ליקוטי חבר בן חיים ו עה

ואמר חכם אחד ב' דברים יתקן בעולמו מוסר יתקן בו הנפש והשתדלות ייטיב בו חיותו ודעו כי אין ממון בעולם טוב ממוסר שכך אמר שלמה בחכמתו קחו מוסרי ואל כסף וגו' ואמ' חכם א' מצאתי קנייני העולם ומטמוניו אובדין ואין מטמון כמוסר ולא מעוז כחברים ואמר א' אין ירושה טובה מן המוסר ובמי שאין בו מוסר כתיב ריש וקלון פורע מוסר ועליו אמר חכם א' מי שלא יוסר בב"א יוסר בו השם לב"א ואמר אחר רע המוסר מוריש הבזיון ומצמי' הדאגה ואמר אחר מי שאינו מקבל מוסר אבד ונעקר

בני אל תברחו מקצף בעל מוסר ומכעיסו כי כעסו רצון וקצפו פיוס ונחת רוח כי תוכיחנו נפשו ותיישרנו וישוב מכעסו ואמר חכם אח' לולי המוסר היו בני אדם שוין אבל יתרון קצתם על קצתם במוסר הטוב ואמר אחר כאשר לא תוכל עין האדם לקבל אור השמש כן לא ישיג המספר בסופו' בעל המוסר הנכון ומדרכי המוסר מי שאינו מדבר בפני מי שהו' גדול ממנו במעלו' ובשנים ואינו חולק על דבריו ואינו נכנס בתוך דברי חבירו ומכב' כ"א בשמח' ובסב' פני' יפות ואינו ע"פ ואינו מבזה האנשי' ומבטיח ועוש' ואינו משנה בדיבורו ואינו רגיל במדת הכעס שכך אמר שלמה אל תבהל ברוחך לכעוס וגו' ומן המוסר אדם שאוהב מוכיחיו ומכבד מדריכיו בדרכי החכמ' והמוסר כי הם הורוהו דרך חיים כענין שנ' ודרך חיים תוכחות מוסר

בני אל יקל בעיניכם המוסר מפני שמביא האדם אל תכלי' הטוב ואל נתיב המנוחה כענין שנ' יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים וגו' ואומר יסר בנך כי יש תקוה וגו' ואומר אל תמנע מנער מוסר וגו' אתה בשב' תכנו ונפשו משאול תציל ומהו המוסר שלא יעשה דבר בסתר שיתבייש ממנו בגלוי וישמור את נפשו ויכניע יצרו ויבריח תאותו ויראה כל אדם למעלה ממעלתו וישמור את עצמו לעשות ולומר דבר לחברו שיהיה קשה עליו לסבול ממנו וכל מי שמקבל מוסר סופו להתחכם לו כענין שנ' שמעו מוסר וחכמ' וגו' לכן בני הוי יושבין עם בעלי מוס' ורדפו אחריה' כדי שתחשבו מהם כי האדם ניכר בחכמתו אם טוב ואם רע כמו שאמר חכם אחד כשתשב שב עם הנדיבים כי אין כבודו של אדם וקלונו אלא בישיבתו והאלהי' ברחמיו ידריכנו בדרכי החכמה והמוסר

ואחרי אשר זכינו ע"כ לספר בשבח מעלת החכמ' ובעלי' נספר בגנות הסכלו' ובעליו כדי ליסר הפתאי' ולהורות' פחיתות הכסילים וגריעותם ואובדם נפשותם והפסד גופותם וממונ' כדי ליישר בדרכי החכמ' והמוס' בעה"ש: מדת הסכלות

בני דעו כי מדת הסכלו' גרוע מאד ואין ברוב המדו' מדה גרועה הימנה מפני שמגנה את עצמו ומגנ' את אביו ואת אמו מגנה את עצמו שנקר' כסיל כענין שנ' לא יחפוץ כסיל בתבונה וגו' ואומ' אם תכתוש את האויל וגו' ומגנה את אביו ואת אמו כענין שנ' כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו ואומר יולד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל וא"ח הרומים בסכל קטן ואם יהי' זקן והחכם גדול ואם יהיה נער ולא עוד אלא שהכסיל מאבד ממונו באולתו כענין שנ' אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו וכן הוא אומ' הכסיל חובק את ידיו וגו' ואמר חכם אחד אין הון עתיק כמו השכל ואין חוסר כמו הסכלות

בני בואו וראו כמה קשה הסכלות וכמה הוא מגונה שכן בסכלותו מאבד האד' גופו בעול' הזה ונפשו לעולם הבא כענין שנ' פי כסיל מחית' לו ושפתיו מוקשי נפשו פי כסיל מחיתה לו שמאבד גופו בעול' הזה ושפתיו מוקשי נפשו שמאבדה מן העולם הבא והסכלות קשה מן המו' כמו שאמר חכם אחד המות שנים וסכלות המו' הגדול שבהם

בני הזהרו מן הכסיל יותר ממה שאתם נזהרים מן האש אם תתקרבו אצל האש על דרך תהנו ממנו וכל מה שתוסיפו אצל הכסיל להתקרב אליו אפי' כמלא עיניו תלקו ולא תוכלו ללמוד ממנו לא יראת שמי' ולא דעת ולא תבונ' ולא דרך ארץ כי אם דברי הבל ושטות ועל זה הזהיר חכם שלמה ואמר לך מנגד לאיש כסיל וגו' ושאלו לחכם מה תכלית אשר תשים אליו כוונתך והשיב להשמר מן הכסילים

בני הזהרו מחבר' הכסיל והתרחקו ממנו כי חברתו סכנ' והדבק בו אנחה וקרבתו יגון ושברון רוח שכך אמר שלמה ורועה כסילים ירוע ואמר חכם אחד חברת השוטה עינוי הרוחות ואמר א' חבר הכסיל מסתכן ואמר אחר איבת המשכיל טובה מחברת הכסיל ואל תעשו דבר מן הדברי' על ידי הכסיל ואפי' אם תבטחו עליו שיעשה הדבר מתוקן אע"פ שדבר נמנע הוא ונגד הטבע שיעשה הכסיל