ליקוטי חבר בן חיים ו עא

קטנה הולכ' ומתגדל' בהתמידו עליה כמו שאחז"ל י"ה דומה לחוט הבוכיא ולבסוף דומה לעבות העגל' שנ' הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה ואמ' חכם אחד אין קטנה שבעברות עם ההתמדה ולא גדולה בהם עם בקשת המחילה כלו' אם עבר אדם אפילו הקטנה שבעברות ומתמיד האדם עליה אינה נחשבת קטנה אלא גדולה ואפי' אם עבר אדם גדולה שבעברות ומבקש אדם עלי' בכל לבו ומתחרט עליה ושב לפני המקום אינה נחשבת גדולה אלא קטנה והקב' מוחל עליה ומה היא התשובה ובאיזה ענין ישוב האדם לפני בוראו להכניע אחרי שידע האדם שחטא ויודע גנות מעשיו וחרפת' יהא מתגבר על יצרו ונלח' עמו וישתדל להכניע תאותו ולהכריח נפשו להסיר' מתאוות הבהמיו' והבלי העולם הזה ויחשב בעצמו מתיקות העבירה לפי שעה כנגד מרירותה ואבדן נפשו מחיי העולם הבא ויתמיד לחשב בעצמו על העבירו' שעשה ויהיו נגד עיניו תמיד כענין שנ' כי פשעי אני אדע וגו' ויהי' ירא מבוראו ויבוש ממנו ויחשב בעצמו נגד מי המרה ויתחרט על עוונותיו ולא ישנה עליה' ויבקש מחיל' מאת הבור' כל ימי חייו כדי שיקבלנו וימחול לו על כל עונותיו וצריך לו לבעל תשו' לידע גנות מעשיו וחרפתם על הבירור כי אם יסתפק לו בהם אי אפשר להתחרט עליהם חרטה גדולה גמורה וכן צריך לו לידע שאם לא ישוב בתשוב' שלימ' מחטאיו לפני המקום ואינו מתודה עליה' שהקב"ה נפרע ממנו על מעשיו הרעי' ועוד צריך לו לידע שהקב"ה מבין ויודע כל מעשיו נסתריו ונגליו וכל מעשיו נכתבין ונחתמין בספר ואין דבר נעלם ממנו ואין שכחה לפני כסא כבודו כענין שנ' ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו ואם השב בתשו' ולא יתן אל לבו את הדבר הזה אי אפש' לו לשוב בתשובה לפני בוראו ודעו לכם בני כי התשו' רפואה על החטאים ועל העונות כאשר התחבוש' ושאר מיני הרפואות רפואה אל הנגעים והמכות ולא עוד אלא בתשוב' יהיה האד' אהוב לבוראו תחת אשר היה הקב"ה שונאו בלכתו אחר תאות לבו ומראה עיניו ואחר יצרו הרע שכן מצינו שהרשעים שונאי המקום כענין שנא' ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו וכן הוא אומר הלא משנאך יי' אשנא וצריך לו לבעל תשוב' להתחזק בעצמו למנוע עצמו מן העבירות אשר היה רגיל בהם מסכים לבו לסור מהם לגמרי בכל לבו ובכל נפשו ואל יחזר עליהן כלל שנ' וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יי' אלהיכ' כי חנון ורחום הוא וגו' ועוד צריך לו לבעל תשוב' לילך בהכנעה ובשפלו' לפני המקו' ולפני הבריו' שאם היה רגיל לילך בקומה זקופה ישפיל עצמו ויכניע ויסתכל למטה במקור שנברא ממנו ועתיד לחזור שם בסופו כענין שנ' כי עפר אתה ואל עפר תשוב וכן אם היה רגיל ללבוש מלבושי' נאי' ותכשיטי' נאים והדורי' ישנ' מלבושיו ותכשיטיו כדי שישב' לבו לאביו שבשמי' שכך אחז"ל אם רא' אד' שיצרו מתגבר עליו ילך למקו' שאין מכירי' אותו וילבש שחורי' ויעשה מה שלבו חפץ כלומר מכיון שרואה בעצמו שינוי המלבושי' וזלזולם יהרהר תשובה בלבו ויתאוה לעשות מעשים טובים על כל פנים וכן אם היה רגיל בתפנוקים. ובמעדנים ובמאכלים ערבים יפחות מהן ויסגף עצמו בתעני' מפני שהתענית משבר לב האדם למקו' ומכניע את יצרו וכן אם היה רגיל לעמוד בעזות מצח ולהיות עז פני' ולדבר גדולו' ירגיל עצמו למדת הענוה ולדבר רכות ויעשה עצמו כאסקופה התחתונה שהכל דשין בה וכן אם היה רגיל להכות אנשים ירגיל עצמו שאם יכו' אותו אחרים שיסבול מהם ולא יתנקם ויבכה ויצעק ויתחנן לבוראו שימחול לו על כל עונותיו שחטא ויוכיח נפשו ויכלימנה על מה שגברו עליה התאוות הבהמיות ולא גבר עליהן וצריך לו לבעל תשובה לפרוש את עצמו ולזהר מכל מה שהזהירנו הבור' עליהן ולהתרחק מהן בתכלי' ההרחקה גם צריך לו לפרוש עצמו מן הדברים המסופקי' אם אסורין או מותרין כדי שלא יתקרב אל האסור כלל וצריך לו למנוע עצמו מן העבירות מאהבת השם ומיראתו ולא מיראת בני אדם ולא כדי שלא יבוא לידי בושה וגנות בפני הבריות כי אם הכל מאהבת הבורא ומיראתו וכשם שצריך לו לבעל תשובה למנוע עצמו מן העבירות כן צריך לו להשתדל ולהתעסק בכל המצו' ולחזו' עליהן לעשותן כענין שנ' סור מרע ועשה טוב ועוד צריך לו לבעל תשובה שיתודה על עונותיו וירבו בעיניו פשעיו ויגדלו חטאתיו בלבו כענין שנ' כי רבו פשעינו נגדך וגו' וצריך לו לפרש בפיו לפני המקו' על העבירו' שעשה שנ' אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב ועוד צריך שיתן אל לבו תמיד יום המיתה וקצף הבורא עליו בעבור עונותיו שקדם כענין שנ' ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו ועוד צריך לו לבעל תשובה שאם גנב או גזל או חמס או עשק ממון חבירו שיחזירנו לו כענין שנ' אם און בידך