ליקוטי חבר בן חיים ו סז

אל תהי רגי' אצל כהן ע"ה שסופו להאכילך תרומה ואל תרבה שיחה עם האשה שסופ' בא לידי ניאוף וכל הצופ' בנשי' סוף שהוא בא לידי עבירה וכל המסתכל אפי' בעקיב' של אש' הוין לו בנים שאינן מהוגנין דבר קשה הו' הזנו' ושנאוי מאד בעיני המקום כענין שנ' בגדה יהוד' ותועב' נעשית ביש' ובירושלים כי חללו יהודה קודש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר וג' ואחז"ל בגדה יהוד' זו ע"ז וכן הוא אומר כלכם בגדתם בי בית יש' וג' ותועבה נעשת' ביש' ובירושלים זה משכב זכור וכן הו' אומר ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה כי חלל יהודה את קוד' ה' זו זונה וכן הוא אומ' לא יהי' קד' וג' ובעל בת אל נכ' זו גויה וכתי' בתרי' יכרת ה' לאי' אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעק' ומגיש מנחה לה' צבאו' אם ת"ח הו' לא יהי' ער בתלמידי' ואם כ"ג הוא לא יהי' לו בן מגיש מנח' לה' ולא עוד אלא כל מי שבא על הגוי' כאלו נתחתן לע"ז שנ' ובעל בת אל נכר וכי בת יש לו לאל נכ' אלא זה הבא על הגוי' ואחז"ל הבוע' ארמי' קנאין פוגעין בו בשע' מעש' כלומ' מי שמקנ' להש' יש לו רשות להרגו בשעה שעבר עביר' כמו שעש' פנחס לזמרי שהרגו בשע' מעש' בני צאו וראו כמה קשה הניאו' שכך אחז"ל באגד' הנואף והנואפ' עוברין על י' הדברו' על אנכי כיצד שכל מי שהו' בא על הערוה כאלו כופר בהק' שנ' כחשו בה' ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה לא יהיה לך אלהי' אחרים על פני כי אנכי ה' אלהיך אל קנא שני פעמי' שהו' מקנא להקב"ה ולבעלי וכן הו' אומר כי מנחת קנאו' שהן שתי קנאו' לא תשא נוא' עם האש' ונשבע בשקר כבד את אביך שהולד הנולד מן הערוה עומד ומכבד מי שאינו אביו ומכה ומקלל למי שהוא אביו כסבור שאינו אביו לא תרצח שהנואף נכנס ע"מ שאם יתפס להרוג או ליהרג לא תנאף שהרי הוא נואף לא תגנוב כמו מים גנובים ימתקו וג' לא תענה ברעך עד שקר שהוא נואף עם אשת חברו והי' אומרת לבעל' ממך אני מעוברת לא תחמו' אשת רעך שכל מי שהו' חומד אשת חברו ונואפ' חומד כל ממון של חבירו כיצד שהוא נואף עמה והולך לו והיא יולד' ממנו וסב' בעל' שהוא בנו בא להפטר מן העולם עושה דייתיקי ומורישו בכל שלו ואינו יודע שאינו ממנו ונמצא חומד כל אשר לחברו זכור את יום השבת כיצד שהרבה פעמי' כהן יש לו כהנת ויש' נכנס עליה והיא יולדת מיש' וסבור שהו' בנו של כהן ועמד אותו התינוק וגדל ומשמש בב"ה בשבת ואינו אלא יש' ונמצא חילל השבת ומעשה ברשע א' שחמ' אשת שכינו שהי' היתה יפת תואר וטוב' שכל דבר עמה פעמים רבות והיתה ממאנת לו לפי שא"א היתה פעם א' הלך בעל' למקו' א' וע"ש היה עמד אותו רשע וחתר את הבי' בליל שבת ואנס' ושכב עמה ואח"כ הרגה כדי שלא תזעק ותגיד את קלונו וגנב כל מה שבבית והלך לו הרי עבר על זכור את יום השבת ועל לא תרצ' ולא תנא' ולא תגנב ולא תחמד למחר באו השכיני' וראו את המחתרת נכנסו לבית ומצאו את האשה שהיא נהרגת אמרו מי עשה זאת לא עשה אלא פלוני שכינה קראוהו ואמרו לו למה עשית כזאת אמר להן אני נשבע לכם שלא עשיתי נכנס לב"ה ונשב' להם ועבר על לא תשא מה עשה שכר את העדים של שקר ויעידו על אחת משכניה הרעים שהוא עשה ועבר על לא תענה פשפשו על הדבר וידעו שהוא עשה כל המעשה ונתיירא שלא יהרגוהו וברח לו לעבודה זרה ונשתמד וכופר באלהי ישראל והודה בע"ז ועבר על כבד את אביך ואת אמך הרי שעבר על עשרת הדברות מי גרם לו על שחמד את הערו' ללמדך שמצו' גוררת מצו' ועביר' גוררת עביר'

בני בואו וראו כמה קשה סרסורה שהעובר עבירה מאבד נפשו בלבד ומי שהו' סרסור לדבר עביר' מאבד נפשו ונפש חבירו העובר את העביר' על ידו צא ולמד מן הנחש הקדמוני שהחטיא את חוה ונתקלל עמה ואם אדם וחוה חטאו נחש למה נתקלל אלא שהו' גרם להם לחטוא אבל המחטיא את חבירו אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהיו תלמידיו יורדין לגיהנם והוא יורש גן עדן לפי שהמחטי' את חבירו קשה לו מן ההורגו שההורגו קשה בעולם הזה והמחטיאו הורגו בעה"ז ולעה"ב וכן הוא אומר משגה ישרים בדרך רע בשחתו הוא יפול ותמימים ינחלו טוב וכל מי שהוא להוט אחר הזונה לסוף שהוא מבקש ככר לחם בביתו ואינו מוצא שנ' כי בעד אשה זונ' עד ככר לחם ולא עוד אלא כל הבא על אשת איש אפי' למד כל התורה כולה שכתב בה יקרה היא וג' היא צדתו לגיהנם שנ' ואשת איש נפש יקרה תצוד ואחז"ל באגד' מה הוא עונש' של אשת איש לעתיד לבוא בא ורא' מה כת' למט' מהענין היחתה איש אש בחיקו גו' כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה מאי תקנתו ילך ויגדל יתום בתוך ביתו וילמדהו תורה ויתעסק