ליקוטי חבר בן חיים ו עג

במשכיל ההולך ודל יותר מן הכסיל המצליח גדולה היא החכמה שמצלת בעליה מן המיתה ומן הפגעים רעים כענין שנא' ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה וכן הוא אומר החכם עיניו בראשו ודעו לכם בני כי החכמ' היא הקנין הגדול שאינו כלה והולך ואוצר אשר לא יסוף ומטמין אשר לא יחס' והולכת עם בעליה בכ"מ אשר ילך שם והיא אור הנפש וחיי הגוף ונועם הנשמה ומנוחת הגויה ובריאת הלב ואור העינים ומשען המשכיל ועמוד המבין ויסי' הדעתן והצלחת כל הענינים וקנין כל הקנינים ומהלל כל המסתרים כי כל מי שקנה חכמה קנה הכל וכל מי שאין בו חכמה אין בו כלום ומדריכתו אל נתיב היושר ודבר נמנע הוא ונגד הטבע אם ימות אדם חכם נוטה מדרך הטובה והישר' ויעש' דבר שאינו מתוקן רק אם יתחבר עמו הרכבות הפוכות וטבעים לא מתוקנים מתגבר על שכלו ואמר חכם א' מיתרון החכמ' כי לא תוכל שיעבדך אדם אח' בה כמו שעבדך בשאר העסקים אבל אתה תעבדנה בנפשך ולא יוכל אדם לשלול אותה מעמך כאשר ישלול אדם זולתה מן החפצים

בני בואו וראו כמה גדולה מעלת החכמה שאפילו הבריו' קטנו' אם נתפרסמו בשום דבר חכמה נשתבחו עליה כענין שנ' לך אל נמלה עצל ראה דרכי' וחכם וגו' וכן הוא אומר ד' המה קטני ארץ והמה חכמי' מחוכמי' הנמלים עם לא עז וגו' שפנים עם לא עצום וגו' מלך אין לארבה וגו' שממית בידים תחפש וגו' גדולה היא החכמה מכל קנין כסף וזהב שבעולם כענין שנא' קנה חכמה מה טוב וגו' ואין דבר חשוב בעולם שיוריש האדם לבנו טוב כמו אם יורישו חכמה ומוסר כי כל מה שאדם יוריש לבנו ספק מתקיי' בידו ספק אינו מתקיים והחכמה הולכ' עם האדם בכ"מ אשר ילך ואפשר שיקנה בחכמתו עושר ונכסי' ואמרו החכמי' לא הנחילו האבו' לבנים דבר שהו' חשוב מן החכמ' כי יש אדם קונה הון בחכמה ומאבדו באול' וישאר חסר כל ואמ' חכם א' לא תשלם החכמה לאד' עד שיהי' מוקד' בג' ומאוח' בג' ונקי מג' וסומך על ג' הג' המוקדמו' השכל והענוה והדבור והמאוחרו' החונף והמהירות ועזיב' המועיינ' והג' שיהי' נקי מה' החמד' והחשק והכזב כי מי שיחמו' יאר' ומי שחשק תע' ומי שכיזב לא יועיל בכזביו ויחשדוהו באמת והג' שסומך עליהם אריכות אפים והשתיקה והסבל ויאות לכם בני לישב בין החכמים כדי לשמוע דבריה' וחכמתם כי תלמדו מהם חכמ' ומוסר כענין שנ' הולך את חכמ' וג' הט אזניך ושמע דברי חכמ' וכן צוה חכם א' לבנו ויאמר בני הוה יושב עם החכמים כ"א תדע ישבחוך ואם תסכל ילמדוך ואם יודיעו לך יועילוך ואל תתביישו לשאול דבר חכמה מן החכמים ולתור אחרי החכמ' בכ"מ אשר תמצאו אותה כי דבר זה שורש מן החכמ' כמו שאמר חכם א' שאלת החכמה חצי חכמה ופיוס ב"א חצי השכל ואמר א' תכנע לדרוש החכמה תכובד כשדורשין אותה ממך וראוי לכם בני להיות צנועים בכל עניניכם ודבר זה תחשב לכם לחכמ' כענין שנ' ואת צנועי' חכמ' וקבלו עצת' בכל עניניכם ואפילו בדברים שנראים בעיניכם ברורי' עד שלא תצטרכו לקב' מה' עצה תקבלו עליכ' עצה ואח"כ תחשבו בעין שכלכם. על מה שיעצו אתכ' ותבררו הענין בבינתכ' פעם אחר פעם ועשו ותצליחו כענין שנ' ושומע לעצה חכם ואמר חכם א' אין משען חזק כבקשת העצ' ותהיה לכם אוזן שומעת לקבל תוכח' מוסר מן החכמי' ומן הגדולים מכם ובזה תחשבו חכמי' ונבונים כענין שנ' אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין וכן הוא אומר אוהב מוסר אוהב דעת וג'

בני כשאתם יושבין עם החכמים הטו אזניכם לשמוע דבריהם ותשתקו ואל תדברו בפניה' כי דבר זה אות גדול מן החכמה כענין שנ' חושך אמריו יודיע דעת וגו' וכן הוא אומר גם אויל מחריש חכם יחשב אוטם שפתיו נבון ואחז"ל סייג לחכמה שתיקה ועו' אמרו כל ימי גדלתי בין החכמי' ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיק' ואמר חכם א' תחלת החכמה שתיקה והשנית השמיעה והג' הזכרונות והד' המעשה והה' למודה ואמר א' ראש כל מוסר השתיקה ואמר אחר כשתשב עם החכמים יהיה רצונך לשמוע יותר מלדבר

בני כשתדברו עם אחרים יהי דבורכם נוחים וערבים כי דבר זה כמו כן מאותות החכמה כענין שנא' דברי חכמים בנחת נשמעי' ומה שיש לכם לדבר תחשבו בלבבכם תחלה ותרגילו הדברים בפיכם ובלשונכם, ואח"כ תדברו דבריכם לפני כל שתרצו כענין שנ' לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יוסיף לקח ויהיו מעשיכם בעניני החכמה מרובין על חכמ' הדברי' שכך אמחז"ל כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת וכל שחכמתו מרובה