ל אם אין תורה אין דרך ארץ חביבה היא מדת דרך ארץ לפני המקום ב"ה לפי שאין ישובו של עולם כלום אלא בדרך ארץ וכל מי שאינו בדרך ארץ אינו חשוב לכלום אלא כבהמה וכחיות המדבר ועליו נאמ' ועיר פרא אדם יולד ואחז"ל כל מי שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן היישוב והמחזיק בשלשתן עליו הכתוב אומר והחוט המשולש לא במהרה ינתק

בני צאו וראו חבתה של דרך ארץ לפני המקום ב"ה שהרי הקדים דרך ארץ לתורה דתנא דבי אליהו ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן וגו' ויגרש את האדם מלמד שנתן לו הקב"ה גירושין כאשה וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב מלמד שהכרובים קודמין למעשה בראשית ואת להט החרב המתהפכת זו גהינם לשמו' דרך זו דרך ארץ עץ החיים זו תורה כמו שנ' עץ חיים היא למחזיקים בה וגו' הא למדת שחביבה מעלת ד"א לפני המקום ב"ה שהקדימה לתורה חביבה היא מדת דרך ארץ לפני המקום שכל זמן שיש לאדם דרך ארץ הרי הקב"ה והבריו' מתפארין בו ואף התורה מתפאר' בו מפני שכל מי שיש בו דרך ארץ עם התור' היא מתקשטת בה ומתקנ' את לומדי' והרי הוא מתוקן ומכובד בפני הבריות והבריות מתקרבין אצלו מפני דרך ארץ שבו וכל מי שאין בו דרך ארץ לא ידור עם בני אדם כי מעשיו אינן מקובלין ודבריו אינן נשמעין ובני אדם מתרחקין ממנו הרחקה יתירה תדע שכן הוא שכל מי שאין בו דרך ארץ אפי' הוא בן ק' שנה הרי היא חשוב כנער הזה שעוש' בו מעש' נערות ואין האדם מקובל בפני הבריות בעבור תורה ומעשי' טובי' ויראת שמים ובעבור חכמה ותבונה בלבד כי אם דרך ארץ מעורב עמהן דרך ארץ הוא שיהא האדם מחשב בלבו הדרכים שיש לו לנהוג ולילך בהן כדי שיתרצ' בהן בפני המקום ב"ה ובפני הבריו' כענין שאמר דוד חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך כך אמר דוד כל דרך שהייתי רוצה לעשות הייתי מחשב בו בטרם שאעשנו אם היא טובה וישרה בעיני הבריו' הייתי עושה והולך בה ואם נראת בעיני לא סלולה הייתי מניח' והולך לפי שכל דבר יש לו שני דרכים לפיכך יש לו לאדם לבחור מהם הדרך הטובה והישרה בעיני המקום והבריו' ומהו ואשיבה רגלי כלומר לא מלבי בחרתי הדרך הטובה והישרה אלא