ליקוטי חבר בן חיים ו פה

הזה והבא שכך אחז"ל בן סורר ומורה מאימתי חיי' משיאכ' תרתימ' בשר וישת' חצי לוג יין האטלקי וכי מפני שאכל תרתימ' בשר ושתה חצי לוג יין אמרה תורה יצא לב"ד ויסקל אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה שסוף מגמר נכסי אביו ויבקש לימודו ואינו מוצא ויוצא לפרש' דרכים ומלסטם את הבריו' אמר' תורה ימו' זכאי ולא ימות חייב שמיתתן של רשעי' הנאה להן והנאה לעול' וכן שלמה מזהיר אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו ולא עוד אלא כל המרגיל עצמו באכיל' גסה ובשתי' מרובה סוף שיורד מנכסיו כענין שנ' כי סובא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה וגו' ומגרה חולאים רעים בגופו ומאבד את נפשו ואין דעתו מיושב' עליו ורז"ל צוו ואמרו אל תתאוה לשלחן מלכים

בני אל תרגילו עצמכם בבתי משתאות פן תצאו מגדר ההסתפקו' ותימנו עם כת זוללי' וסובאי' ואל תרגילו עצמכם לאכל ולשתות עם העכו"ם שכך אחז"ל באגד' כל מי שאוכל עם העכו"ם כאלו אוכל בשר שקץ וכל הרוחץ עם העכו"ם כאילו רוחץ עם הנביל' וכל הנוגע בעכו"ם כאילו נוגע במת שהן בחייהם מתים ובמותם כנבילות ואין תפלתו נכנסת לפני המקום ועליהם הוא אומר לא המתים יהללו יה אבל ישראל שהן נמולין תפלתן נכנסת לפני המקום ועלינו הוא אומר ואנחנו נברך יה ר' אלעזר המודעי אומר עמד פנחס והחרי' כל ישראל בסוד שם המפור' בכת' הנחתם על הלוחות בחרם בית דין העליון ובחר' בית דין התחתון שלא ישתה אדם מיין של העכו"ם כי אם מרפס רגליהם תשתינה שכל יין של גוים לע"ז וזנות שנ' זנות יין ותירוש יקח לב ואומר אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו ואל תרבה סעודת' אצל עמי הארץ שלאחר שעה מספרין עליך לשון הרע ולא עם העכו"ם ועמי הארץ בלבד אסור להרבו' סעודתו אלא אפי' עם בניו ובני ביתו צריך לו לאדם לעשו' סדר בסעודתו להרגילם באכילה קלה ובשתיה מועט די הספוק בלבד שכל מי שמרגיל את בניו ובני ביתו להאכילן אכילה גסה ושתי' מרובה הרי היא מגדלן לתרבות רעה לפי שאין אדם מבעט בהקב"ה אלא מתוך שובע ושלוה כענין שנ' כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני וגו'

בני הוו זהירין באכילה גסה ובשתיה מרובה מפני שמביאין על האדם חלאים גדולי וכבדי' כענין שנ' וימדו בעומר ולא העדיף וגו' מכאן אחז"ל כל האוכל כשיעור הזה הרי זה בריא ומבורך פחות מיכן מקולקל במיעיו יותר מיכן הרי זה רעבתן ואמר חכם אחד המסתפק ישבע והבוצע יכשל

בני בואו וראו כמה היא מגונה מי שנמשך אחר אכילה ושתיה שלא גלו עשרת השבטים אלא מתוך שנמשכו בשלותן אחר אכילה ושתיה כענין שנ' האוכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק ואומ' השותין במזרקי יין ואחז"ל מייא ורומסח וחמרא דפורגיתא קפחו עשרת השבטים מישראל וכן אתה מוצא בסדומי' שלא מרדו אלא מתוך שובע כענין שנ' הנה זה היה עון סדום אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט וגו' ומתוך כך נאבדו מן העולם וכן אתה מוצא בדור המדבר שלא מרדו אלא מתוך מאכל ומשתה כענין שנא' וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק ומתוך כך נענשו וכן אתה מוצא בבניו ובבנותיו של איוב שלא באה עליהם פורענו' אלא מתוך מאכל ומשתה כענין שנ' ויהי הם אוכלים וגו' והנה רוח גדולה וכן אתה אומר בבלשצר שלא בא עליו הפורענות אלא מתוך מאכל ומשתה כענין שנ' בלשצר מלכא עבד לחם רב וכן מצינו בנדב ואביהוא שלא מתו אלא שנכנסו שתויי יין למקדש ומנין אנו מלמדים ממה שמצוה אותן ואמר יין ושכר אל תשת וגו' אנו יודעים שלא מתו אלא בשביל היין

בני בואו וראו כמה הזהיר שלמה על היין כענין שנ' אל תירא יין כי יתאדם וגו' ואחז"ל אל תירא יין כי אחריתו יהיה דם כלומר שאחריתו לשפך דם יתהלך במישרים שכל מה שהוא עושה נרא' לפניו כמישו' הזה ועו' אמרו אל תרא יין כי יתאד' שמאדי' פניהן של רשעי' בעה"ז שסוף שהוא מלבין פניהם לעה"ב ועוד אמרו כתי' תירש וקרינן תירוש מלא בוי"ו זכ' נעשה ראש כלו' אם אתה שותה ממנו כהוגן מחכי' אותו ונעשה ראש ישיבה כדאמר רבא חמרא ורחני פקחוני לא זכה נעשה רש שאם שותה ממנו יותר מכשיעור והולך ומשתכר תמיד סוף שהוא מתרושש מפני שהו' מוכ' כל כלי ביתו ושות' בהן יין ועוש' את ביתו כמישור הזה שהו' פנוי אוי להן לזוללין וסובאין שמאבדי' חלקם מהעה"ז והבא שכל מי שרודף אחר אכילה גסה ושתי' מרוב' לא די שמאבד את ממונו אלא שמאבד את נפשו ושודדה מחיי העה"ב שמתוך שהוא משתכר ביינו נמצא מתיר את האסור אוסר את המותר מטמא את הטהור ומטהר את הטמא הולך ומריב עם כל אדם והולך ופוצע את חבירו ואחרי' פוצעין אותו וכן שלמה צווח ואומ' למי אוי למי אבוי למי מדיני' וגו' מה כתי' בתרי' למאחר