ליקוטי חבר בן חיים ו עו

או יאמר דבר מתוקן אבל אפשר שיעלה לידו כסומא בארוב' או שמא יפול דבר בפיו על הדרך שאחז"ל מיום שחרב בית המקדש נתנה נבוא' לשוטי' ולקטני' ונטלה מן הנביאים ומן הזריזות שמור עצמכם מהכסילי' שמראין בעצמן שהם חכמ' ומדברי' על דרך חידו' ומשלי' של שטו' והם סכלי' ופתאי' בתכלי' הסכלות והפתיו' אבל לא באו לכלל שוטים גמורים אבל לשמור עצמכ' ולברוח מן השוטים הגמורי' שיצאו מכל גדרי החכמה עד שזורקין האבנים ומכין האנשי' בשטותן ומפילין עצמן מן החומות ומן הבתים ומן המגדלים והולכין ערומין בשוק ואינן מתביישין מאלו אינו צריך להזהירכם כי מפני אלו בורחין אפי' הנערים והקטנים והפתאים אלו העושים ממיני השטות הזה אמחז"ל חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה הם שחבלו באחרים פטורין אחרי' שחבלו בהן חייבין ונתנו חכמי' סימן לשוטה הזה שמקרע כסותו ומפזר מעותיו ולן יחידי בבית הקברות ועושה כיוצא מדברים הללו מעניני השטות ושוטה שדברו בו חכמים בכ"מ שעושה ממיני השטות הזה וכיוצא בו אמנם אם תראו נער עוש' מעש' של נערות ועניני של שטות ומדבר דברים של שטות ודברים של סכלות ונראה שאדוק וקשור בהן בשביל נערותו אל תתיאשו ממנו מהוכיחו ולייסרו ולרדותו בשבט כי אם תוכיחו אותו ותיסרוהו יגיע לו מכם רפוא' והצלח' גדולה כענין שאמ' שלמ' בחכמתו אול' קשור' בלב נער וגו' ואומ' שבט ותוכח' יתן חכמ'

בני אל תדברו באזני הכסיל כי לא ישמע אליכם ויבזה את דבריכם שכך אמ' שלמ' באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מיליך ובמוסרי אלכסנדר כשתדבר למי שאין בו דיעה דומ' למי שמשק' אילן יבש והסיע אבני' מראש ההר נקל יותר לדב' למי שאין בו דעת

בני אל תתאחוו עם הכסיל כי אחוותו שנא' ואחוותו מריבה וריעותו מריב' וקטטה ואמר חכם אחד הכסיל אויב נפשו ואיך יהי' אוהב לזולתו ואמר אח' היזק איבת המשכיל פחות' מהיזק אהבת הכסיל ואמר אחר טוב שונא חכם מאוהב שוטה

בני אל תשאלו מתנ' מן הכסיל כי מתנתו גרוע ונדבתו בוז וקלון כמו שאמר חכם אחד טובות הכסילים כערוגות באשפות

בני אל תשאלו על הכסיל כי מעשיו ודבריו יורו על עצמו ואפי' אם יהיה בין אלף אנשי' תכירוהו כענין שנ' גם בדרך שהסכל הולך לבו חסר ואמ' לכל סכל הוא וכן הוא אומר כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרוש אולת

בני אל תשבו במושב הכסיל כי יחלוק עמכם ללא דבר ורוצה לנצוח עכ"פ ואם יודע בכם דבר רע יגלהו ומדותיכם הטובות יסתיר כמו שאמר חכם אחד הנבלי' רודפים אחר מומין בני אד' ועזבו מדותם הטובו' כאשר יבקש הזבו' המקומו' המנוגעי' בגוף ויניח הבריאי' ואמר אחר הזהר משבת עם הכסיל כי כמה פעמי' הפסד הכסיל את עיניו ואמר אחד ירא מישיבת הכסיל כאשר תבטח בישיב' החכם והעצה לטוב לכם בני אם יחרף אתכם הכסיל אל תענו אותו כי אם תענו אותו על דבריו כבר יצאתם מגדר החכמה אל הסכלות ועל זה הזהיר שלמה ואמר אל תען כסיל באולתו פן תשוה לו גם אתה ואמ' חכם אחד שהשתיקה לכסיל היא תשובתו ואע"פ שהכסיל רגיל לחרף ולגדף תמיד תנו לו מקום ועשו עצמכם כחרשים כי יזמן לו השם או יזדמן לו כסיל כמוהו שיטול נקמתו ממנו אך אם ידב' הכסיל נגד התורה והמצוות אז תענוהו ותוכיחו על פניו חרפתו כדי שלא יהא רגיל בכך וכדי שלא יחזיק עצמו חכם ועל זה הזהי' שלמ' באמרו ענה כסיל באולתו פן יהיה חכם בעיניו וזו היא דרך החכמי' וכל בעלי המוסר היראים את השם החרדים על דברו

בני אם יפגע אתכם הכסיל בדרך עקמו את הדרך סורו מעליו ותברחו מפניו כמו שיברח האדם מחיות היער שכך אמ' שלמה פגוש בדוב שכול באיש ואל כסיל באולתו אמר חכם אחד אין רפואת השוטה כ"א להתרחק ממנו ותברחו מקצף הכסיל ומכעסו כי כמו שיאמר יעשה ואל יניח דבר מיכלתו ואמ' מעולם לא עבר דבר על לב הכסיל שלא הביאו אל הפועל ביכולתו אם טוב אם רע ומעולם לא נתחרט על דבר רע שעשה ואתם בני שימו כונתכם ושכלכם על אלו המדו' המגונו' והפחותות אשר אני זוכר עתה שיאות אל כל חכם לב להזהר בהם כדי שלא יחשב לסכל ולשוטה כי כל אילו המדות הגרועו' נמצאות בכסילים ובחסרי הדע' דעו לכם בני כי אילו הם מקצת ממדו' הכסיל והרשע חכם בעיניו ומחזיק עצמו צדיק וחסיד וירא שמים ואינו מכיר ערך עצמו ומחזיק כל אדם סכל ממנו על כן בני תשמרו עצמכם ממנו כמו שתשמרו עצמכם מן הנחשי' השרפי' אל תתוכחו עמו בדבר מן הדברים פן תחללו