ליקוטי חבר בן חיים ו סא

זה ספר תולדות אדם וגו' ומה קורא אותו אדם אבל אין אתה יודע אי זה מהן חביב בא שלמה ופירש טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו שבשעה שאמר לו הקב"ה מנה לי כהן גדול אמר לו משה מאיזה שבט יתמנה אמר משבטו של לוי באותה שעה שמח משה ואמ' כך שבטי חביב א"ל הק' חביבין עלי שמותיהן של שבטים משמן המשחה שכ"ג נמשך בו שאין עבודתו של כ"ג עבודה ואינו נכנס לכפר אלולי שמותיהן של שבטים נתונין על לבו ואפי' היו חסרון אות א' או נקודה א' אינו נכנס בהן לכפר שנ' ששה משמותם על האבן הא' וגו' שיהא שמם תם בשעה שהיו חיים לא זכו לשמוע דבר זה ובשעה שמתו כתיב ששה משמותם ואחז"ל חביבה מיתתו של שאול משעת לידתו שבשעת לידתו לא נתבשר שיש לו חלק לעה"ב ובשע' מיתתו בישרו מחר אתה ובניך עמי בשרו שיש לו חלק לעה"ב ועוד אמר חביבה מיתתן של צדיקים משעת לידתן שבשע' לידתן לא הרגיש בהן כל בריה ובשעת מיתתן כל העול' מרגיש בשעה שנולד שמואל לא הרגיש כל בריה ובשעה שמת כתיב ושמואל מת הוי אומ' ויום המות מיום הולדו אשרי מי שגד' בשם טוב ונפטר בשם טוב מה הבריות אומ' עליו אשרי פלוני שגדל בשם טוב ועסק בתור' ובמצו' ובמ"ט כל ימיו והיה צדיק וחסיד וירא שמים אוהב את המקום אוהב את הבריות אוהב הצדקות אוהב את המשרים וכיון שהבריות מגידין כך הק' מקבלו בסבר פנים יפות ומוח' לו על כל עונותיו שכך אחז"ל איזהו בן העה"ב שנאמר ואזניך תשמענ' דבר מאחריך וגו' ועוד אמרו מהספידו של אדם ניכר אם הו' בן העה"ב ועליו אמר שלמה בחכמתו טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו וכיון שזכה אדם לקנות שם בעולם בעבור מעשה עבוד' המקום ומפני שהוא מעורב עם הבריות ואינו מתגאה עליהן ישתדל להוסיף על מעל' מדותיו מעלות יתירות כדי שיה' שמו הטוב עולה למעלה עד יום מותו

בני התאוו לשם טוב בעבודת המקום ואהבת כל הבריות לכבוד שמים ולא לכבוד עצמכם ולא לשם שררה בעולם כאשר יעשו הכסילים המתאוי' לקנו' שם טוב בעולם לכבוד עצמם בהבלי העול' ולא לכבוד שמים

בני אם יצא לכם שם טוב במעלה שאין בכם אל יתגאה לבבכם ואל תתפארו בעצמכם כאילו עליתם במעלה ההיא ואל תתעטרו בה אבל השתדלו לקנות עכ"פ המעלה שמשבחין אתכם עליה כדי להגדיל השם ולהאדיר וכך אמר חכם אח' כאשר ישבחוך ב"א במה שאין בך דאג ואל תשמח ואמר כשתראה אדם מספר טובה שאין בך אל תבטח בו לכן בני הוי זהירין מאד במעלה החשובה הזאת להנהיגה עליה בעבודת המקום כדי שיתן לכם הק' בביתו ובחומותיו יד ושם טוב מבנים ומבנות והאלהי' יצליחנו בה ברחמיו הרבים

ואחרי אשר הגענו עד כאן לספר בשבח מעלת שם טוב המגיע לו לאדם בעבודת המקום נספר בגנות שם טוב המגיע לו לאדם בהבלי העולם והוא מתכבד ומתפאר בו כדי להרגילם במעלת שם טוב השלימה לכבוד שמי' בעזרת הבורא

בני דעו כי השם טוב המגיע לו לאדם בהבלי העולם והוא מתכבד ומתפאר בו לא די שאינו עולה לו לש"ט ולמעלה טוב' אלא שעולה לו לשם גנות ולחרפ' וטורדין אותו מחיי העה"ז והבא שכך אמר' חכמי' הקנא' והתאו' והכבוד מוציאין את האדם מן העולם צא ולמד מאדה"ר שבשביל השם שיצא לו בעולם שקרא שמות לכל בריו' העולם בחכמתו זח' לבו עליו ונתגאה ובקש לו מעלה עליונה שלא היתה ראויה לו ומתוך כך נתקנאו בו מ"ה ונטרד מן העולם שכך אחז"ל באגד' כשבא הק' לבראות את האדם אמרו מלאכי השרת לפני המקום רבש"ע מה אדם ותדעהו אדם להבל דמה ואין אלא על עפר משלו אמר להם הקב' כשם שאתה כלכם מקדשים לי בעליוני' כך הוא מייחד אותי בתחתונים ולא עוד אלא אם אתם יכולים לעמוד ולקרו' שמו' לכל בריותי שבראתי ועמדו ולא יכלו מיד עמד אדה"ר וקרא שמות לכל הבריות שנ' ויקרא אדם שמו' לכל הבהמה וגו' וזח' לבו עליו ונתגאה כיון שראו מ"ה כך אמרו מ"ה אם אין אנו באין בעצה על אדה"ר שיחטא לפני בוראו אין אנו יכולין לעמוד בו והיה סמ"אל שר גדול בשמים והחיו' והשרפי' משש כנפים וסמ"אל מי"ב כנפים מה עשה לקח ביתו וירד וראה בכל הבריו' שברא הק' ולא מצא ערו' להרע כנחש שנ' והנחש היה ערום וגו' והיה דמותו כמין גמל ועלה ורכב עליו והיתה תורה צועקת ואומר' סמ"אל עתה נברא העולם ועת למרוד במקו' כעת במרו' תמריא רבש"ע שחוק לסמ"אל לסוס ולרוכבו דן נחש דין בינו לבין עצמו ואמר אם אומ'