ליקוטי חבר בן חיים ו ז

בעושר ולא בנכסים אשר קנה בעולם כי לא לחכמים לחם ולא לגבורים המלחמה ולא לנבונים עושר אך בידיעת האל ללכת בדרכיו ולקיים מצותיו יתפאר ויתהלל וזה נאה לו כענין שנא' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו ואל יתהלל העשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל השכל וידוע אותי וכן צוה דוד לשלמה בנו על דרך תוכחה ומוסר לידע ולהכיר את בוראו כענין שנ' ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש יי' וכל יצר מחשבות מבין וכן אמר שלמה בחכמתו בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך ואמ' בכל דרכיך דעהו אפי' לדבר עבירה זוכר את בוראו ויודעו מיד נותן אל לבו שהקב"ה רואה אותו ופורש מן העבירה מתל' מתלין גנבא במחתרת' רחמנא קרי זאת היא עיקר ידיעת הבורא ית' ואמר חכם אחד לכל מעשה השלימה והשלמת העולם להזהר מן העברות וידיעת הבורא רם ונשא ולהאמין בו לפיכך צריכין אנו להיות זהירין וזריזין על קידוש ה' הנכבד והנורא הזה שאם יאמר גוי לישראל בפני עשרה מישראל אפי' שלא בשעת השמד לעבור על מצוה אח' מכל מצוה האמורות בתורה ואפי' על קלה שבקלות או אפי' לשבות מנהג ידוע ממנהגו' היהודים ואם לאו יהרגנו והגוי מתכוין להעבירו על הדת ואין מתכוון להנא' עצמו יהרג ואל יעבור אבל אם נתכוון הגוי להנאת עצמו ואין מתכוין להעבירו על הדת יעבור ואל יהרג שנא' במצות התורה אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ופירשו חכמי' זכרונם לברכ' וחי בהם ולא שימות בהם אבל בשעת השמד יהרג ואל יעבור אבל אם אמר הגוי לישראל אפילו בינו לבינו בין בשעת השמד בין שלא בשע' השמד לעבוד ע"ז או לבא על אשת איש או להרוג אחד ואם לאו יהרגנו בכלל אילו יהרג ואל יעבור שכך אמרו חכמי' ז"ל כל עבירות שבתו' אם אומרים לו לאד' עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים ואם נהרג ולא עבר הרי זה קדש את ה' ונקר' עבד האל וחסיד כענין שנ' נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידך לחייתו ארץ וכן הוא אומר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח ואמרו חכמי' באגדה ז"ל לעתיד לבוא אומר הק' אספו לי דורו של שמד היאך היו עושין מעמידין ישראל לפני הדיין ואומר לו כפור באלהיך ואומר אינו כופר לעולם מיד מרבין עליו צערים שנ' ירבו עצבותם ואעפ"כ אינו שומע וממהרין עוד להוסיף אחר שנ' אחר מהרו אמר לו נסך לטעות והוא אומר בל אסיך נסכיהם מדם אמר לו השבע לצלם ואתה נפנה והוא אומר ובל אשא את שמותם על שפתי וכל מי שמקדש שם שמים בסתר הקב"ה נותן לו שכרו ומפרסמו בגלוי שכך אמרו חכמי' ז"ל יוסף שקידש שם שמים בסתר זכה והוסיפו לו אות אח' משמו של הקב"ה שנ' עדות ביהוסף שמו יהודה שקידש שם שמים בפרהסיא זכה ונקר' כולו שמו של הקב"ה ואמרו חכמים ז"ל גדול קידוש השם מחלול השם בחילול השם כתיב לא תלין נבלתו על העץ ובקידוש השם כתיב עד נתך מים עליהם מי"ז בניסן עד י"ז במרחשון היו אומות העולם רואים ואמרו תורתן של אלו פלסתר היא כתיב בתורתן לא תלין נבלתו על העץ ואלו תלויין שבעה חדשים כתיב בתורתן שאין דנים שנים ביום אחד ואילו ויפלו שבעתים יחד כתיב בתורתן לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ואילו מתים בעון אבותם אמרו להן ישראל אבותיהן של אילו המיתו את אילו אמרו להן וכי מה טיבן של אילו אמרו להן אילו הגרים שנתגיירו בימי יהושע אמרו להן וכי בשביל הגרים האילו עשה הקב"ה לעמו כך ודאי אין אלוה כאלהיכם ואין אומה כאומה זו אין לנו להדבק אלא באומה זו שאלקיה גדול מכל האלוקים שנאמר עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים מיד נתגיירו מאומות העולם מאה וחמשים אלפים שנאמר ויספר שלמה את כל האנשים הגרים אשר בארץ אחרי הספר אשר ספרם אליו וימצאו מאה וחמישים אלף ושלש מאות וכל כך למה להודיע שבחו של הקב"ה שהוא מקרב את הרחוקים כדי שיתקדש שמו בעולם

בני צאו וראו כמה קידוש ה' גדול מצפרדעים ומה צפרדעים שלא נצטוו על קידוש ה' כתיב בהן בתנוריך ובמשארתך אנו נצטוינו על קידוש ה' על אחת כמה וכמה ואמרו חכמים ז"ל קל וחומר זה דנו בעצמם חנניה מישאל ועזריה שלא הטמינו עצמם כששמעו הכרוז ששלח נבוכדנצר שישתחוו לצלם וכל מי שמקדש שמו של הקב"ה לא בישראל בלבד הוא מקדש שמו אלא אפי' בפני אומות העולם שמו מתקדש שכן מצינו בחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם שהעמיד נבוכדנצר שנתקדש שם של הקב"ה על ידיהם אפילו בפני אומות שכן כתיב בענין נבוכדנצר מלכ' לכל עממיא אומייא ולשנייא שלומכן ישגא מני שים טעם דכל אינש דיימר שלו