ליקוטי חבר בן חיים ו עד

ממעשיו אין חכמתו מתקיימת וכן צוה א' לבנו בני אל תהיה חכם בדברים כי אם במעשה כי החכמה שבמעשה תועילך לעה"ז ולעה"ב והחכמה שבדברים תשאר בכאן ואתם בני שימו כוונתכם על אלו המדות אשר אני זוכר עתה מפני שהם מדת חמוד' ומיוחסת אשר יאותו לכל משכי' להתנהג בהם ולהזה' עליהם כי כלם שרשי החכמה וסעיפי התבונה

בני דעו כי ראוי לכל מי שנודע בחכמה ונתפרסם בתבונה להיות ביישן ועניו ושפ' ברך וסבלן קשה לכעוס ונוח לרצות ומקדים שלום לכל אדם ויברח מן המחלוקת ויהיה אוהב שלום ורודף שלום וימחול על עלבונו ויגביר שכלו על יצרו בכל תאותו ויהיה דעתו נוחה עם הבריו' ויהיו דבריו מועטים ובנחת שואל כענין ומשיב כהלכה ולא יהיה נבהל להשיב ולא נחפז לעשו' דבר ויהיה דן את כל האדם לכף זכות ולא יהיה לא נוקם ולא נוטר ולא מקנא ולא חומד ויספר בשבח' ולא יספר בגנותם לעולם ואל יבזה בעיניו קטן ממנו ויהיה שונא גאות ובורח מן השררה ואל ירבה לשחוק כי השחוק מורה על השטו' ומסיר הדרת פנים ואל יוצא יותר מיכלתו שכבר אמר חכם א' היוצא יותר מיכלתו יפול ויסתפק בכדי הצורך ויניח המותרות ויעצם עיניו מן התאו' וימנ' הזיקו מן ב"א מכסה פשעי' וזוכ' החסדים לא ילך רכיל ולא יגלה סוד כמו שאמר חכם א' העלמת הסוד חובה על המשכיל ומגלה סוד אין לו שכל ואל יקבל דברי רכילות ויקבל התנצלות כמו שהוא וממי שהוא ומה שיבטיח יקיים ביכלתו ומודה על האמת וישפוט הצדק ויתן הדין מעצמו לנפשו אל ישמח בקלקל' ואל יעלוז לאיד ויאהב אנשי האמת והצדק וידריך בני האדם בדרך ישרה ויוכיח' בינו לבינו וימנע מן העבירו' ויתחרט בעצמו כשידבר או כשעושה דבר שלא כהוגן וישמח כשידבר צדק ואמת או בעשותם ויכבד כ"א כפי מעלתו ויהיה מסודר ומתוקן בכל עניניו ויראה בעצמו כ"א למעלה ממעלתו ויסדר עצמו מן המדות המגונות והפחותות ומן המנהגות הגרועים והמכוערים ויתנהג גם בשאר מנהגות מיוחסים אשר יאותו כל חכמי לב להתנהג בהן והם תפארתם וכבודם ותפארת להם מן האנשי' כמו שאחז"ל אי זו היא דרך ישרה שיבור לו האדם וכו' ואמ' חכ' א' אינו דבר שמורה על דע' הדעתן כמנהגו הטוב

בני אל תהא מעלת החכמ' קלה בעיניכם מפני שהי' מעלת כללית וכולל עמה כל שאר מעלו' המדו' הטובות כ"א גוף האדם, רק מן החכמה לא יתכן שיהיו לו מדות הטובות כי בה יבחין הטו' מן הרע ודבר נאה מן המכוער וכל מי שנתן לו האל חכמה ותבונה בלבו יתכן שימשכו אצלו שאר מעלות המד' הרוחניות והגופניו' ואשרי מי שזכה לעלות במדרגת החכמה כי בה יישר האד' דיעותיו ויתקן כל מדותיו ובה ימצא חן ושכל טוב בעיני אלקי' ואדם כענין שנ' אשרי אדם מצא חכמה וגו' ועם המדה משובחת הזאת מסתעפת מדת המוסר שהוא עדי החכמ' וחלי התבונה כמו שאמ' חכם הרומיים המוסר צור' השכ' וע"כ יפה צורת שכל' כפי רצונך דעו לכם בני כי לא תשלם לאדם החכמה אם אין לו מוסר כי כמו שהראש עיקר הגוף כן המוסר עיקר החכמה ואף שלמה ע"ה סמך מוסר לחכמה מפני שאין חכמה בלי מוסר כענין שנ' לדעת חכמה ומסר וגו' ואומ' חכם א' לבנו דע בני כי המוסר ראש השכל והשתיקה כוללת החכמה ואמ' אחר שכל בלא מוסר כאילן בלא פרי ושכל עם מוסר כאילן עם פרי

בני כשתראו בעל מוסר אל תשאלו על אבותיו ועל ויחוסו כי המוסר היא הייחס הגדול ואם אין מוסר אין ייחס ויתכן שהיחס יעזור על המוסר כשם שהאילן הטו' יעזור לשאת ענף ולעשות פרי טוב כיוצא בו ואמר חכ' א' היה בן מי שתרצה וקנה מוסר כי אין טוב בתור' מבלי מוסר ואמר אריסטוט' במוסר לא תצטרך ליחס ואמר פרי המוסר המנוחה והצלת כל העניינים ואמר טו' עבד בעל מוסר מבן חורין בלי מוסר דעו בני כי המוסר מתקן האדם ומיפה חכמתו כאשר הציורים ושאר התקונים מתקנים ומיפים את הכלים וכבד דימו החכמי' מי שיש לו מוסר לבית אשר לו יסוד ומי שאין לו מוסר לבי' שאין לו יסוד ודעו כי האדם יכובד על מוסרו ועל תיקון מעשיו כענין שנ' ושומר תוכחת יכובד ובמוסרי אלכסנדר בעל המוסר יכובד ואם הוא רש כמו הארי שייראו ממנו והו' רובץ חסר המוסר יקל ואם היא עשיר ככלב אם יושב רביד זה' על צוארו ושאלו לאריסטוט' מה יפה לאדם בין חביריו א"ל המוס' אשר יפה עוש' העשי' ויסתי' דלו' העני

בני אהבו את התוכחות וקנו את המוסר כי הוא עיקר כל המהללי' וכשרון כל המפעלי' הוא חיי הנפש ובו תלויי' עיקר חיי האדם בעול' כענין שנ' החזק במוסר אל תרף תצריח כי היא חייך