ליקוטי חבר בן חיים ו ט

ממתינין לו מן השמים לפרוע ממנו אלא שנפרעין ממנו מיד אי נמי שאם היה מחצה זכאי ומחצה חייב ונמצא בין עונות שלו חילול השם אותו העון מכרעת כף החובות ומתחייב בדין ועוד אמרו כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי אחד שוגג ואחד מזיד בחילול ה' אבל על שאר עברות שבתורה אין נפרעין על שוגג כמזיד תדע שבכל החטאות כתיב ונפש כי תחטא בשגגה ונפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה ואילו גבי שמיעת קול אלה ושבועה גזילות בכל הפרשה כולה לא נאמר שם שגגה לפי שנפרעין ממנו בין בשוגג בין מזיד מה הוא חילול ה' אדם גדול בתורה ובמצות וידוע ביראת ה' ופרישות שעושה דבר שלא כהוגן ושאר האנשים לומדין ממנו ונמצא שם שמים מתחלל על ידו וכן אם יאמרו על אדם גדול בתורה הבורא ימחול לו לפלוני שכך וכך עשה וכן תלמיד חכם שאין משאו ומתנו עם הבריות והוא בעל ריב וקטטה והולך בקומה זקופה ומרבה סעודה אצל עמי הארץ הרי אילו כולו בכלל חילול השם שכך אמרו חכמים ז"ל כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום סוף מחריב את ביתו ומאלמן את אשתו ומייתם את בניו ותלמודו משתכח ומחלוקת רבות עליו ודבריו אינם נשמעים ומחלל שם שמים ושם אביו ושם רבו וגורם רע לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות ועוד אמרו חכמים ז"ל באגדה כל תלמיד חכם שנתחלל בו שם שמים אין מספיקין בידו פתח לשוב שנאמר אח נפשע מקרית עוז ומדייני' כבריח ארמון ומה ת"ל ומדיינים כבריח ארמון אלא שהמדיינ' באין וסוגרין עליו כבריח ארמון וכן הוא אומר מעוות אשר לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן מתחלה ונתעות ואיזהו זה תלמיד חכם שפורש מן התורה וכל תלמיד חכם שפורש מן התורה עליו הפסוק אומר כצפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו ואמרו חכמים ז"ל כל העובר עבירה בסתר כאילו דוחק רגלי השכינה שנא' כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי אבל אם אינם יכול לכוף את יצרו טוב שיעבור בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא אוי לו למי שמקלקל את דרכיו ומעקש את אורחותיו ומגנה את מעשיו מפני שמחלל שם שמים בפני הבריות אוי למי שפוסל את זרעו ופוגם את משפחתו וגורם לו גנאי ולדורותיו עד סוף כל הדורות ולא לדורות הבאים אחריו גורם גנאי אלא אפילו לדורות של אחרים שלפניו שנאמר נוצר תורה בן מבין ורועה זוללים יכלים אביו ואמרו חכמים ז"ל האי מאן דסני שומעניה שרי ליה לגנוי בגימל ושין פי' לומר לו בן גויה בן שפחה ואמר עוד כמאן קרינן לרשיעיי' בן צדיק' רשיעא כמאן כי האי תנא לפיכך צריך לו לאדם לקדש את שמו ועצמו במעשיו הנאים ובמפעליו ההגונים ולכוין את כל מעשיו לשם שמים כדי שיתקדש שם שמים ותורתו על ידו וימצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם שאם היה תלמיד חכם ונוהג שלא כשורה הרי זה מחלל את ה' שמבזה את תורתו ומה הבריות אומרי' ראו פלוני שלמד תורה כמה מגונים מעשיו וכמה מקולקלים דרכיו נוח לו שלא למד תורה אלא בזמן שתלמידי חכמים נוהגים כשורה הרי זה מקדש את השם ומכבד את התורה מה הבריות אומרים עליו אשרי אדם שלמד תורה ראו מעשיו ההגונים וכמה מתוקנים דרכיו ואף הקב"ה מתפאר בו שנאמר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר לכן בני הזהרו בכם שלא יתחלל שם שמים על ידיכם בין במשא ומתן בין בדברים בעלמ' בין עם ישראל בין עם האומות במקום שיוכל להיות שום חילול ה' שאף עם הגוי אסרו חכמים ז"ל לבא עליו בעוקפין מפני חילול ה' וצריכין אנו לידע על האמת והנכון כי תורת משה רבינו ע"ה הוא אמת ומצוותיה אמת וכולה היא מפי הגבורה בלי מגרעת ותוספות ולא אמרה משה רבינו מדעתו היא אמת כמה שנאמר צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת ואומר תורת ה' משיבת נפש עדות ה' נאמנה וכן הוא אומר כל אמרת אלוה צרופה ומצותיה אמת כענין שנאמר משפטי ה' אמת צדקו יחדיו ואומר מעשה ידיו צדק ומשפט נאמנים כל פקודיו וכולה היא מפי הגבורה ולא אמרה משה רבינו מדעתו כענין שנאמר ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי והקב"ה בעצמו העיד עליו ע"י נביאיו כמו שהתורה היתה מפי כענין שנ' זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב אל כל ישראל חוקים ומשפטים וכל האומר אין תורה מן השמים אלא שאמר משה רבינו מדעתו עליו הכתוב אומר כי דבר ה' בזה ואת מצותיו הפר ואמרו חכמים ז"ל שאפילו אמרו כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה מדקדוק זה מקל וחומר זה מגזירה שוה זו הרי הוא בכלל כי דבר ה' בזה וכן מי שאין מאמין בתורה שבעל פה והוא התלמוד שהוא פירש כל המצות שבתורה ואומר שלא נאמר למשה רבינו מפי הגבורה הרי הוא בכלל כי דבר