ליקוטי חבר בן חיים ו סט

חבור' פצע תמרוק ברע ולא עוד אלא שלוקה בהדרוקן שנ' ומכו' חדרי בטן אוי להם לרשעים שמתגאין בעצמן ומתפנקין אחר יצרן ואחר תאות לבם ואחר מראה עיניהם שטורדין את עצמן מחיי העה"ז וסופן יורשין גהינ' אשריהן שמכניעין את לבם ומרככין את נפשם ומשפילין את עצמן ומשברין את רוחם לפני בוראם וזוכרים את יצרם ומתגברין עליו ומשתדלין להתרצות במעשיהן הנאים לפני מי שאמר והיה העולם ועוצמין עיניהם כדי שלא ליהנות מדבר עבירה בעה"ז ומתוך כך זוכין בעצמן להקביל פני שכינה ומה טעם עוצם עיניו מראות ברע וכתיב בתריה הוא מרומים ישכון וגו' מלך ביופיו תחזנה עיניך לכן בני תגערו ביצ"ה כדי שלא יסית אתכ' ויחטיאכ' כדי שיהיה זרעכם מתברך והולך ולא יכלה לעולם כענין שנ' לא יגעו לריק ולא ילדה לבהלה וגו' והאלהים יסלק יצ"ה מקרבינו ויטהרנו מכל טומאתינו ויחדש בנו לב טהור ורוח חדשה ברחמיו הרבים אמן

המעלה השבע עשרה מעלת התשובה

בני בואו ואלמדכם מעלת התשוב' דעו בני כי מעל' התשובה מעלה גדולה עד מאד ומתו' חשיבות' קדמה לבריאת העולם כענין שנ' בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם ועד עולם אתה אל וכתיב בתריה תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם ולא עוד אלא שמגעת עד כסא הכבוד שנ' שובה יש' עד ה' אלהיך ואחז"ל באגדה גדולה כחה של תשובה שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשו' תשוב' מיד היא עול' למעל' ולא תאמר עד עשרה מילין או עד כ' מילין או עד ק' אלא עד מהלך ת"ק שנה ולא עד הרקיע הראשון ולא עד השני אלא עד שהיא עולה ועומדת לפני כסא הכבוד שנאמר עד ה' אלהיך ולא עוד אלא שהתשובה מקרבת הגאולה שכך אחז"ל מתו' ה' דברים יש' נגאלין מתוך צרה ומתוך קץ ומתוך תשובה ומתוך רחמים ובזכו' האבות מתוך צרה דכתי' בצר לך ומצאוך וג' ומתוך קץ דכתיב באחרית הימים ומתוך תשובה דכתיב ושבת עד ה' אלהיך ומתו' רחמי' דכתיב כי אל רחום ה' אלהיך וג' ובזכות האבות דכתי' ולא ישכח את ברית אבותיך והתשובה גורמת לרחמי' ולזכות האבות כענין שנ' ושבת עד ה' אלהיך ומיד כי אל רחום ה' אלהיך וגו'

בני בואו וראו כמה חביבה התשובה לפני המקום שאם יעשה האדם תשובה הקב"ה מקבלו ומבטל דבריו בשבילו צא ולמד ממה שכתוב בתור' כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו וגו' אבל הקב"ה אינו כן שאף על פי שעזבו אותו ועבדו לאחר אומר להן הקב"ה עשו תשובה ובואו אצלי ואני אקב' אתכם שכן פי' על ידי ירמיה לאמר הן ישלח איש את אשתו וג' הישוב אליה עוד הלא חנוף תחניף הארץ ההיא ואת זנית רעים ושוב אלי נאום ה' בואו ואני אקבל אתכם בתשובה ולא עוד אלא שהק"ב נשבע לקבל את שבים שנ' חי אני נאום ה' אלהי' אם אחפוץ במו' הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה גדול' היא התשוב' שהרי הקב"ה הכתיב בעצמו תשובה כענין שנ' הנני שב וגו' משל לבן מלכי' שהיה חולה אמ' לו הרופא אם יאכל מן החפץ הזה מיד יתרפא והיה הבן מתיירא לאוכלו אמר לו אביו תדע שאינו מזיקך הריני אוכל ממנו תחלה כך אמ' הקב"ה לישראל מתבייש' אתם לעשו' תשובה הנני שב ראשון שנ' הנני שב ומה הקב"ה שאין בו לא חטא ולא סרחון הכתיב בעצמו תשוב' ואמר הנני שב בני אדם שהן מטונפין ומגועלין בחטאים ובעונות על אחת כמה וכמה שצריכין לעשות תשובה ולהתוודות על פשעיהן גדולה היא התשובה שאפי' אם היה רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה שלימ' בסוף ימיו אין הקב"ה מזכיר לו כלום מעונותיו שעשה בתחלה שנ' לא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב ולא עוד אלא שהתשובה גדול' יותר מן הקרבנות שנ' הנה שמוע מזבח טוב וגומר

בני בואו וראו כמה גדולה כוחה של תשוב' שכן מלך בשר ודם כותב הפסק דין שלו ומחליפו בממון הרבה והקב"ה כותב הפסק דין שלו ומחליפו בדבר קל ואיזה דבר קל שנ' קחו עמכם דברי' ושובו אל ה' מה כתיב למעלה מהענין צרור עון אפרים וג' תאשם שומרון כי מרתה באלהי' ואחר כל זה אמר עשו תשובה ואני מחליף את כולן שנ' שוב' ישראל עד ה' אלהיך וג' ואחז"ל באגד' כל הנביאים קוראים לישראל בתשובה אבל לא כהושע ירמיהו אמר אם תשוב ישראל וגו' וישעי' אמר